אין לאן לברוח
אין לאן לברוחצילום: שאטרסטוק

החופש הגדול.

לא ייאמן כמה תחושות שתי המילים האלה מסוגלות לעורר: כיף, נעימות, יחד וחוויה - ומאידך פחד, חרדה וסיוט.

אז מהו ההבדל? האם כל מי שמבלה גם נהנה? האם כל מי שמסכן סובל מבחינה אובייקטיבית? ברור שהכול עניין של מחשבה. הכול מה שנדמה לי, וכמובן שזה הופך למציאות.

בדיוק משום כך יש להיערך בהתאם עוד לפני שהחופש מתחיל. אבל לפני ההיערכות המעשית והארגונית, חשובה לא פחות - ואולי אף יותר - ההיערכות הנפשית.

אולי כדאי לערוך לעצמי רשימה: מה קשה לי? ממה אני חוששת? היכן זה פוגש אותי? איפה אני נופלת?

אם אני לא מצליחה לבד, אולי כדאי להיעזר במישהי בניתוח הזה. האם אני פוחדת מהרעש ומהבלגן? אולי מהתלונות הבלתי פוסקות? או שמא מתחושת חוסר השליטה וחוסר האונים?

למעשה, ברגע שאני מבררת לעצמי את התחושות הללו - כבר התחלתי לנטרל את הפצצה. אולי יש לי ציפיות גבוהות מדי מהבילויים, והילדים קולטים זאת? אולי זאת ההזדמנות לברר מה בהתנהלות הילדים מוציא אותי מדעתי, ואולי לראות היכן אני מאוכזבת מעצמי ומכל הסובב אותי?

כמובן שזו מודעות שלא תמיד קל להתמודד איתה, אבל היא שווה בירור.

פגשתי בעבר הורים שהיו בעלי אמצעים ובילו חופשות גרנדיוזיות עם ילדיהם. לימים הם ירדו מנכסיהם וגילו לתדהמתם שבילוי תמים כמו הכנת פיתות מרוחות בשוקולד ויציאה אחר הצהריים לפארק הקרוב, שם הם ישבו במנוחה והילדים נהנו, גרמה להם הנאה לא פחותה מבילויי העשירים שהיו להם פעם.

אחרי שאני מודעת יותר, אני יכולה לבדוק מה באמת אני רוצה. אחרי שגיבשתי פחות או יותר את עצמי, אני מסוגלת להכיל ולהקשיב לילדים. כעת, בהתאם לגילאים, אפשר לערוך ישיבה משפחתית ולהציג את הציפיות וגם את המגבלות ולראות איך בונים ביחד תכנית.

זה לא כל כך פשוט, מפני שישיבה כזאת היא לא רק טכנית, וצפים בה הרבה עניינים ורגשות שרק הורה לא מאוים יכול להכיל ולהגיב אליהם בהתאם.

כאן טמון המפתח וכאן טמונה גם האמונה: האם אני מרגישה שהכול לרעתי, או שאני יודעת ומרגישה שהקב"ה אוהב אותי ונותן לי הכול בצורה טובה ומדויקת? אם אני קרבנית - זו הזדמנות מצוינת לראות היכן הקרבן שבי צף ועולה ומבקש תמורה.

אין לאן לברוח. מתברר שגם כדי לבלות וליהנות מחופשה עם הילדים אני חייבת קודם כול להיפגש עם עצמי. וככל שאברר זאת באופן עמוק יותר, כך אהיה מסוגלת להתמודד בצורה נעימה יותר מול המשפחה ובכלל.

בשבילי, כמדריכת הורים, אין דבר משמח יותר מהורים שמספרים שממש נהנו מהחופשה, דבר שבעבר לא היה טריוויאלי כלל. חופשה נעימה.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי