חודש אדר. מכשיר עלום ומפחיד ממלא את מחציתו של החדר החשוך. שלושה רופאים חמורי סבר מתבוננים בצג במשך כארבעים דקות. לבסוף אחד מהם מכריז בקולו הרועם: "תראו, יש פה שני ראשים. זהו היריון תאומים!" האישה ההרה כלל לא רלוונטית. פעימות לבה מהירות, פניה סמוקות, קמטי דאגה המתפשטים במצחה...
האישה הזאת הייתה אני.
זה היה לפני עשרים ותשע שנים, כשעבדתי בפגייה בשערי צדק ובטני הענקית לא ממש התאימה לארבעת חודשי הריוני. לכן הסכמתי לעבור בדיקת אולטרסאונד, שהתבררה כמסע עינויים. המכשיר היה ענק ממדים, והניסיון בשימוש בו היה זעום ביותר. אך העיקר, שכאשר הגעתי הביתה (לא היו אז פלאפונים) וסיפרתי לבעלי, בטון דאוג, שיש לי בשורה בשבילו, הוא ניחש מיד והתפרץ בצחוק מתגלגל.
בתורה אנחנו פוגשים היריון מרובה עוברים כברכה. קיום הבטחת ה' לריבוי מופלא של עם ישראל מתואר על ידי חז"ל כלידות של שישה (או שישים!) בכרס אחת אצל אמותינו במצרים. היום מקובל ששכיחות לידות תאומים נעה סביב אחת לשמונים לידות, שכיחות שלישיות - אחת ל‑6,400 (80x80), רביעיות - אחת ל‑512,000 (803) וכך הלאה, כך שהריונות של שישייה ומעלה נדירים מאוד.
בעקבות ההתפתחויות העצומות בתחום הפריון בשנים האחרונות, הפכו הריונות מרובי עוברים לשכיחים יותר, בעיקר עקב השימוש בתרופות לגרימת ביוץ. תרופות אלה מעודדות התפתחות זקיקים מרובים בשחלות, שבעקבותיהם נגרם לעתים קרובות היריון מרובה עוברים.
בזכות התפתחות הידע באולטרסאונד, נמצא ששכיחות הריונות התאומים גדולה יותר ממה שהיה ידוע, אלא שבמקרים רבים מתרחשת הפלה מוקדמת של אחד התאומים או שגדילתו נעצרת בשלב מוקדם והוא נספג.
שמחה ודאגה בצִדה
הידיעה על היריון רב-עוברים גורמת בדרך כלל אושר רב להורים אך גם דאגה, מכיוון שבשל הסיכונים הרפואיים מוגדר היריון זה כהיריון בסיכון גבוה המצריך ניטור מיוחד.
בהריונות מרובי עוברים תיתכנה בעיות רפואיות רבות, כגון הפלה טבעית, לידה מוקדמת על סיבוכי הפגות המיידיים והמאוחרים הנובעים ממנה, רעלת היריון, אנמיה חמורה, יתר לחץ דם אימהי ועוד. לכן המגמה בטיפולי פריון היא לנסות לנטר את התגובה השחלתית הנגרמת על ידי התרופות, על מנת שלא ייווצר גירוי יתר.
אם מתברר שנוצר היריון מרובה עוברים מתעוררת שאלת הצורך בדילול עוברים, על השלכותיה הרפואיות וההלכתיות. היום מקובל מבחינה רפואית והלכתית שבהיריון של יותר משלושה עוברים יש לדלל חלק מהעוברים, ואילו לגבי שלישייה הדעות עדיין חלוקות.
דומים, אבל לא תמיד זהים
"ותהר... ויתרוצצו הבנים בקרבה". בהריונה הראשון, לאחר שנים של עקרות, חשה רבקה בתנועות עובר מוגברות וביקשה לברר את משמעותן – "ותלך לדרוש את ה'".
בהריונות מרובי עוברים קיים ריבוי תנועות, אך הן אינן מסייעות לניטור שלום העוברים. בהריונות אלה יש צורך להיעזר באמצעים מתוחכמים יותר, כגון שימוש במכשיר העל-קול. בהמשך התברר לרבקה שמדובר בהיריון תאומים, שבו תנועות העובר מואצות ומרובות, ובגללן ייתכן שרבקה אף הרגישה אי נוחות פיזית פרט לדאגה הרוחנית מהתרוצצות זו בקרבה.
מתוך כלל התאומים הטבעיים, שליש הם תאומים זהים. זאת אומרת שבשלב כלשהו בהתפתחות העובר התרחשה התחלקות של ביצית מופרית, כך ששני העוברים זהים מבחינה גנטית.
שני שלישים מכלל התאומים הטבעיים אינם זהים, כלומר הם נוצרו מביוץ כפול כששתי ביציות חרגו מהשחלות בזמן הביוץ וכל ביצית הופרתה בנפרד. למעשה, מדובר במקרה זה בשני אחים שהריונם התחיל ביחד, אך אין ביניהם קשר גנטי שונה מאשר כל שני אחים רגילים מאותם הורים. כך למשל, על פי ההבדלים החיצוניים והרוחניים בין יעקב ועשו, ברור שהם לא היו תאומים זהים...
קיימת נטייה משפחתית שמגדילה סטטיסטית את לידות התאומים. גם טיפולי פריון למיניהם עשויים כאמור לגרום לשכיחות גבוהה יותר של לידת תאומים ושלישיות עקב ביוץ יתר או החזרת ביציות מופרות רבות, ובמקרים אלה מדובר בתאומים שאינם זהים.
המאמץ משתלם
"וידו אוחזת בעקב עשו" - לידות תאומים נגמרות לעתים קרובות בניתוח קיסרי, עקב שכיחות גבוהה יותר של מצגים פתולוגיים (עכוז, רגליים, רוחב וכו'). לידת יעקב ועשו הייתה ככל הנראה לידה טבעית, ושני התאומים נולדו במצג ראש. עשו יצא ראשון ויעקב אחריו, כשהוא מחזיק בעקבו.
אגב, נכדה של רבקה, בנימין, נולד כנראה בלידת עכוז. זאת משום שעוד בשלב מוקדם של הלידה הקשה הזאת ידעה המיילדת לבשר לרחל "כי זה לך בן", והיא "בצאת נפשה כי מתה" עוד הספיקה לקרוא לו בן אוני.
בספרות הרפואית מדווח על אישה מספרד שילדה במשך חייה עשרים ואחד זוגות תאומים ועוד עשר שלישיות. הלידה האחרונה שלה הייתה בגיל חמישים וחמש, ובסך הכול היא ילדה שבעים ושניים ילדים. אין ספק שזהו מצב נדיר של פוריות-על, שלה ושל בעלה. ולא נשכח את אמותינו במצרים שילדו שישה ילדים בכרס אחת, עובדה שהביאה את בני ישראל להיות רבים "מאוד מאוד, ותימלא הארץ אותם".
כאם לתאומות, אני יכולה להעיד שהחוויה האימהית היא אדירה ומאתגרת, ובעיקר הניסיון לגדל שתי נשמות שונות, שהן שתיהן ביחד - ברחם, לפחות - אך כל אחת לחוד.
פורסם ב''פנימה''