רוב תהליכי קבלת ההחלטות שלנו מבוססים על אינטואיציה והרגל. המשחקים הללו מאפשרים לפתח פרספקטיבה חדשה ותובנות נוספות על התהליך, שאותן ניתן לתרגם מהמשחק לחיי היומיום.
הפעם אני מציעה עוד שלושה משחקים שבעזרתם תוכלו ללמוד יחד על המנגנונים שמשפיעים עלינו בתהליך הבחירה. רוב המשחקים מתאימים לילדים החל מגיל 9 ועד 99.
לצורך המשחקים יש להשתמש באביזרים כגון מטבעות, קוביות שוקולד, ממתקים וכסף של מונופול.
מכירה פומבית של כסף
הציעי למכירה שטר מונופול של 100 שקלים או 10 קוביות שוקולד. כל השחקנים מגישים הצעות בזה אחר זה. אפשר לעשות כמה סבבים שרוצים, עד שכולם מוותרים ויש זוכה אחד. השחקן שהגיש את ההצעה הגבוהה משלם וזוכה בפרס. המתחרים האחרים משלמים אף הם כגובה ההצעות שלהם, אך אינם מקבלים דבר (לדוגמה: אימא מוכרת 10 קוביות שוקולד. שמוליק הציע בתמורה 5 קוביות שוקולד ושרה הציעה 4. שמוליק משלם 5 ומקבל 10, שרה משלמת 4 ולא מקבלת כלום).
הבעיה מחריפה כאשר ההצעות מגיעות לגובה הפרס, אבל השחקנים ממשיכים להגיש הצעות כדי לצמצם את הפסדיהם. אנחנו חווים מצב דומה כאשר אנחנו ממשיכים להשקיע גם כשברור לנו שההשקעה אינה משתלמת, אך אנחנו מפחדים לעזוב כי כבר השקענו משאבים (אם המתנתם אי פעם עשר דקות לנציג שירות בטלפון, אתם בוודאי יודעים על מה אני מדברת). גם בעסקים, לפעמים אנחנו נאחזים בלקוח או בעסקה גם כשהרווח לא שווה את ההשקעה הכספית או הרגשית.
מלחמת המספרים
שני ילדים מתבקשים לכתוב על דף מספר בין 0 ל‑10 בלי לראות מה כתב הילד השני. המשתתף שכתב את המספר הגבוה מבין השניים מקבל קוביות שוקולד בכמות השווה למספר שלו פחות המספר של יריבו (לדוגמה: אם המספרים הם 7 ו‑5, הילד שכתב 7 מקבל 2 קוביות שוקולד).
מה יקרה לאחר סבב אחד, חמישה או עשרים סבבי משחק? האם המשתתפים יצליחו לגבש אסטרטגיה של שיתוף פעולה שתאפשר להם לקבל מאימא כמה שיותר שוקולדים? (רמז: אם כל אחד מהמשתתפים כותב בתורו 0 ובתור הבא 10 וחוזר חלילה, כל אחד מהם יוכל לקבל 10 קוביות שוקולד בכל סבב שני(. ומה זה אומר לנו כאשר אנחנו עומדים על תנאי שיתוף פעולה עם מישהו? תחשבי על זה.
אולטימטום
הציעי לאחד הילדים 10 קוביות שוקולד בתנאים הבאים: הילדה תציע לאחיה איך להתחלק בשוקולד, ואם הוא מסכים יקבלו את השוקולד לפי ההסכם שגיבשו ביניהם. אם הוא לא מסכים אף אחד לא מקבל כלום. אפשר לשחק בסבבים.
למשחק האולטימטום יש אין ספור ביטויים בחיי היומיום שלנו, ואפשר לעשות בו שימוש אפקטיבי בחינוך הילדים. הגישה הראשונית שלנו היא להתחלק שווה בשווה, אבל האם עדיף להסכים לשוקולד אחד מאשר לוותר על הכול?
המשחק פותח פתח לשיחה משמעותית על ההפסדים שאנחנו מפסידים כאשר אנחנו משווים את עצמנו לאחרים. ויש גם יישום בסוגיית בחירת הסיפור לפני השינה, הבילוי המשפחתי וכדומה: כל עוד הילדים לא מגיעים להסכמה – אין סיפור או בילוי!
פורסם ב"פנימה"