חודש אלול הוא חודש של תשובה. אנחנו שבים אל הדברים האמיתיים שבתוכנו, אל השורשים של אישיותנו, אל אהבתנו אל ה', אל אהבתנו אל ברואיו ואל עולמו ואל אהבתו אותנו. לראות אותה, להרגיש בה, להתחזק ממנה.
מכל מה שהתפזרנו והלכנו לאיבוד במהלך השנה, אנחנו שבים חזרה הביתה, פנימה, למה שאנחנו יודעים בעומק האישיות שאנחנו מושגחים, שה' נוכח ושאנחנו נוכחים ובעלי משמעות. מתוך כך, עולים בפנינו המעשים, החוויות, הרשמים, ההתפתחויות שעברנו בשנה זו.
להכיר בחסד
כאשר אנחנו מתבוננים במה שהיה, יש צורך בזהירות רבה. לא להיות שליליים, לא להתנפץ באכזבה, לדעת להכיר טובה ולהודות על כל הטוב שחווינו, על הטוב שזכינו לעשות ועל הכאבים והאכזבות על מה שלא עלה בידינו.
להודות – בהודאה, בענווה, ולבקש מה' כוח לעשות טוב ולהיות טובים, שהרי בלי עזרה שלו דבר לא היה מצליח לנו.
ובכלל, מי יודע מהי הצלחה ומהו כישלון? האם חסד שעשיתי בקלות הוא הצלחה, ועזרה שנתתי בקושי גדול היא כישלון? איך אנחנו בכלל יכולים למדוד את ערכם ואת איכותם של מעשינו, ויותר מכך – מחשבותינו?
לא להיחלש
הבעל שם טוב כותב על המשנה "הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה", שזהיר לשון זוהר. כל מצווה מאירה, ואנחנו, שלא רואים את האור הזה, עשויים להתבלבל ולא להחשיב מצוות קלות. על כן מזהירה אותנו המשנה, ואומרת לנו להתמלא בזוהר של כל מצווה. בין קלה, בין חמורה.
בחיינו כנשים, כאימהות, כרעיות, אנחנו מקיימות הרבה מצוות "לא נחשבות". הרבה מהן קשורות לגמילות חסדים, לאהבת הרע ולהמשכת ועידוד החיים בעולם. מצוות אלו הן כל כך בסיסיות ומובנות מאליהן, שגם אם אנחנו עסוקות בהן כל היום, בסופו של דבר אנחנו מרגישות שלא עשינו כלום. לא פעלנו בעבודת ה', ובעצם אין ערך רוחני לכל העשייה שלנו. אילו היינו מתפללות במניין ולומדות תורה, אז היה ערך למעשינו. אך היות שלא התפנינו לכך – נשארנו מרוקנות מתורה ויהדות.
כל זה הוא שקר מר. ארס שמחלחל באישיות ומחליש אותה מאוד. זאת בזמן שהידיים מלאות מצוות ומעשים טובים.
אומרים בשם אדמו"ר חב"ד שהגשמיות של זולתך היא הרוחניות שלך. דאגה לגשמיות של הזולת, זוהי פעולה רוחנית. ואלו פעולות שאנחנו עטופות בהן מקימה ועד שינה. בנוסף לכך ומעבר לזה אנחנו זוכות לקיים עוד מצוות ולהתמלא מהן.
הזהירות בחודש זה, חודש אלול, היא להתבונן נכון בכל מעשינו. להתמלא בזוהר של הטוב שזכינו לעשות, להודות על כך, ולבקש מכל הלב כוח ובהירות להוסיף טוב ולהרבות אור.
פורסם בפנימה