לא צריך להיות נשוי הרבה שנים כדי לדעת שזוגיות דורשת עבודה והשקעה. אכן, זו תובנה חשובה ומשמעותית, אך כך עלולה להפוך משימת הזוגיות לעניין רציני וכבד מדי.
מסתבר אם כן, שברגע שאנחנו מסיימים את יום העבודה שלנו אנחנו נכנסים הביתה - ושם מתחילה העבודה האמיתית. אז מתי ננוח? איפה נירגע?
מרוב התגייסות לעבודה ולתיקון המידות החשוב והמתמיד, אולי שכחנו את הרגשות הפשוטים והנעימים של האהבה, של הקן החמים והרך שאפשר לשוב אליו בסוף יום של הישרדות ומאמץ בחוץ.
אולי שכחנו את התחושה הקיומית שביחד עם בן הזוג אפשר לעשות חיים, לבלות וליהנות. שבזוגיות יש פוטנציאל אדיר לשמוח, להתמלא ולהתחיל יום חדש כשאנחנו טעונים בכוחות חדשים וחיוניים. שעם בן הזוג אפשר להרים את הראש ממה שצריך לעשות ולחוות את החיים עצמם.
שכחנו שכיף ליצור ביחד, שכיף לשיר ביחד או אפילו לרקוד, שכיף לשחק, לצחוק, להשתעשע, ולא רק עם הילדים אלא ממש ממש איתך!
לפעמים עשייה של דברים מקרבים חוסכת שעות רבות וכסף של טיפול זוגי, אישי או רפואי לא עלינו.
נכון, חשוב לדבר על קשיים, על בעיות ועל פתרונות, על פערים ועל קונפליקטים. אך לפעמים רק הבחירה שלנו להקדיש זמן איכות לאהבה, לפנות את כל מסיחי הדעת האינסופיים שלנו - המכשירים הסלולריים, הקולות האנושיים, הסידורים והארגונים - ולהיות ביחד, להיזכר מה אהבנו פעם לעשות יחד או לבד, ומה קירב אותנו זה לזה או לעצמנו ולממש את זה - שווה אלפי שיחות, בירורים ושיעורים.
הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר אנו מגיעים לתחום של האינטימיות הזוגית דרך יחסי אישות.
השבח לא‑ל, בשנים האחרונות יש בציבור שלנו יותר מודעות לנושא, ויותר הבנה שיחסי האישות מהווים נדבך מרכזי בבניין הבית ואפילו בקדושתו.
יחד עם זאת, מניסיוננו אנו רואים שגם אם שני בני הזוג (מצב שלצערנו עדיין פחות נפוץ) קיבלו הדרכה רוחנית טובה שהגבירה בקרבם את המוטיבציה להשקיע באינטימיות שלהם, עדיין חסרים להם הכלים לממש זאת.
התחושה שלנו היא שעל פי רוב הכלים הנדרשים קשורים לפיתוח של עולם המשחק, השחוק והצחוק - "והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו" (בראשית כו, ח).
יחסי אישות הם לא עוד פעילות שמוסיפים לתוך שלל הפעילויות והמטלות הזוגיות, אלא ממד שנכנסים אליו. ממד שיש בו פחות מילים ויותר מסתורין, פחות רצינות ויותר צחוק ושעשוע, פחות סדר ולוח זמנים ויותר קלקול של השורה.
בשבע השנים האחרונות אנו זוכים ב"ה לעסוק בליווי ובהנחיה של מאות זוגות, בעיקר בהעצמה ובהעמקה של התקשורת המילולית בשיטת אימגו וכלים נוספים. מתוך כך שמנו לב לצורך לפתח ולהעמיק גם את כלי התקשורת הבלתי מילולית, על מנת להגיע לקרבה ולחיבור מלא וממלא.
לפני כשנה קיימנו את הכנס הראשון של מרכז 'פנים בפנים' המציע שפע של חוויות מקרבות בין בני זוג, במטרה לאפשר חיבורים שהם לאו דווקא מילוליים. בשנה שעברה חוו הזוגות התנסויות בסדנאות אמנות, תנועה, תקשורת בשפת גוף, דמיון מודרך ועוד.
כמובן שהמטרה היא לכנס את בני הזוג זה לזה - ואנחנו אכן מקפידים על יצירת מרחבי פעילות אישיים לכל זוג, בפרטיות מלאה ובשמירה על כל דיני הצניעות. גם השנה בעז"ה בט"ו באב, חג האהבה, אנו מזמינים אתכם לחגוג את אהבתכם בעיגולים עדינים של חוויות משותפות.
פורסם בפנימה