כמעט חצי מאזרחי ישראל היהודים חושבים כי יש לגרש או לסלק את הערבים מישראל (48%). על פי הסקר דתיים נוטים במיוחד לתמוך בגירוש ערבים: כ-71%.
רוב החילונים (58%) מתנגדים לגירוש הערבים ממדינת ישראל, כולל 25% שמתנגדים בחלט אך כשליש תומכים בגירוש ערבים מהמדינה.
הנתונים מופיעים בסקר של "Pew Research Center" בארה"ב לרגל השקת מחקרם בנושא זהויות בישראל.
על פי הסקר, יש רוב של דתיים ומסורתיים על פני החילונים בישראל: רק 40% מהיהודים בישראל הם חילונים בעוד 41% הם מסורתיים (23%), חרדים (8%) ודתיים (10%). 10% מאזרחי ישראל הם לא יהודים: 14% מוסלמים, 2% דרוזים, 2% נוצרים, ואחוז אחד - חסרי דת.
שיעור החילונים נותר יציב פחות או יותר, ואילו שיעור המסורתיים ירד בשיעור הגדול ביותר. בקרב קבוצות יהודים, הגידול הרב ביותר לאורך זמן היה בקרב חרדים.
28% מהחרדים אמרו שיש להם שבעה ילדים או יותר. לשם השוואה, רק מעטים בקרב הדתיים (5%), המסורתיים (2%) והחילונים (אחוז אחד) אמרו שיש להם מספר כזה של ילדים.
רוב היהודים החילונים בישראל אומרים כי הם רואים את עצמם קודם כול ישראלים ורק אחר כך יהודים, ואילו רוב האורתודוקסים (חרדים ודתיים) אומרים כי הם רואים את עצמם קודם כול יהודים ורק אחר כך ישראלים.
כשמונה מכל עשרה ערבים ישראלים (79%) אומרים שקיימת אפליה רבה בחברה הישראלית נגד מוסלמים. רוב היהודים (74%) אומרים שאינם רואים אפליה רבה כלפי מוסלמים בישראל.
יותר משלושה רבעים מהיהודים הישראלים (76%) סבורים שאנטישמיות היא נפוצה ואף מתגברת ברחבי העולם – וכתשעה מכל עשרה (91%) אומרים כי מדינה יהודית הכרחית להישרדותו של העם היהודי לטווח הארוך.
כאשר נשאלו אם יש להפוך את ההלכה לחוק המדינה הרשמי עבור יהודים בישראל, אמרו רוב החרדים (86%) והדתיים (69%) שהם תומכים בשינוי כזה. לעומת זאת, רוב המסורתיים (57%) ורוב מכריע בקרב החילונים (90%) מתנגדים להפיכת ההלכה לחוק המדינה עבור יהודים בישראל.
רוב מכריע בקרב חרדים ודתיים אומר כי יש להפסיק את התחבורה הציבורית בכל המדינה בימי שבת, ואילו רוב החילונים (94%) מתנגדים להפסקת התחבורה הציבורית כולה בשבת. המסורתיים חלוקים יותר בין אלה שתומכים בהפסקת התחבורה הציבורית בכל המדינה בשבת (44%) לבין אלה שמעדיפים כי אוטובוסים, רכבות או אמצעי תחבורה ציבורית אחרים יפעלו לפחות בחלק מהמקומות (52%).
נשיא המדינה ראובן ריבלין שקיבל לידיו את הסקר אמר כי ״לפני כשנה דיברתי ב'כנס הרצליה' על האתגר האזרחי שמציב השינוי הדמוגרפי אותו עוברת מדינת ישראל. ממדינה שהורכבה מרוב חילוני ברור ומיעוט דתי, חרדי וערבי. הרי שכיתות א' כיום הם תמונת ראי של חברה שבה יש קצת יותר מרבע חילוני, רבע חרדי, רבע ערבי וקצת פחות מרבע דתי.
''הסקר שלכם מחדד את הפערים התפיסתיים שיש במדינת ישראל ביחס לאמונה, לדת, לתרבות, לדמוקרטיה, ואת הקשר בין הפערים הללו לבין ההשתייכות הדתית והחברתית. מהדברים שלכם מתחדדת ההבנה שחייבים לעשות מאמץ גדול עוד יותר למפגש והיכרות בין הציבורים השונים", הדגיש הנשיא.
לדבריו, בסקר ישנם ממצאים מטלטלים שחייבים לעורר את החברה הישראלית לחשבון נפש ולבחינה ערכית. ''כואב לי לראות את הפער שקיים בתודעת הציבור, דתיים כחילוניים, בין מדינת ישראל כמדינה יהודית לבין מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אני מאמין שגם הערכים ה'דמוקרטיים' שלנו נעוצים באמונה היהודית, באהבת הגר, ביחס לגר, בשוויון לפני החוק. אלו לא ערכים זרים זוהי היהדות.
''בעיה נוספת זה היחס לאזרחי ישראל הערבים. יש פער תפיסתי בין האופנים שבו ערביי ישראל רואים עצמם באחוזים גבוהים מאד כמופלים לרעה ואילו היהודים בטוחים שאין שום אפליה. שנים רבות שאני אומר ששאלות חברתיות הם אסטרטגיות לא פחות משאלות ביטחוניות. אני מודה לכם ומקווה שנמצא את הדרך להכיר טוב יותר את החברה הישראלית ואת האתגרים וההזדמנויות העומדים בפניה״, דברי ריבלין.