אילו תחפושות מושקעות אימא הייתה מכינה לי בילדותי. באמת. אין על אימא שלי. מה היא לא הכינה? שוטר ושודד ים, שלד וליצן, היפי ו...
כן כן, אני לא מתבלבלת. מעולם לא הזדהיתי עם התחפושות המקובלות של הבנות. לא סבלתי את המלכה והנסיכה ומלכת הלבבות. השודדים וכל השאר משכו אותי הרבה יותר. ואימא שלי זרמה איתי.
כבר בט"ו בשבט היה ברור אצלנו בבית למה כל אחת מתחפשת, ואימא לקחה אחריות על התחפושת מאל"ף ועד תי"ו. היא הייתה יוצרת וקונה ותופרת ומציירת ומאפרת. איזו אלופה. ואילו תחפושות היו יוצאות! התמונות מעידות. משקיענית כזאת. אני לא אשכח כמה שעות היא עמלה על השלד המפואר. את כל העצמות בגוף היא העתיקה בצורה מושלמת.
דבר אחד לא לקחתי בחשבון, והופתעתי בכל פעם מחדש, שלהתחפש בתחפושות של בנים גורר להשתתף במלחמות השודדים בעצמם. היי היי, רק התחפשתי לשודד, אני לא רוצה לריב באמת...
כמה חבל שאני לא כמוה וילדיי לא זוכים לתחפושות המושקעות האלה. אני פשוט לא אוהבת את זה. כל כך הרבה התעסקות. תנו לי את פורים בעצמו, את השמחה והמגילה, את הריקודים והעדלאידע... איזה חג. איזה חג.
אז נכון. התחפושות שלי נעשות איכשהו ביום שלפני החג, ממה שמוצאים בשקית התחפושות הגדולה או בגמ"ח התחפושות ביישוב. יאללה, בוא נלביש לה טלטאביז ונגמור את הסיפור. זה המינוס, אבל הפלוס הגדול הוא אהבת החג הזה.
מכירות את האימהות של פסח והאימהות של פורים? אז אני אימא של פורים. איך אני מחכה לו שיבוא ואיך אני מצטערת שהוא נגמר. ואימא שלי, עם כל התחפושות המושקעות, היא אימא של פסח. מאורגנת, מסודרת, מתוכננת, יעילה. היא לא אוהבת את פורים, אבל אני בטוחה שהייתה לה המון נחת לראות אותנו מחופשות כל כך יפה.
אם יש זמן שבו את יכולה להיות מכשפה ולהרגיש שלמה עם זה - זה בפורים. לחבוש את הפאה השחורה המתולתלת המדליקה. פורים לנו, נשכח את הכול. אני אוהבת לחפש את הילדים למפלצות קטנות, לשודדים ולקבצנים. זה הזמן של המסכות. זה זמנן של כל המפלצות המודחקות. זה היום המופלא הזה, שבו גם התחפושת האיומה ביותר לא תצליח להסתיר את האור המתוק של הנשמה.
פורסם בפנימה