בדף עמדה שהוגש הבוקר (ג') במהלך דיון בוועדת העלייה והקליטה על בתי הדין הפרטיים לגיור, טוענים בארגון חותם כי הפעלת בתי דין פרטיים לגיור על ידי רבנים הנושאים משרות רשמיות במדינת ישראל הינה אסורה, ונעשית בניגוד להוראות הדין ולכללי אתיקה בסיסיים, ועל כן יש לאסור על רבנים אלו להמשיך בפעילותם זו.
ב'חותם' מצביעים על מספר בעיות בהפעלת בתי הדין האלטרנטיביים על ידי רבני הערים, ומציינים כי אף ניתן להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי כנגד אותם רבנים.
ראשית טוענים ב'חותם' כי קיימת בעיה אתית משום שרבני הערים פועלים מכוח סמכותה של הרבנות הראשית. "פעילות של רבנים בניגוד להנחיות הרבנות הראשית הינה פעילות לא אתית, באשר היא מתנכרת לרצון הגוף שמכוחו הם פועלים. כל זמן שהרבנים מבקשים להמשיך להחזיק במשרתם הציבורית, עליהם להתנהל בהתאם לדין ולכללי האתיקה של הגוף שמינה אותם", נכתב בדף העמדה.
בנוסף לכך, הנושאים במשרות רבני ערים כהגדרתם בחוק, חייבים לפעול בהתאם להוראות מועצת הרבנות הראשית. כך נקבע בהוראות סעיפים 4 ו-5 לתקנות שירותי הדת היהודיים כי תעודת כשירות לכהן כרב עיר תינתן רק לאחר שהמבקש לקבל תעודת כשירות חותם על תצהיר כי ימלא כל החלטה של מועצת הרבנות הראשית.
"התעלמות מהוראת חוק זו יכולה לגרור הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי, בהתאם להוראות סעיף 12א להוראות חוק שירות הדת היהודיים", מציינים ב'חותם'.
בנוסף מצביעים בארגון על ניגוד עניינים מוסדי מאחר ואחד הרבנים הצהיר כי יעשה שימוש בסמכותו הרשמית כרשם נישואין, על מנת לרשום לנישואין אדם שהתגייר בבית הדין האלטרנטיבי שהקים. "זו דוגמה מובהקת לניגוד עניינים האסור על פי חוק, כאשר עובד ציבור ממלא יותר מתפקיד ציבורי אחד בשני גופים שלטוניים, ומקדם את ענייניו של הגוף שבמסגרתו הוא ממלא את תפקידו השני", נכתב בדף העמדה.
עוד נטען כי נגרמת פגיעה במתגיירים עצמם שכן החלטת הממשלה (המעוגנת בפקודת העדה הדתית) דורשת כתנאי להכרה חוקית בגיור שעבר אדם, תעודת אישור מאת ראש העדה הדתית אליה הוא נספח. בכך למעשה מצהירה מדינת ישראל שישנו צורך בגורם מוסמך שיקבע מדיניות הלכתית אחידה ביחס למדיניות הגיור, מפני שללא זאת עלול להעמיק חוסר השוויון בחברה בישראל.
"אם מתגיירים יוגדרו כיהודים רק על פי גוף גיור שולי וללא אישור של הרבנות הראשית, בסופו של דבר הם לא יוכרו כגרים באופן מוחלט ורשמי, וייגרם להם נזק גדול", אומרים ב'חותם'.