המשאב העיקרי הוא אני

כדי לקיים את השילוב בין אימהות לקריירה עליי לזכור שהמשאב העיקרי הוא אני, לכן אני צריכה לדאוג לתת למשאב הזה את כל מה שצריך כדי להגשים את התכנית.

זה מתחיל בעריכת רשימה בסיסית של מה שאני צריכה כדי לשמור על הבריאות ועל האנרגיה, על מצב הרוח ועל הפניות, על הריכוז, הבהירות, החיבור והשמחה. נוסף על אלה כל אחת מאיתנו צריכה זמן הוויה משמעותי, כדי להתחבר למעיין הפנימי ולא לטבוע בעשייה.

מה זה שילוב מוצלח? לכל אחת זה יכול להיות משהו אחר, לפי הערכים המהותיים לה והקריטריונים שמבססים את ההצלחה.

האם הצלחה היא לעשות הכול, להתעלם ממה שאני צריכה לעצמי, לעמוד בכל המחויבויות וגם להיות הכי טובה? או שמא הצלחה היא ההרמוניה בין התחומים, הפאזל שמתחבר, הנאמנות למי שאני, לרצונות ולכוחות שלי?

לכל שלב בחיים יש צרכים, רצונות ושילוב שמדויק לו. בכל שלב עליי לזהות מה מתאים לי ולהיות ערנית לכך שהצרכים משתנים. לא בטוח שתכנית מהעבר עדיין רלוונטית וממלאת אותי. איך נעשה זאת? כשהאנרגיה יורדת, השמחה מתרחקת ומתחילה הנוסטלגיה - אפשר לחוש שהגיע הזמן לברר מחדש ולשנות.

מטבע הדברים אנחנו ומשפחתנו מצויות בהתפתחות מתמדת. הצרכים והרצונות משתנים, והזדמנויות חדשות מובילות להתפתחות עמוקה יותר ולדיוק רב יותר. בתקופת שינוי עלינו להיות קשובות ועם עיניים פקוחות.

לכל שלב יש הארה ייחודית משלו. לכן חשוב להקשיב ולגלות את הרצון המסתתר, את ההזדמנות ואת הדרך לשינוי.

שלב חדש
אירית, אם לתינוק וסטודנטית לתואר ראשון, הגיעה אליי לפני כמה חודשים כשהיא עייפה מאוד ומודאגת. היא רגילה להצטיין בלימודים, להיות פעילה באגודת הסטודנטים ובטבעה היא יוזמת ומובילה. אבל מאז שילדה את בנה הריכוז שלה ירד, והפעילויות הנוספות שהיא כל כך אהבה מכבידות עליה. היא לא מזהה את עצמה ולא מבינה מה קורה לה. אין לה שמחה, למרות שלא חסר לה דבר.

לאחר שביררנו את הרצון העמוק שלה, גילינו שאירית פשוט רוצה להיות בהוויה. היא הרגישה שחוויית האימהות חדשה לה ושהיא רוצה לחוות את החיבור האימהי, ללמוד את השלב החדש. היא גם הבינה שהלימודים האינטנסיביים והעשייה המרובה לא מתאימים בשלב הזה.

היכולות שלה עדיין קיימות, שום דבר לא נעלם, פשוט לא מתאים עכשיו לצורך ולהתפתחות שלה. היא מתרחבת.

יחד בנינו תכנית שבה שמרנו את הלימודים החיוניים ודחינו חלק מהם. בפרויקטים המיוחדים אירית קבעה את התפקיד שלה מחדש כתומכת ולא כמרכזית בעשייה. כך פינינו זמן משמעותי למיקוד בהוויה של האימהות, והאור והנחת חזרו לפניה.

סוד הגמישות
דלית היא דוגמה נוספת לאישה שעשתה שינוי בחייה בהתאם לשינויים ולמעברים בשלבי החיים.
דלית (54), אם לארבעה ילדים, בעלת עסק של שירותים מקצועיים לארגונים עסקיים כבר שמונה עשרה שנים. הבת הבכורה שלה התחתנה לפני שנתיים וכרגיל היא הייתה מאוד עמוסה בעבודה, ולא זכתה ללוות את בתה ולחוות יחד איתה את התקופה המיוחדת של החתונה.

כעת הבת בהיריון, ודלית רוצה מאוד להיערך מראש ולעשות את השינויים הנדרשים כדי ללוות אותה במסע המיוחד הזה ולזכות להיות סבתא משמעותית.

ביררנו מה יאפשר לה לממש את הרצון הזה, והגענו למסקנה שהיא זקוקה ליום פנוי בשבוע. אבחנו את הצרכים של העסק, את תוכן התפקיד שלה ואילו משאבים נוספים יתבקשו כאשר היא תעבוד ארבעה ימים בשבוע במקום חמישה. חשבנו איך אפשר להתייעל, היכן אפשר להאציל סמכויות ואיך להתארגן לקראת השינוי.

היום, שש שנים אחרי כן, דלית עדיין עובדת ארבעה ימים בשבוע, העסק משגשג והיא אימא וסבתא משמעותית לשני נכדים.



הכוונה מעשית
כדי ליצור את השילוב הנכון בין אמהות לקריירה יש מקום לשאול, למשל, מה הכי מתאים לי כרגע – עבודה כשכירה או כעצמאית? משרה מלאה או חלקית? ליד הבית או רחוק ממנו?

לצד שאלות כאלה, כדאי להעלות גם שאלות מהותיות יותר:

• מה מהותי לי לתת לילדיי בשלב הזה?
• מה חשוב לי בקריירה בשלב הזה?
• מה היא הצלחה בשבילי בכל תחום?
• מה אני משקיעה בכל תחום?
• מה השילוב בין שניהם אמור לאפשר?
• מה הם המינונים המדויקים?

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי