המכשירים הדיגיטליים מעניקים לילדינו את היכולת לתקשר ביניהם יותר מאי פעם. כיום יש להם גישה חסרת תקדים לזרם קבוע של חברים, מידע ובידור, ונראה שהם שולטים שליטה מפליאה בעולם הדיגיטלי.
האתגר שניצב לפנינו, ההורים, הוא למצוא דרכים להשגיח ולפקח על האינטראקציות והפעילויות של ילדינו ברשת. אתגר זה מתנגש במישרין בתופעה של מוכוונוּת חברים.
באופן מסורתי, ילדים היו תמיד מוכוונים להוריהם ומוריהם. אולם לאחרונה הם החלו מקבלים את אותותיהם, כיווניהם וערכיהם, במידה גוברת והולכת, זה מזה, במקום מהוריהם ומוריהם. מגיל צעיר מנותקים הילדים מהוריהם לפרקי זמן ממושכים במהלך היום, והחלל הזה מתמלא לעתים קרובות על ידי ילדים אחרים.
עלינו לזכור שמטרתנו החשובה ביותר היא לשמור על היכולת שלנו להשפיע על ילדינו באמצעות טיפוח קשרים עמוקים, חזקים ואוהבים. אינכם יכולים להשפיע על הילד אם לא קניתם את לבו. אחריותנו היא לטפח את הקשרים עם ילדינו, מדי יום ביומו, כדי שהם יוכלו להפקיד את לבם בידינו וכתוצאה מכך לקבל את הנחייתנו.
להישאר בקשר
כמה מהדינמיקות הנחוצות לטיפוח החיבור החיוני עם ילדינו ולשמירה עליו:
1. איסוף הילד - ריטואל היקשרות אשר גורם לילד להיות תלוי בנו, להעריץ אותנו וללכת בעקבותינו. כך אנחנו מתקרבים אליו בדרך ידידותית ומעוררים בו חיוך והרגשה של חמימות וחיבור. החום וההנאה שאנחנו מבטאים לעתים תכופות מעבירים לילד את התחושה שאנחנו נספק את הצורך שלו ביחסים.
2. להשביע את הרעב להיקשרות – ההורים צריכים להיות אלה ש"קוראים" את הצורך של הילד במגע ובקרבה. נתינה זו צריכה להיות נדיבה וגדולה יותר מהמרדף של הילד אחר הקרבה, כך שאם הוא זקוק לחיבוק - אנחנו ניתן לו שלושה. כשהילדים מרגישים שקיימת הזמנה נדיבה להתקיים במחיצת הוריהם, הם מרגישים שבטוח להיות תלויים בהוריהם ולא בחבריהם.
3. לשַמר חיבור רציף – אפילו אם התנהגותו של הילד ורגשותיו העזים עלולים לרסק את מערכת היחסים, עלינו להעביר, במלים ובמעשים, את המסר שהקשר עדיין שלם, בעודנו מעבירים כללים ותזכורות של התנהגות נאותה. שליחת הילדים החוצה לתוך העולם כשהם רעבים לחיבור בשל תפיסה מוטעית של שבר במערכת היחסים, גורמת להסטתם מהמסלול ודוחפת אותם לקשרים עם ילדים אחרים.
4. מניעת פעילויות והיקשרויות מתחרות – שמירה על קרבת הילדים בעולם דיגיטלי דורשת יצירה מודעת של מבנה וכללים סביב השימוש בכלי תקשורת, כמו גם סביב אינטראקציות עם חברים. למה שנרשה לילדים להשתמש במכשירים שלהם ליד שולחן הארוחה, שם אנחנו אמורים ללכוד את עיניהם ולהאזין לסיפוריהם? מדוע שנסכים להם לפרוש לחדרם עם המכשירים שלהם ולבטל את תאבונם לאינטראקציה עמנו?
5. שידוך לבניית כפר - איננו יכולים להשאיר בידי ילדינו את התפקיד של בניית קהילה שתגדל אותם. על ההורים ליטול תפקיד פעיל בהכרת ילדיהם למבוגרים שיהיו אחראים עליהם. מדריכים, מורים או בני המשפחה המורחבת הם דמויות היקשרות פוטנציאליות, ויכולים לספק את צורכי הילדים, במקום להשאירם חשופים, לעתים קרובות בידי חבריהם.
האתרים החברתיים והיכולת המשופרת לשמור על מגע עם החברים נולדו מתוך הרעב ליחסים. ההגנה הטובה ביותר מפני אובדן ילדינו לטובת חבריהם והעולם הדיגיטלי היא העמקת קשרים מזינים שבהם ההורים מציגים עצמם כתשובה לצרכים של ילדיהם.
עלינו להיות מודעים לאתגר זה, כדי שנוכל לשמר את קשרינו עם ילדינו בעת שאנו עצמנו מדריכים אותם אל תוך העידן הדיגיטלי.
פורסם ב''פנימה''