אתמול פורסם כי לפני ימים אחדים שלח שר הפנים אלי ישי מכתבים לשלושה ערביי ישראל שאדי שורפא, אבו קישאק, וקייס חסן כמאל עובייד. במכתבים הודיע להם שר הפנים כי מכוח החוק הוא שולל את אזרחותם של שניים מהם ואת מעמדו של השלישי כתושב קבע. נגד השלושה ישנן ראיות חותכות לכך שהיו מעורבים מעורבות ישירה בביצוע פיגועים. שורפא הואשם כי היה מעורב בתכנון, בהנחיה, ובהשתתפות ישירה בפיגועי תופת בירושלים, והוא כלוא כעת בכלא נפחא. אבו קישאק נאשם במעורבות בפיגוע התאבדות שהביא למותם ולפציעתם של אזרחים ישראלים, ובניסיון שסוכל לבצע פיגוע תופת נוסף. עובייד, השוהה כעת בלבנון, חשוד בייזום פעילות טרור נגד מטרות ישראליות, לרבות ניסיונות חטיפה של אזרחים ישראלים ללבנון.
שר הפנים אלי ישי התראיין ליומן הצהריים של ערוץ שבע והסביר כי כבר לפני שנה החליט לנקוט צעדים אלה אולם החלטתו היא תקדימית ועלולה להידרש למבחן בג"ץ, ולכן הוא נאלץ לבדוק אותה מבחינה משפטית במשך חודשים ארוכים. עוד הסביר ישי כי אף על פי שבאחרונה הוכח כי עשרות ערביי ישראל היו מעורבים בפיגועים החליט להיות זהיר וכצעד ראשון לשלול רק את אזרחותם של מי שביצעו פיגועים בעצמם ולא את זו של מי שסייעו למפגעים: חשוב לי שההוראה תעמוד בבג"ץ ולא תיפול שם, כי אחרת יהיה צורך לחוקק חוק עוקף בג"ץ, והדבר אינו פשוט. ישי הוסיף כי כדי לשלול את אזרחותם של ערביי ישראל שסייעו לבצע פיגועים יש לבצע תיקוני חקיקה.
במהלך הראיון הצביע השר על שני היבטים להחלטתו. הראשונה, כי הדבר מתחייב מן ההיגיון, שהרי לא ייתכן שאדם יהיה אזרח של מדינת ישראל אם הוא מזיק לה ולאזרחיה. ההיבט הנוסף הוא שצעד זה הוא גם הרתעתי: אדם שידע כי אם ישתף פעולה עם רוצחים לא יקבל הטבות וגמלאות מן המדינה יחשוב פעמיים אם לעשות כן.
בתוך כך הגיבו לשכת ראש הממשלה ומשרד המשפטים על החלטתו של השר ישי. מלשכת שרון נמסר כי ההחלטה שקיבל ישי בעניינם של שלושת הערבים הישראלים "נכונה, שקולה ומאוזנת, והיא בסמכותו של שר הפנים". שרון הוסיף כי על ישראל, המצויה במערכה קשה מול טרור רצחני חסר מעצורים, לנקוט צעדים של דמוקרטיה המגנה על עצמה.
משרד המשפטים תומך גם הוא בכוונת שר הפנים לשלול את האזרחות. מפרקליטות המדינה נמסר כי "הפרסומים הקודמים כאילו החלטת השר ישי התקבלה בניגוד לעמדת פרקליטות המדינה, הנם חסרי שחר ומוטעים". ממשרד המשפטים נמסר ש"עמדת הפרקליטות, שאושרה על ידי היועץ המשפטי, בהתחשב במידע שהועבר לעיונם, היא ששר הפנים רשאי לבטל את האזרחות ותושבות הקבע של שלושת האנשים האלה, בכפוף לשימוע שיינתן להם ולשקילת הטענות בעניינם".
מי שמתנגד לשלילת האזרחות הוא יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון בנימין בן אליעזר שטוען כי אם אזרח ישראלי חשוד בעבירה יש למצות עמו את הדין במסגרת המוסדות הקיימים במדינה. "שלילת אזרחות אינה עולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטים והאזרחיים של ישראל".
שר הפנים אלי ישי התראיין ליומן הצהריים של ערוץ שבע והסביר כי כבר לפני שנה החליט לנקוט צעדים אלה אולם החלטתו היא תקדימית ועלולה להידרש למבחן בג"ץ, ולכן הוא נאלץ לבדוק אותה מבחינה משפטית במשך חודשים ארוכים. עוד הסביר ישי כי אף על פי שבאחרונה הוכח כי עשרות ערביי ישראל היו מעורבים בפיגועים החליט להיות זהיר וכצעד ראשון לשלול רק את אזרחותם של מי שביצעו פיגועים בעצמם ולא את זו של מי שסייעו למפגעים: חשוב לי שההוראה תעמוד בבג"ץ ולא תיפול שם, כי אחרת יהיה צורך לחוקק חוק עוקף בג"ץ, והדבר אינו פשוט. ישי הוסיף כי כדי לשלול את אזרחותם של ערביי ישראל שסייעו לבצע פיגועים יש לבצע תיקוני חקיקה.
במהלך הראיון הצביע השר על שני היבטים להחלטתו. הראשונה, כי הדבר מתחייב מן ההיגיון, שהרי לא ייתכן שאדם יהיה אזרח של מדינת ישראל אם הוא מזיק לה ולאזרחיה. ההיבט הנוסף הוא שצעד זה הוא גם הרתעתי: אדם שידע כי אם ישתף פעולה עם רוצחים לא יקבל הטבות וגמלאות מן המדינה יחשוב פעמיים אם לעשות כן.
בתוך כך הגיבו לשכת ראש הממשלה ומשרד המשפטים על החלטתו של השר ישי. מלשכת שרון נמסר כי ההחלטה שקיבל ישי בעניינם של שלושת הערבים הישראלים "נכונה, שקולה ומאוזנת, והיא בסמכותו של שר הפנים". שרון הוסיף כי על ישראל, המצויה במערכה קשה מול טרור רצחני חסר מעצורים, לנקוט צעדים של דמוקרטיה המגנה על עצמה.
משרד המשפטים תומך גם הוא בכוונת שר הפנים לשלול את האזרחות. מפרקליטות המדינה נמסר כי "הפרסומים הקודמים כאילו החלטת השר ישי התקבלה בניגוד לעמדת פרקליטות המדינה, הנם חסרי שחר ומוטעים". ממשרד המשפטים נמסר ש"עמדת הפרקליטות, שאושרה על ידי היועץ המשפטי, בהתחשב במידע שהועבר לעיונם, היא ששר הפנים רשאי לבטל את האזרחות ותושבות הקבע של שלושת האנשים האלה, בכפוף לשימוע שיינתן להם ולשקילת הטענות בעניינם".
מי שמתנגד לשלילת האזרחות הוא יו"ר מפלגת העבודה ושר הביטחון בנימין בן אליעזר שטוען כי אם אזרח ישראלי חשוד בעבירה יש למצות עמו את הדין במסגרת המוסדות הקיימים במדינה. "שלילת אזרחות אינה עולה בקנה אחד עם הערכים הדמוקרטים והאזרחיים של ישראל".