מה קורה כשהם מסרבים לחיבוק
מה קורה כשהם מסרבים לחיבוק צילום: שאטרסטוק

כשראיתי את הנושא חשבתי מיד לכתוב לעורכת שאני רוצה שהפעם ידלגו עליי. אני לא מומחית בהסברה מינית, ובכלל יותר נוח לי לא להתמודד עם הסוגיה. אבל במחשבה שנייה חשבתי שעל כך בדיוק אכתוב. הרי המסר שהורים מעבירים לילדיהם הוא לא רק במילים או בתוכן, אלא הרבה יותר במה שמעבר לכך - בהרגשה, בכוונת הלב, בחיבור.

לכן אין לאן לברוח. בואו ניכנס פנימה ונבדוק היכן אני. כיצד אני מגיבה להתפתחות של בתי?

האם אני משליכה את פחדיי על בתי המתבגרת? האם אני אומרת לה "שימי לב שלא תשמיני"? האם אני משתפת פעולה עם חיפוש אחר פתרונות לבעיית הגוף הסורר שהעז לשנות צורה? או שאני מתחברת לשמחה ואומרת לה: "כמה טוב שגדלת, השינויים בגופך מבורכים, ככה אמור להיות גוף של נערה. את עתידה להיות אישה ואימא, והגוף שלך כבר מתכונן לכך מעתה. תודה לה'"?

שימו לב שהדוגמה לגוף מושלם כביכול ניבטת אלינו ואל ילדינו מפרסומת ברחוב, אם נרצה ואם לאו. כל כך התרגלנו שצריך לעשות דיאטה. ובכלל, התנאי שלנו להתעמלות טובה הוא האם היא באמת מחטבת, כי זה מה שחשוב. שכחנו לגמרי איך נראית אישה מרוב המרוץ השקרי בפרסומות. שכחנו להודות על הגוף הבריא והמופלא המלווה אותנו בעולם הזה, שבלעדיו לא יכולנו לקיים אפילו מצווה אחת.

כן, גם חינוך לצניעות ישודר מתוך כבוד והערכה לגוף, לא מזלזול או תיעוב חלילה אלא להפך, יש לנו אוצר יקר שמוצנע בתוכנו ולא פרוץ לכול. המסר הוא לייקר ולא להוזיל.

שימי לב מה היחס שלך לעצמך, כי זה השדר שעובר לבתך יותר מכל משפט, חכם ככל שיהיה. איך את מקבלת את גופך? האם את מודה עליו?

כך גם ביחס לנער המתבגר שהולך ונהיה לאיש. האם בבת אחת אני מצפה ממנו להיות גבר אחראי ורציני? או שאני זוכרת שבתוך הגוף הזה, שצמח בזמן כל כך קצר, יש עדיין ילדון קטן שזקוק לקבלה וחום? מצד שני, כשהוא מסרב לקבל ממני חיבוק כמו גברבר, האם אני נפגעת או מבינה שהוא בונה זהותו ומעמדו?

ילד מתבגר בבית יכול להוות בעיה וקושי, אבל הוא יכול גם ליצור הזדמנות לבירור הצמיחה וההתפתחות שלי עצמי כאימא.וכאן נתונה בידי הבחירה.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי