נשים מצפות: הגיע הזמן להרים ראש

"מתוך מסכי הדמעות אנחנו נולדות חזקות, מחושלות ורוצות יותר ויותר ילדים". האם אפשר לצפות שתים עשרה שנה ובכל זאת לבחור להיות דולה?

ענת שוורץ , ג' באדר ב תשע"ו

הציפייה תישאר שם תמיד
הציפייה תישאר שם תמיד
צילום: שאטרסטוק

עוד בוקר רגיל. השמש זורחת, קורצת לך קריצה. את יודעת שאת חייבת לקום מהמיטה, יום חדש הגיע. האמת, בוקר לא רגיל.

כל יום רביעי הוא משהו מיוחד, שונה, מפתיע, פותח צוהר לעולם אינסופי, לעולם שבתוכי. אני נוסעת ללימודי דוּלה, תומכות לידה.

בטח תאמרו מה כל כך מיוחד בלימודים הללו, ואיך כל זה קשור למדור שבו אתן קוראות מילים אלו בזה הרגע? קשור, קשור מאוד.

אני אישה מצפה. מצפה כבר שתים עשרה שנה. חולמת היריון, חולמת לידה. אני אישה הרה ויולדת במהותי. זו אני. אני שם גם אם לא. אבל למה ללמוד זאת? למה להתעלל בעצמי במשך כמה שעות טובות? לשמוע על לידות, הריונות, הכנה ללידה ושאר מרעין בישין של היריון וילדים?

למה? כי זה החלום שלי! ובגלל שאני אישה מצפה אוותר עליו? לא! לא אומר שאני מלקקת שם דבש. יש רגעים קשים ובכלל לא פשוטים, אבל הם מחשלים אותי ומכינים אותי בע"ה להיות אימא טובה יותר, אישה נשית יותר, מחוברת לעצמי, אוהבת את הגוף שלי.

כמה אנחנו, הנשים המצפות, המאותגרות, לא אוהבות את הגוף שלנו, את כל החדירה הזאת לתוך תוכיותנו, אל המקומות הכי אינטימיים שלנו. אבל כאן, בכיתה הזאת, עם הבנות המדהימות שהן ממש כמו קבוצת תמיכה, כאן האינטימיות היא נקייה, נכונה, מגודרת בגבולות שנוגעים ברכות בנימי הנפש ובגוף האהוב הזה, שה' ברא אותו נקבי, נשי, שלם, יפה, מכיל-יכול ויולד.

סליחה, אולי המילים האלה מכאיבות. הרי אנחנו, הנשים המצפות, לא מכילות, לא יולדות. אבל יש לי בשורה: אנחנו כן. אנחנו יולדות את עצמנו. מתוך מסכי הדמעות, האכזבות וכל הקשיים אנחנו נולדות חזקות, מחושלות ורוצות יותר ויותר ילדים. אנחנו לא מוותרות. גם אם התאשפזנו, שחלותינו התמלאו מים, בטננו התנפחה, עלינו במשקל, ירדנו מהדיכאון, לא קמנו לבשל והדמעות ירדו, עדיין בחגיגה הגופנית הזאת - ילדנו!

כל אחת ילדה את עצמה מתוך היגון, מהכאב, מההתמוטטות, מהדמעות שנשפכו כמו גשמי הסערה האחרונה, מכל הקשיים שצברה. נשים מצפות וגם אלו שקיבלו וזכו, הגיע הזמן שתרימו את ראשכן, תישירו מבט, תעמדו זקוף ותאמרו ליושב במרומים: אני אישה מצפה! אבל לא רק לילד. מצפה מעצמי להיות ולהמשיך, להגשים חלומות מכל המינים והסוגים. מצפה להיות נשית, רכה, אוהבת, תומכת, בבני ביתי, בחברותיי.

והכי חשוב לתמוך בעצמי, ברצונות שלי. בכל ערב לנשום נשימה עמוקה אל תוך בטני המייחלת, לקשור חוט ארוך משם ועד בורא עולם, לומר תפילה אישית ולתת חיבוק גדול למי שאני. כן, חיבוק אמיתי. הציפייה תישאר שם תמיד, אבל את כאן, כל כולך אישה, אישה אמיתית, נולדת, מזל טוב.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי