
שאלה:
קשה לי לקבל ביקורת. בכל פעם שזה קורה אני מתקפלת, או לחילופין תוקפת ומתגוננת. כמובן שהדבר קשה שבעתיים דווקא עם אנשים קרובים כמו בעלי וילדיי. אשמח לעצת הרב.
תשובה:
שלום וברכה,
לכולנו קשה לקבל ביקורת. אפילו קשה מאוד. אנחנו גם ככה עמוסים אשמה ועייפות החומר, בטוחים בסתר לבנו שאנחנו כישלון חרוץ. התגובה האוטומטית היא תמיד לתקוף, לזרוק את האשמה על מישהו אחר, להצטדק בכל מחיר, גם במחיר האמת, רק שיהיה לנו טיפה אוויר לנשום בלי להרגיש כלומניקים.
כמה מרענן ומעודד לקבל שאלה כזאת. עצם השאלה מעידה על כך שאת לפחות רואה את הקושי ולא מטייחת. זה כבר צעד גדול בדרך לתיקון.
אם אדם הראשון היה מקבל ביקורת, לא היינו מגורשים מגן עדן, למרות החטא. אבל כאשר הוא נשאל "המן העץ אשר ציוויתיך לבלתי אכול ממנו אכלת?", הוא בחר להתחמק ולהצטדק: "האישה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל". חוה לא הייתה טובה ממנו. כתשובה לשאלה "מה זאת עשית?" הטילה גם היא את האשמה באחר: "הנחש השיאני ואוכל".
אדם טועה. זה אנושי. מה שהופך אותו לאלוקי הוא לא שלמות וחוסר טעות, אלא יכולת ההודאה בטעות. חז"ל אומרים שדוד המלך טעה יותר משאול, ואף על פי כן נשאר מלך כי ידע להודות בטעות. שאול, לעומתו, לא מיהר להודות - והודח ממלכותו.
הרגע של הבושה, השריפה הפנימית, השתיקה, ההודאה, הוא רגע קדוש שמכוחו אנחנו מקבלים בחזרה את מלכותנו והצלחתנו. על שם ההודאה שהודה יהודה נקראים כולנו יהודים, זוהי מעלתנו.
ולמעשה, צריך לדעת שלמרות הקושי הגדול, זה מאוד מאוד משתלם לקבל ביקורת. חז"ל מלמדים: "כשיש דין למטה – אין דין למעלה". הווה אומר, אם אדם מוכן לשמוע ולקבל תוכחה ורוצה באמת לראות במה עליו לתקן את עצמו, הוא בעצם לוקח את מידת הדין לעצמו ועושה דין וחשבון לעצמו, ובכך הוא מבטל מעצמו דינים וצרות מלמעלה.
ולמעשה, כדאי לומר לכל מי שאומר ביקורת, שברמת העיקרון בוודאי את רוצה לשמוע היכן לתקן ומה לתקן, אבל את חייבת לשתף אותו בכך שזה מאוד קשה לך לשמוע, כמו לכל אחד.
לכן את מאוד מבקשת שהביקורת תיאמר לא בשעת כעס; שתהיה מלווה בפרגון ובאמונה בטוב שלך וברצון שלך להשתנות; שתהיה בעירבון מוגבל - כלומר שמה שלא יאמרו לך תמיד יסייגו שככה זה נראה וככה מרגישים אבל לא בטוח שזה כך, והדבר נתון לשיקולך ולבדיקתך; שהדברים לא ייאמרו בצורה נחרצת ופוגעת, אלא בצורה מתחשבת ותומכת (אך כמובן לא מעורפלת ומטייחת אלא מדויקת ככל האפשר, כי את באמת רוצה להשתנות).
וכאשר מדובר באנשים קרובים, יכול מאוד להועיל לבקשה שלך לבקר באופן מסוים, שגם את תתאמני ותדגימי לצד השני איך את מבקרת. וממך ילמדו שאת נאה דורשת ונאה מקיימת.
פורסם ב''פנימה''