נכון שפנסיה זה ממש משעמם? ונכון שממש לא מתחשק לך להמשיך לקרוא? ואם אתחיל לכתוב במונחים מקצועיים תמשיכי הלאה ותחשבי לעצמך "בעלי מטפל בזה"?
אז להפוך את הנושא למרתק אני לא בטוחה שאפשר, אבל בוודאי אפשר וצריך להתעניין בו יותר, להבין באילו נקודות בחיים את יכולה לפגוש אותו, לטוב או למוטב, ובמה את חייבת לטפל - יחד עם בעלך היקר - למען המשפחה שלך.
נתחיל בנושא החשוב ביותר והרחוק ביותר שיש: הפנסיה שלנו. זאת שרובנו חיות בהדחקה מוחלטת שיום אחד היא תגיע, ואם כבר חושבים עליה, חושבים בעיקר על מה נעשה בפנסיה, איך נפנק את הילדים והנכדים, נטייל עם הבעל ונשב בבית קפה עם חברה ששנים לא פגשנו ונשלים את החסר.
אז לא.
תמורות בפנסיה של ימינו
האם יש מישהו בסביבתכן שיצא לפנסיה? סביר להניח שכן, וסביר מאוד להניח שעולם הפנסיה שלו שונה בתכלית מזה שלנו, ואת זה חייבים להבין, ויפה שעה אחת קודם.
מה שונה כל כך? קודם כול, סוג הפנסיה.
ניקח לדוגמה את העוסקים בחינוך, מורות או גננות למשל. כשיפרשו לפנסיה יקבלו מרביתם 70 אחוזים ממה שהרוויחו לפני הפרישה. הם נמצאים במה שנקרא "פנסיה תקציבית". יש קשר ישיר בין מה שהם מרוויחים ובין הפנסיה החודשית שלהם, והם כמעט לא היו צריכים להשקיע כסף בשביל זה. הם מקבלים פנסיה מתקציב משרד החינוך, לכל חייהם, עד מאה ועשרים.
לכן, כשאנחנו חושבים על פנסיה, אנחנו באופן לא מודע מדמיינים מצב דומה, ולפעמים אפילו אומרים בטעות שנקבל 70 אחוזים.
איפה הם ואיפה אנחנו
אולם למרביתנו ישנה פנסיה מסוג אחר, שנקראת "פנסיה צוברת". במילים פשוטות: "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". מה שתחסכו - זה מה שתקבלו.
זאת אומרת, שככל שנחסוך יותר יהיה לנו סכום כסף גדול יותר בכל חודש בפנסיה. למשל, מי שתגיע לפרישה, כלומר אישה בגיל 64, עם חיסכון צבור של מיליון שקלים, תקבל פנסיה חודשית של 5,000 שקלים לכל ימי חייה (מבוסס על חישוב מסוים, המונח המקצועי הוא "מקדם קצבה"), גם אם בחודש שלפני הפרישה המשכורת שלה הייתה 20,000 שקלים.
במקרה כזה אין קשר בין המשכורת ורמת החיים שאליה התרגלנו עד הפרישה ובין מה שקורה אחריה. הקשר היחיד הוא ההיערכות המוקדמת שלנו.
בלי שאננות
המשמעות של המידע הזה היא שאם לא תיערכי מספיק מוקדם, את עלולה לגלות בעת הפרישה שתקבלי סכום חודשי כל כך נמוך, שלא תוכלי ללכת לבתי קפה, אבל גם לא בטוח שיהיה לך כסף לקנות דברים בסיסים ולשלם חשבונות.
אז מה עושים? קודם כול מתחילים להבין ומפנימים שדרושה כאן נטילת אחריות אישית על המצב. על המה והאיך - נדבר בהמשך, צעד צעד. ויש על מה, כי עדיין לא דיברנו על התארכות תוחלת החיים, רמת החיים הגבוהה והתפתחות מערכת הבריאות.
פורסם בפנימה