
לא פשוט לגדל ילדים בדור שיש בו כל כך הרבה אינפורמציה ותקשורת, לטוב ולמוטב. לפעמים נדמה שהלוואי שהיינו חוזרים לחיות באיזה כפר נקי מכל זיהום, גשמי ורוחני.
עידן הטכנולוגיה מביא עמו בשורות שונות ורבות, והאמת היא שזה גורם לנו להכיל בבת אחת את כל העולם.
אם פעם כשאדם היה בבית - הוא היה בבית, על כל המשתמע מכך, היום הוא יכול להיות בבית בגופו, אך רוחו ונשמתו נמצאות אי שם. אפילו בבית שאין בו מכשירים כמו טלוויזיה או מחשב, הוא יכול, באמצעות הסלולרי, להיות זמין שוב לכל העולם. כשאני אומרת "עולם" זה אומר הכול: ישנם דברים נפלאים ומבורכים בעולם, אך ישנה גם טינופת.
פעם גם נער "פרחח" כמו שקראו לזה, במקרה הכי גרוע היה מתרועע עם נערים או עם אנשים שליליים באזור מגוריו. היום אם נער או נערה יורדים לשוליים, הם מיד עלולים להגיע לקוקטייל של רשע, פשיעה וסטייה מכל העולם כולו. זה אכן מפחיד ומאיים ממש.
כמובן שישנם הורים וישנן שיטות שאוסרים על כל קרבה או מפגש עם הטכנולוגיה ופגעיה. זו בהחלט אפשרות שאמורה להתאים להשקפת עולם אשר חרדה ממידע או מסיכון, וכמובן שגם ההורים אמורים לחיות את חייהם בהתאם לה. ישנן משפחות שבוחרות להתמודד ולסנן או לנפות לעצמן את הטוב והמלמד מאשר להתמודד עם התקשורת.
מה שחשוב ביותר בכל הסיפור הוא המודעות שלנו, המחקר שכל משפחה צריכה לעשות לעצמה. לא לבוא לסוגיה מתוך מחשבה ש"טוב, אין ברירה, כך העולם מתנהל היום", אלא לחקור ולבדוק כל דבר. האם זה מתאים לנו? או שאולי זה לא מתאים? עד כמה? באילו גבולות?
מלבד התכנים ישנה בעיה קשה - ולא רק בתחום התקשורת - של התמכרות, גם לתכנים לא שליליים, אפילו למסרונים תמימים. ברגע שמתמכרים - מאבדים גבולות ומצפים לריגוש הבא, לצליל המסרון הבא.
לכן, אין מנוס. הורים שבוחרים לחיות עם התקשורת צריכים להתמודד וליצור גבולות ברורים, ולשם כך הם אמורים לברר עם עצמם: מה אני מרשה? מה אני בכלל רוצה או לא רוצה?
לא מזמן הגיעה אליי לייעוץ אימא שקשה לה עם כל מיני תכנים שהילדים רואים אצל סבא וסבתא. אך כשניסיתי לברר איתה מה היא רוצה שיראו, התברר שהיא ממש מבולבלת ולא מגובשת. לא פלא שהמסר לא היה ברור. תמיד קודם כול נברר לעצמנו - ורק לאחר מכן המסר יעבור נקי לילדים.
לפעמים הורים פועלים ממקום של פחד וחרדה, ואז שוב המסר הוא לא נקי אלא מלא חרדה.
כאן המקום להזכיר להורים לילדים גדולים יותר, שמשלים את עצמם שהם יכולים לשלוט בילד: אם הילד לא משתף פעולה, אין שום סיכוי לשלוט עליו. לפעמים יש צורך בטיפול ובייעוץ לשם כך.
עלינו לזכור שמדובר בכלי, ולנו יש אפשרות להשתמש בכלי לתועלת ולברכה. אנשים רבים חזרו בתשובה רק בזכות שיעורים באינטרנט, וישנם אתרים שמביאים שיעורים וברכה לבתים רבים. ישנן גם אפשרויות לימוד והעשרה חיוביות מאוד. אבל כמו בכל דבר – היכן שיש צד אחד ישנו גם הצד האחר, סטרא אחרא.
לסיכום, אין נוסחה ברורה איך להשתמש בתקשורת, אך חובה על ההורים לחקור ולבדוק וללבן לעצמם מה ועד כמה הם מרשים, וכמובן להתפלל שלא תצא תקלה מתחת ידם.
פורסם ב''פנימה''