"קיץ בא ושוב זה חם", כך שרים החלונות הגבוהים. כתל אביבים הם ממליצים ללכת לים, אבל הים מזוהם וצפוף, וכשיוצאים החום והלחות חוזרים לחיינו במהירות.
אז מה הפתרון? אנחנו ממליצים ללכת אל הנחל הכי קר שאפשר. הכוונה לנחל הבניאס, ששמו העברי נחל חרמון כבר מעביר בנו צמרמורת קור ומרמז על הטמפרטורה הנמוכה של המים הזורמים בו.
מקור השם בניאס הוא שיבוש השם פניאס על יד הערבים. ופניאס זה על שום מה? על שום האל פאן, שדמותו חצי תיש וחצי אדם. היוונים שהחלו ביישוב המקום קבעו במערה שבה נובע המעיין מקדש לאל הרועים.
מקורות מימיו של נחל הבניאס במעיינות התהום העצומים של החרמון הנובעים למרגלותיו.
למרות הזרימה המרשימה, נחל הבניאס הוא הקטן שבמקורות הירדן. עוצמת הזרימה נובעת מהפרשי הגבהים שבהם הוא זורם בחלקו העליון, ומפלו המפורסם הזורם בסמוך לקיבוץ שניר בהחלט מרשים.
גם חז"ל הלכו שבי אחרי עוצמת המים המשכרת, ובמסכת בכורות דף נ"ה אומר רב כהנא: "זכרותיה דירדנא ממערת פמיאס", ותרגומו: עיקרו של הירדן ממערת הבניאס. מי שרוצה לחוות את עוצמת אשדי המים מוזמן לסור אל חלק אחר של השמורה המצוי בסמוך למפל הבניאס. שם התקינו אנשי רשות הטבע והגנים שביל תלוי של גשרים ממש מעל למפלים הקטנים והעוצמתיים.
אנחנו נמליץ על נקודה אחרת בנחל בחלקו התחתון של הנחל, שנייה לפני שהוא מתמזג עם נחל הדן, שם הוא כבר זורם יותר בעצלתיים.
איך מגיעים?
ניסע לעבר קיבוץ עמיר על כביש 9779. קילומטר אחד מזרחית לקיבוץ ישנה דרך עפר סמוכה לשדרת עצים בולטת שנמשכת צפונה מהכביש. על דרך זו ניסע בעקבות השילוט של מועצה אזורית גליל עליון אל חניון האקליפטוס. הדרך עוברת בשדות הקיבוצים, בין שדות כותנה למטעים.
כשנגיע אל החניון נוכל פשוט להשתקע כאן, לטבול במים ולפקנק להנאתנו, או לצעוד בסמוך לנחל ולהמשיך לאחר מכן בטיילת יפה שנמשכת בסמוך לירדן.
את הפעילות השנייה מומלץ לקיים בשעות הקרירות של היום, בבוקר מוקדם או אחר הצהריים כשהבריזה נושבת בעוז.
נחנה את רכבנו ונצא לדרך דרומה על דרך עפר לבנה שאסורה לתנועת כלי רכב. הדרך ממשיכה את טיילת הירדן היפהפייה שבין קיבוץ שדה נחמיה לקיבוץ כפר בלום.
לפני שנכנסים לנחל, יש לשים לב ולהיזהר משלושה דברים.
ראשית, אנו בנחל זורם. אמנם הסחיפה בנקודה שליד החניון היא קלה, אך בנקודות אחרות בהמשך הדרך הסחף חזק מאוד. שנית, יש במים תנועה, לא של בעלי חיים אלא של אמצעי ניוד למיניהם: קיאקים, אבובים וסירות שטים להם בערבוביה ומביאים שמחה לעם ישראל ולתיירני הצפון שמתפרנסים לא רע מהפעילות הזאת. ושלישית, המים קרים, וזה לא מצחיק.
ביום חם הפרשי הטמפרטורה יכולים להיות בין 20 ל‑25 מעלות, דבר שעלול לגרום לתחושה לא נעימה במקרה הטוב וח"ו למקרים פחות טובים. לכן יש להיכנס בהדרגה למים.
אנו סמוכים לקיבוץ שדה נחמיה על שם נחמיה דה לימה, ממנהיגי הציונות בהולנד. הקיבוץ נוסד בשנת 1940 ונקרא בתחילה חוליות. כיום מכונה בשם זה מפעל הפלסטיק של הקיבוץ, המייצר פתרונות אחסון משרדיים. בכל מקרה אין להתקדם בתוך הנחל, מכיוון שהוא הופך לעתים לעמוק.
בברכת המשך קיץ צונן.
פורסם ב''פנימה''