יום לפני יום ג' באלול, היום בו יצוין מלאת 81 שנים לפטירתו של הרב קוק, שוחחנו עם הרב חגי לונדין על הצורך בהנגשת כתבי הרב לבני הדור.
לשיחה עמו התבקש הרב לונדין דווקא מתוך היכרותו היומיומית עם בני הדור הצעיר ובמקביל מפעלו הספרותי להנגשת כתבי הרב קוק.
הרב לונדין פוגש מדי יום לא רק תלמידי ישיבה בישיבת אפיקי דעת שבשדרות ובמכינת עוצם, שבשתיהן הוא משמש כר"מ, אלא גם סטודנטים בקריה האקדמית קרית אונו, שם הוא משמש כראש בית המדרש ובמכללת חמדת הדרום שם הוא מכהן כדיקן סטודנטים, ואף ילדים ובני נוער כחלק מעבודתו כמנהל תוכן בערוץ מאיר.
לדבריו, דבריו של הרב קוק מאוד נצרכים לדורנו, וזאת עוד בטרם דיון על כתבי הרב. "משנת הרב קוק, עוד לפני הכתבים, היא הדבר הנצרך ביותר לתרבות בעם ישראל ולתרבות האנושית בכללותה", הוא קובע. "הרעיון של הרב קוק שניתן לחבר בין קודש לחול, בין דת ומדינה, בין הצדדים המופשטים לצדדי המעשה, זה האיזון שהעולם כולו שואף אליו, כך שהדברים שנכתבו במשנת הרב קוק לפני מאה שנה הופכים לרלוונטיים יותר ויותר".
עם זאת הוא מציין כי כל המכיר ומתעסק בכתבי הרב קוק מכיר את הבעיה "שהכתבים כתובים בשפה גבוהה, גם ברעיונות שהם על גבול תורת הנסתר וגם בסגנון שנכתב בהתאם לתרבות והשפה של ימי העלייה השנייה והדברים נראים לרבים מאיתנו כמו סינית".
לזאת הוא מוסיף ומסייג כי מי שיקרא כתבים מהוגי דעות אחרים כמו א"ד גורדון ואחרים יראה שאין פער גדול בין השפה בה השתמש הרב קוק לשפתם של ההוגים האחרים, ואחת הדוגמאות היא 'למהלך האידיאות בישראל' שמלכתחילה נכתב ופורסם בשישה חלקים בעיתונים, כלומר המון העם נחשף לדברים וקרא אותם כפרקי עיתונות.
על מנת לגשר על פער המינוחים והשפה והתוכן "יש כיום כמה מפעלי הנגשה, אבל עיקר ההנגשה היא המפעלים החינוכיים שקיימים בכל מקום ומקום. ישנם עשרות אלפי תלמידים ותלמידות שבכל רגע נתון נחשפים על ידי רבנים ורבניות מחנכים ומחנכות לרעיונות של הרב קוק, וזה הדבר המרכזי.
''זה הפיתוח של תורת ארץ ישראל, היכולת לחבר בין עולמות זו ההנגשה על ידי אנשים חיים – אנשי צבא, כלכלה ויוצרים, ואגב, לא כולם למדו באופן ישיר את כתבי הרב קוק או באים בשם הכתבים הללו אבל הרוח הזו הולכת וגוברת, והחברה מיישרת קו עם הרוח שבכתבים".
הרב לונדין ממליץ לכולנו להתבונן סביב ולראות כיצד הציבור הרחב, ולאו דווקא זה המוגדר כציוני דתי, מיישם את התובנות העולות מכתבי הרב קוק. "הציבור המכונה חילוני נמצא בשנים האחרונות בסוג של חיפוש והתקרבות למסורת דרך ברמה כזו או אחרת.
''זה אמנם לא נקרא חלק מתורת הרב קוק, אבל הרעיון שאי אפשר לנהל חברה ללא זיקה לעולם הערכי והמסורת זו הכרה שמחלחלת לאט לאט. היא מופיעה בצורות שונות, לפעמים כאלה המנוגדות לתפיסות הרב קוק, אבל היא קיימת".
ממשיך הרב לונדין ומתייחס גם לחברה החרדית: "בעולם החרדי, ששם לא מכירים את כתביו ויש בו התנגדות לרב קוק, ההכרה שהתורה צריכה להופיע בחלקי החיים – בצבא, בכלכלה, במערכות החברה וכו', גם אם זה מגיע בעיניהם כאילוץ, זה כיוון בלתי נמנע ואת הכיוון הזה חזה הרב קוק. עם ישראל מתקדם לשם ואיתו העולם כולו".
הרב לונדין נשאל אודות הטענות בעולם החרדי, ודווקא באגף המעריך את הרב קוק, ולפיהן הציונות הדתית, ובעיקר צעיריה, מסלפת את תורת הרב קוק, אינה מקפידה על מצוות כפי שהוא רצה והאמין וכיוצא באלה. הרב לונדין טוען כי הוא "שמח לביקורת הזו", ומוסיף כי ישמח שכל המבקרים יקראו וילמדו את כתביו של הרב קוק ולאחר מכן יראו לנו איך ליישם את תורתו.
לדבריו גם בעולם האקדמי עולות טענות על כך שתורת הרב קוק מסולפת בידי תלמידיו, אך גם שם נכון וראוי שיקדימו לימוד של הכתבים בטרם מטיחים ביקורת.
"באופן רציני יותר אומר שהטענה שדרכו של הרב קוק יכולה להביא לפשרנות דתית ויכולה להביא לנפילה בין הכיסאות הן טענות נכונות וצודקות. אני לא מתווכח על הדרך החינוכית. בוודאי יש לנו מה ללמוד גם מהחרדים על דרכי יישום הדרך של שילוב הקודש והחול באופן החינוכי. ברור שיש טעויות, אבל צריך להבין שהניסיון הוא בלתי נמנע.
''אי אפשר להיות מנותקים ולומר שמי שנכנס נפל ולכן אסור. הקב"ה ברא את עולמו כשיש בו את המדינה שיש בה צבא וכו', לגבי השאלה איך עושים את זה? אנחנו לא נעולים על כיוון מסוים אבל על הרעיונות העקרוניים כולנו נקראים לעשות אותם".
"יש היום הרבה גופים שמגיעים בשמות אחרים כמו של רבני המזרח ורבי נחמן וגם הם מדברים על הרעיונות הללו, בשפה ובסגנון אחרים והכול נפלא ויגיע בסופו של דבר להשלמה הדדית".
עוד נשאל הרב לונדין אם יתכן ומשום הקביעה שהרב קוק הוא גדול ההוגים של הדורות האחרונים נעשה מאמץ מאולץ מעט להנגיש את תורתו לדור הצעיר, ובשם הנגשה זו יש המעגלים פינות והופכים את תורתו ליפה ומתקבלת יותר בעיני הציבור החילוני והמסורתי ובעיקר זה המצוי על הגדר.
הרב לונדין אינו שולל את הטענה וקובע: "יכול להיות. אפשר שהיו טעויות ואפשר שיהיו טעויות. יש חילוקים בבתי המדרש של הרב קוק לגבי כמה צריך למצוא את המחבר וכמה לחדד את ההבדלים, והדברים ידועים וטעוני אמוציות.
''אני בגיזרתי הקטנה מנסה פחות להתעסק בסוגיה הזו. אולי דברים מסוימים צריך להבליט יותר ודברים מסוימים פחות, אבל בשורה התחתונה, שהיא החשובה, כולם מכוונים לאותו דבר וכל אחד בדרכו מגיע לשם, ועם כל הביקורת – ואנחנו מומחים בביקורת והלקאה עצמית – בסופו של יום, הרב קוק מחייך מלמעלה ורואה התקדמות אדירה, לאו דווקא בדברים הרשמיים והחיצוניים, אלא על המושגים והרעיונות העל הכרתיים שהונחלו בתרבות בעם ישראל ובעולם שהרב קוק היה המבשר שלהם".
לקראת סוף הדברים התבקש הרב לונדין להתייחס לספרו החדש, ביאור ל'אורות התורה' והחשש שמא הנגשת הטקסטים שבספר, טקסטים הנחשבים למותאמים רק לתלמידי השיעורים הגבוהים בישיבות הגבוהות.
הרב לונדין מציין כי מפרק ו' ואילך ב'אורות התורה' הדברים נחשבים לפשוטים יותר ונלמדים כבר משיעור א'. מעבר לכך הוא מוסיף ואומר כי "על כל רעיון הנגשת כתבי הרב קוק יש ביקורת מהטעמים הברורים. יש הטוענים שאם כל אחד יפתח את הספרים ולעשות בהם כבתוך שלו זה עלול לגרום לזילות. זה נכון אבל עם זאת יש לזכור שהרב קוק כתב את הדברים במגמה שיפורסמו ויונגשו והוא היה מודע לטעויות שעלולות להיגרם.
"עדיין הרווח גדול מהנזק. יש שורה של רבנים צעירים שמנסים להנגיש את כתבי הרב קוק ברמה כזו או אחרת, ובסופו של דבר הציבור רוצה את זה ולומד את זה, כל אחד בקצב ובסגנון שלו והדברים מתקדמים לאט לאט".