השמש ממיסה את שאריות הימים הקרים שעברו עלינו. מי בכלל זוכר שירד כאן פעם גשם, ברד או שלג? אני בקושי זוכרת איזה יום היום, רק יודעת שהיום חם, והאביב חוגג בריחות פרדסים ובגינה שמוטה ופרועה ביופייה.
זיכרון אימהי הוא נושא מרתק למחקר. כבר שמעתי את הטענה שעם כל לידה נמחקים כמה תאי זיכרון מהמוח - ואני בהחלט מקבלת את ההנחה הזאת ומקווה שהיא תמשיך לפעול במלוא עוצמתה בכל הנוגע ללידות.
הבעיה מתחילה כשהתאים שנמחקו הם אלה שהחזיקו את מספר הקוד לרכב שלי, או את שמות האנשים שנכנסים לחנות ואני לגמרי זוכרת את בעיית העור שבגללה הגיעו אלינו. אני אפילו זוכרת מה רקחתי להם. אבל - תצמידו אותי לקיר - אין לי מושג אפילו באיזו אות מתחיל השם שלהם.
אצלנו בבית, הזיכרון של אימא הפך למושג, וכרגע השיא שאני מחזיקה בו הוא עשרים דקות מרגע האירוע. כלומר, אם קרה משהו בעשרים הדקות האחרונות אני אוכל לשחזר בדיוק מי המשתתפים ומה קרה. אבל אם, נניח, מישהו נתן לי צ'ק לפני שעה - כולנו נשוטט בשכונה מחפשים אחריו ותוהים איפה יכולתי לשמור אותו בדרכי לגן השעשועים.
פתקים בכיסים
מזעזע, אני יודעת. בהתחלה ניסיתי להתנגד לזה, ובמשך שנה הסתובבתי עם רשימות של פרטים קטנים. רשמתי לי כרטיסי לקוחות עם השם מודגש בגדול. ביקשתי באופן ציבורי לא להפקיד בידיי דברים יקרי ערך שצריכים להגיע לביתנו או לבעלי.
ניסיתי. אבל ברגע אחד קטן בתוך המאמץ והניסיונות, גיליתי שבעצם אני לא אווזה מבולבלת שמשוטטת אבודה בשדות העולם ומגעגעת לישועה. ממש לא. גיליתי שלמרות שעברתי כמה לידות הגונות, תאי הזיכרון שלי אולי הצטמצמו, אבל בשקט בשקט, רק ביני לביני, ועכשיו גם ביניכן - המוח שלי בסדר גמור! ממש בסדר.
לרגע צלול אחד פתאום שמתי לב שתהום הנשייה שבה אובדים כל מיני פרטים מחיי - נשארה בסך הכול די ריקה וחלולה, וגם אם היו משליכים אותי עכשיו לשם אני לא בטוחה עם כמה פריטים נחוצים הייתי חוזרת. אולי רק עם הצ'ק, זה באמת היה קצת חבל.
גיליתי עובדה מדהימה על נשים, על אימהות ועל כל מי שמנסה לעשות ג'אגלינג עם שבעה או עשרה כדורים: גיליתי שאין לי אפילו תא אפור אחד מיותר במוח. וגיליתי שה' המתוק מלמד אותי עם כל שנה שעוברת למצות כל רגע, להרגיש אותו באיברים נוספים מלבד המוח - ולנצל כל טיפת אנרגיה, זמן, סבלנות או זיכרון שיש בתוכי.
כי הנה אני שורקת מתוך שינה פורמולות שמורכבות משמונה או תשעה צמחים. אז נכון, אני לא זוכרת איך קוראים לשמנמונת שנזקקה להם, אבל אני לגמרי זוכרת אותה בחוש. אני אזהה את הקול של כל מי שנכנס אליי לחנות בפעם השנייה, ואת הריח שלו, ואת המבט בעיניים. אבל לא בהכרח את האות הראשונה של שמו - כי זה כנראה לא באמת נחוץ לי.
לשכוח זה גאוני
גיליתי ששכחה נשית יכולה להיות סובייקטיבית לחלוטין - וזה בסדר, שלא לומר נפלא, יעיל ואף גאוני. השכחה הנשית מאפשרת לנו לזרום בתוך היומיום העמוס ולא לשאת משא מיותר. השכחה הנשית מאפשרת לי לבשל בכל יום שישי בהתלהבות ובשמחה, בלי לזכור כמה עייפה אהיה בהדלקת נרות.
ולאט לאט אנחנו מתיידדות, אני והשכחה. לפעמים אני אפילו מבקשת ממנה בסוף היום לאסוף לתהום הנשייה כמה זיכרונות מכאיבים. לפעמים היא מבקשת ממני לשחרר אל ידיה הפתוחות כמה כעסים מיותרים. ולפעמים אנחנו פשוט נרדמות על הספה בסופו של יום אביבי ארוך וחם, מותשות ומחויכות, כי מי בכלל צריך צ'קים כשבחוץ כל כך נעים?
מתכונים לשיפור הזיכרון
ממליצה להשתמש במינון נמוך, ולהרשות לקצת שכחה להיכנס הביתה.
חליטת זיכרון
מומלץ מאוד לנשים בגיל המעבר, לנשים לאחר לידה ובעצם - לנשים.
רכיבים:
1 כוס עלי גינקו בילובה - צמח ירוק-עד שמגיע מהמזרח וידוע כמשקם תאי זיכרון, נפלא לחולי אלצהיימר
2 כפות קמומיל
1 כף מליסה
הכנה:
מערבבים את כל הצמחים בקערה ומעבירים לצנצנת.
להכנת החליטה פשוט לוקחים כף מהתערובת וחולטים לתוך קנקן מים חמים.
אפשר לשתות גם כתה קר, עד שלוש פעמים ביום.
שיפור מיידי מורגש!
סרום למיגרנות, לכאבי ראש ולבעיות זיכרון
שילוב התמציות מקל על הסינוסים ועל גודש באזור הראש.
רכיבים:
½ כוס שמן שקד מתוק
15 טיפות שמן רוזמרין
5 טיפות שמן מנטה
5 טיפות שמן לבנדר
הכנה:
מערבבים את כל הרכיבים בכוס זכוכית ומעבירים לבקבוק.
שימוש:
לוקחים מעט מהסרום ומעסים את הרקות ואת בסיס העורף.
הקלה מיידית מובטחת.
פורסם בפנימה