בראיון לערוץ 7 מסכם גילי אמיר, יו"ר איגוד השיט הישראלי את המאבק שהוביל להחלטה למנוע מהנסיכות עומאן מלארח את אליפות העולם לנוער בסוף השנה הנוכחית, לאחר שבעומאן הבהירו שלא יסכימו לנוכחות ישראלית רשמית בתחרות.
"קדמה להחלטה הזו פעולה נמרצת של איגוד השיט הישראלי עם הוועד האולימפי. כזכור, באליפות העולם לבוגרים שהייתה בעומאן באוקטובר האחרון נאסרה כניסת שייטים ישראלים עם סימני זיהוי, כלומר תלבושת, דגל דרכונים וכו' כפי שכל ספורטאי מגיע", מזכיר אמיר את נקודת ההחלטה לצאת למאבק.
באותה תחרות בוגרים נאלצה המשלחת הישראלית לקבל את התכתיב העומאני, "אבל פעלנו מיידית לשינוי הגזירה ומתוך ראיה לטווח ארוך שאירועים כאלה יכולים להמשיך ולקרות כי מדינות המפרץ עשירות ומשום כך מעמידות את שירותיהן לאיגוד השיט הבינלאומי שחותם איתם על הסכמים שבהם הם נאלצים לעמוד בכללים האולימפיים, אבל יום אחרי החתימה ותשלום הכסף הם עושים מה שהם רוצים".
"דרשנו מהאיגוד לקיים דיון מעמיק. קדם לזה אי זימונינו לאליפות העולם לנוער, שהיא התחרות הגדולה ביותר של האיגוד, תחרות שהתקיימה בדצמבר במלזיה. לאחר שראינו שהויזות לא הגיעו ארבעה ימים לפני יציאת המשלחת, הודענו שלא נצא למלזיה ופעלנו נמרצות בשיתוף הועד האולימפי לשנות את הסטאטוס החדש שנוצר לשייטים ולכלל ספורטאי ישראל גם באיגודים האחרים. ההחלטות שהתקבלו כעת ישפיעו גם על איגודים אחרים".
ממשיך אמיר ומתאר את השתלשלות האירועים שהובילו להחלטה הדרמטית ומציין כי איגוד השייט העולמי "התכנס וקיבל החלטה מאוד דרמטית שמחייבת את כל המדינות שאיתן נחתמו הסכמים בשנים הקרובות, גם אבו דאבי, עומאן וישראל שב-2017 אמורה לארח את אליפות העולם, להתחייב שיארחו את כל המדינות ללא הבדל כלשהו על פי ההנחיות של הצ'ארטר האולימפי, כלומר שהספורטאים יכולים ללכת עם סימני זיהוי עליהם ועל המפרש, דגלים, המנונים וכן הלאה".
"אנחנו מקווים שהאיגוד לא יחזור על הטעות הזו ולא יחתום הסכמים עם מדינות שלא מכבדות את הצ'ארטר האולימפי, בדלת האחורית הספורט הופך כך לפוליטיקה ואני מקווה שהדלת הזו נסגרה בפניהם", אומר אמיר המציין כי המדינות הללו לא הכריזו רשמית עד כה על החלטתן שלא לארח את המשלחות הישראליות, אך בפועל התחמקו מלהנפיק ויזות לישראלים.
אמיר נשאל אם מה שהכריע הוא ההיגיון או שהיה לישראל כוח השפעה על איגוד השיט העולמי. לדבריו מתברר מהפרשה כי "מדינות נאורות כמו אירופה קנדה וארה"ב צריכות לקבל החלטות ומבינות שיש כאן אפליה ופוליטיקה המנוגדים לערכי הספורט, ולכן נכנסנו לדלת שהייתה פתוחה וטוב שהגבנו כך. אם לא היינו מגיבים זה היה נמשך ומתדרדר".
באשר להפסד הכלכלי של עומאן בעקבות ביטול התחרות בשטחה, מעדיף אמיר שלא לעסוק בשיקוליה הכלכליים של הנסיכות. "עצם זה שהם הבינו שלא יעמדו בצ'ארטר האולימפי והודיעו על כך לאיגוד הבינלאומי, כלומר המשמעות היא שהם לא הסכימו לחתום על התחייבות לאירוח את כל המדינות על פי הצ'ארטר, בכך הם לקחו בחשבון שהתחרות תילקח מהם והתחרות נלקחה מהם. אני לא עושה את השיקולים הכלכליים שלהם. עומאן היא סוג של נסיכות שיש בה בעל בית אחד ועל פיו יישק דבר, והוא שקיבל את ההחלטה שלא לקבל ספורטאים ישראלים ולאחר מכן אם יעמדו על הפודיומים לא יהיו דגלים והמנונים".
בהקשר זה מזכיר אמיר כי "באליפות העולם שהייתה ב-2015 שהייתה בעומאן הספורטאים הישראלים לא קיבלו ויזות, וספורטאית יחידה שנכנסה, מעיין דוידוביץ', נכנסה עם דרכון זר. זו הפעם האחרונה שישראל שיתפה פעולה עם דפוס ההתנהלות הזו". לדבריו נבירה בארכיוני ענפי הספורט האחרים תעלה אירועים דומים של החרמה, אך התקווה היא שמכאן והלאה מדינות שלא תעמודנה בכללים המתחייבים של אירוח לא תקבלנה את הזכות לקיים תחרויות בשטחן.