במאמר האחרון כתבתי על פוליטיקת הזהויות שמוחדרת לבתי הספר שלנו כאן בישראל דרך תכנית לימודי המגדר.
אני רוצה להפנות מבט מערבה, לאירופה וארה"ב.
שם אנו רואים במו עינינו כיצד אותו שיח זהויות רדיקלי, אשר הוחדר לדורות האחרונים דרך אמצעי התקשורת המרכזיים, פולש לתחומי קביעת מדיניות – ומשפיע על קבלת החלטות שמשמעותם במקרים רבים חיים ומוות.
אין מקרה יותר בולט בימים אלו מאשר מערכת הבחירות הנוכחית בארה"ב. דונאלד טראמפ, נציג הרפובליקנים, הינו גבר לבן, עשיר ומבוגר.
לפי פוליטיקת הזהויות של השמאל, הוא מייצג את המערב – הקפיטליזם (איש עסקים), ה"פטריארכיה" (גבר). הילארי קלינטון נציגת הדמוקרטים והשמאל, היא אמנם לבנה עשירה ומבוגרת כמו טראמפ...
אך היא אישה, וכאישה היא ממצבת עצמה כמייצגת את קול המיעוטים – נשים, שחורים, היספנים, להט"בים.
יריביו של טראמפ משמאל, מהמפלגה הדמוקרטית, יודעים היטב להשתמש בפוליטיקת הזהויות בכדי לתקוף אותו אישית, עד כדי ניסיון לרצח אופי.
טראמפ מתוייג כגזען, על אמירותיו בנושאי הגירה. הוא מעלה טיעונים אמיתיים בדבר השאלה האם זה בכלל רעיון טוב לקבל מאות אלפי פליטים מהמזרח התיכון ללא אפשרות אמיתית לוודא שאינם מהווים סיכון ביטחוני.
הוא מעלה טיעונים אמיתיים בנוגע לאיזרוח מיליוני אנשים ממרכז ודרום אמריקה, שלחלקם יש עבר וגם הווה פלילי.
יריביו משמאל ומקרב הממסד הרפובליקני מזדעזעים וצווחים ש"טראמפ אמר שכל המקסיקנים הם אנסים", דבר שמעולם לא נאמר על ידו. ברור שהוא מותקף בחריפות כזו על שום היותו לבן.
טראמפ מתוייג כמושחת משום היותו עשיר המייצג – ע"פ פוליטיקת הזהויות - את העושר המערבי, ולראיה כותרות הענק שיצאו כנגדו על השימוש החוקי לחלוטין שעשה בכדי להפחית דרסטית את תשלומי המיסים שלו, כחלק מהתאוששות לאחר הפסדי ענק שהיו לו באמצע שנות התשעים.
עתה נשק יום הדין הוצא מן השק.
טראמפ עכשיו מותקף על אמירות שהוקלטו לפני כ 11 שנים בשיחה פרטית בינו לבין בילי בוש, שבה אמר כי יש נשים סביבו שירשו לו לעשות איתן הכל, כדבריו, מכיוון ש"ככה זה כשאתה כוכב".
אנשי פוליטיקת הזהויות משמאל לא ביזבזו רגע מיותר, וקפצו על אמירה זו כמוצאי שלל רב. הם תוקפים את טראמפ על אמירות אלו, כאילו אמר שמותר לתקוף נשים מינית. בימים האחרונים אנו עדים לעוד ועוד נשים שמאשימות את טראמפ בתוקפנות מינית כלפיהן.
התקפות מסוג זה כנשק פוליטי הן מרושעות במיוחד. העיסוק האובססיבי של התקשורת בשערוריות מין הוא שימוש בפוליטיקת הזהויות בכדי לתקוף את טראמפ כגבר. השימוש בפוליטיקת הזהויות בא לצייר את טראמפ כאיום משום שהוא גבר. הוא מצייר את עצם המיניות הגברית (מצד גבר לבן כמובן) כטורפנית. פוליטיקת הזהויות של השמאל רוצה לשלול את טראמפ לא משום שעמדותיו אינן נכונות, אלא מכיוון ש*הוא* - גבר, לבן, איש עסקים גדול – אינו נכון.
בכדי להוכיח זאת, אנשי השמאל – וכן יריביו הפוליטיים של טראמפ בקרב הרפובליקנים – יתמכו בכל הוצאת שערוריה חדשה, אמיתית או מדומה, אל האור. הבעיה היא, שלאחר 20 שנים של פימפום בלתי-פוסק של פוליטיקת הזהויות דרך כל מדיה אפשרית, אנשים "קונים" את הסחורה הקלוקלת הזו.
לאחר שנים ארוכות של גדילה בצל המסרים הללו, אנשים מאבדים את היכולת לנתח עמדות, לחשוב בצורה ביקורתית. כל מה שהם רואים אלו תגיות חברתיות המבוססות על מגדר, צבע עור, העדפה מינית, וכיו"ב.
שערוריות השחיתות האיומות שנחשפות לאחרונה לגבי קלינטון זוכות לסיקור כמעט אפסי באמצעי התקשורת המרכזיים. אתר wikileaks מוציא כמעט מדי יום מיילים המעלים ספקות קשים מאוד אודות מסוגלותה של הילארי לנווט את ארה"ב אל עתיד בטוח וטוב יותר לאזרחיה.
תשובת הקמפיין של קלינטון: I'm with her. אני איתה. כלומר, שוב אותה שורה שחוקה של פוליטיקת זהויות עבשה - הצביעו לה כי היא אישה.
זו התוצאה של פוליטיקת זהויות, כך נראה דור שגדל עליה. הנזק הוא עצום. וזו עוד סיבה מצויינת שלא להרשות ללימודי המגדר להיכנס לבתי הספר. לא בישראל, ולא בשום מקום אחר.