חברות יקרות, רציתי לשתף אתכן בסוגיה כבדת משקל. סוגיה שכמעט כל אחת מתמודדת איתה לפחות פעם אחת בחייה, בין אם היא כבדת משקל ובין אם היא קלת משקל. לא הסוגיה, האישה.
פעם, אחרי אחת ההופעות, ניגשה אליי אישה גדולת גוף ואמרה לי: "את חייבת לעשות דיאטה בשביל להתחתן!".
חייכתי אליה בהלם ובמבוכה, והיא המשיכה: "אין מה לעשות, היום הבחורים רוצים נשים רזות. תרזי, ואחרי החתונה תשמיני. הנה, תראי אותי. כשהתחתנתי הייתי חצי ממה שאני היום".
הסתכלתי עליה ואמרתי בלבי: גברת, על מה את מדברת? חצי ממך - זו אני.
בכל אופן וליתר ביטחון, עשיתי דיאטה ורזיתי - והוכחתי לה שלא זו הבעיה.
דרך אגב, היא לא צדקה בקביעה שצריך לרזות כדי להתחתן. בספר בראשית מצאתי הוכחה לכך שאפשר להתחתן גם אם את מלאה. בפרק כ"ט נכתב בפירוש על יעקב: "ויאהב גם את רחל מלאה". ודי לחכימא.
האמת היא שאני לא מלכת הדיאטות, אבל אני מלכת הדיאטות המשולבות. מה זה אומר? אני שומעת וקוראת על המון דיאטות, ובונה מהן דיאטה משולבת חדשה בשיטת המהדרין.
לדוגמה, יש דיאטות שדוגלות בשלוש ארוחות גדולות ביום ויש דיאטות שממליצות על שש ארוחות קטנות. ובכן - בדיאטה שלי יש שש ארוחות גדולות ביום. יש דיאטות שבהן מותר בכל יום חטא אחד, מוגבל בקלוריות ובכמות. אצלי בדיאטה יש כמה חטאים יומיים, והם אינם מוגבלים.
לפעמים אני תוהה ביני לביני מה היה אילו נושא המשקל לא היה מדובר כל כך. או אז אני מדמיינת מפגשי נשים דוממים ושקטים, בלי משפטים כמו "שיואו, איך רזית! מה עשית?" ופירוט הדיאטה הנוכחית והקודמת, והקודמת-קודמת של כל אחת מהמשתתפות בשיחה והמשפט המסכם: "ואז הבנתי שאני צריכה פשוט לסתום את הפה ומאז אני מרגישה נהדר" מהצד הרזה. ו"גם אני ממש צריכה לעשות את זה" מהצד שעדיין לא.
לאחר התבוננות והקשבה לכמה שיחות ונשים במהלך חיי, להלן מסקנותיי בנידון:
1. הדיאטה מתחילה בנוסח שבו את מכריזה עליה, החל מ"החלטתי לשמור", אשר מעיד על מהלך לא מחייב בהכרח שמחזיק בין חצי יום ליום, ועד "אני חייבת לרדת את העשרה קילו האלה" – אשר מעיד על רצינות שמחזיקה שבוע לפחות.
2. ידוע המימרה כי בדברים קפואים גם הקלוריות קופאות (כמו למשל גלידה, או עוגה מהקפאה). ובכן, זה באמת נכון, אלא שבגוף הן מפשירות - וזו כבר בעיה.
3. דיאטה אמיתית מביאה לתוצאות טובות יותר בשילוב עם ספורט. כך נחשפתי לשיעורי פילאטיס בחדר הכושר שאני הולכת אליו. תאמינו לי, בשיעורים הראשונים הייתי בהלם. עובדים שם על שרירים שלא האמנתי שקיימים בתנוחות כמעט בלתי אפשריות. אני חושבת שבמדד הסבל בעולם אם מישהי אומרת לך למשל "אני רווקה", את בהחלט יכולה לענות לה: "אז מה, אבל אני רווקה שעושה פילאטיס".
4. יש לי חברה ממש ממש ממש יפה ומלאה. הסתכלתי עליה והבנתי משהו. אצלה כל קילו הוא קילו שמח. היא אוכלת אותו בשמחה ובהנאה, ולכן לקילוגרמים שלה אין משקל מוריד אלא משקל מעלה. אצלי, לעומת זאת, כל קילו מלא ייסורי מצפון, ולכן הוא מכביד עליי יותר ממשקלו האמיתי.
ולכן, נשים יקרות, מסקנתי הסופית היא שאישה יפה היא אישה שמחה שטוב לה עם עצמה. במקום להוריד את הראש ולהתעסק כל היום במה אכלתי וכמה קלוריות - הלוואי שנרים את הראש ופשוט נחייך. השאר כבר יסתדר מעצמו.
במהלך כתיבת הטור אכלתי: פריכיות אורז, פריכיות אורז עם דבש, קוטג', קוטג', קוטג', כדורוני תירס, כמה פרוסות לחם, תפוחי אדמה, אורז, תפוח, בננה, אגוזים, במבה, ארטיק וחפיסת שוקולד. עכשיו שסיימתי ירדה לי כזו אבן מהלב, שאני חושבת שרזיתי חמישה קילו לפחות.
פורסם בפנימה