האושר טמון בצלחת

אמילי עמרוסי בטור מיוחד: יש לך שולחן וסביבו שתילי זיתים? כל השאר זה בונוס.

אמילי עמרוסי , כ"ד בתשרי תשע"ז

אמילי עמרוסי
אמילי עמרוסי
מירי צחי

מניחה צלחת אחרי צלחת על המפה הלבנה. ליד הצלחות שלנו מסדרת מזלג וסכין. ליד צלחות הילדים – מזלג וכף. ככה הם אוהבים. איך נהיינו משניים לשישה? אני צורחת תודה בלחש. במקלי עברתי את הירדן ועתה הייתי לשני מחנות ושלוש שורות של מושבים במכונית. איך נראה אושר? שולחן ערוך. האושר טמון בצלחת.

יש לנו זוג חברים שמתחילים הליך מסובך להבאת ילד לעולם באמצעות אם פונדקאית. הם הורים לילדה אחת, ואחר כך שנים של הפלות, עובר שנפטר בחודש תשיעי, ניתוח מסובך ולבסוף כריתת הרחם. מה שמוליך אותם לפונדקאות הוא השולחן בערב שבת. שלוש צלחות, אמר לי האבא, אנחנו לא מוכנים להסתפק בשלוש צלחות. מה שמפיז אצלנו ניצוצות הוא השולחן. שולחן הזהב. ואין בור חשוך יותר מאיש או אישה שמקדשים לעצמם לבד, או שולחן חג שאינו מתמלא.

הבסיס לאושר הוא זוגות הסנדלים שלהם, הפוכים בערימה בסוף היום ומלאים בחול; שורה ישרה של סנדוויצ'ים מוכנים לגן ולבית הספר; חלקי לגו מפוזרים מתחת לספה; ולרדוף אחרי ארבעה בנדיטים שחייבים לגזור ציפורניים בדחיפות לפני שיהיו בושות. משפחה בריאה היא הלחם והמים של האושר. האם מותר לנו לחפש עוד? נדמה לי שזה ההבדל בין חברה שמרנית לחברה פתוחה: הלגיטימציה לתור אחר האושר.

כשאנחנו שומעים על זוג שהתגרש, אנחנו מיד שואלים מה קרה. כאילו חייב לקרות משהו. אי אפשר להסתפק בהנחה שחיי נישואים לא מאושרים הביאו לחורבן הבית, אלא בטוח ש"משהו" קרה. בחברה ליברלית זה נשמע אחרת. הם התגרשו? וואו, שיהיה להם בהצלחה, שימצאו את האושר שלהם. נדיר שהסביבה מחפשת בשביל הזוג סיבה שאפשר לגעת בה. היעדר סיפוק נחשב נימוק סטנדרטי לפירוק.

הליברליים יגידו: יש לך זכות וחובה למצות את האושר כתחושה סובייקטיבית בכל רגע, בכל שנייה. הדוניזם רגעי. זוכה פרס נובל דניאל כהנמן טען למשל שאפשר למדוד אושר רק ברגע נתון, כשרגע הוא הטווח המינימלי שבו אדם מודע להרגשתו. השמרנים יגידו: אושר מגיע מהמילה אישור, ואישור תקבל על סך כל מה שעשית בחיים, בחשבונית אחת. היה זה אריסטו שאמר שאושר מתקבל אצל האדם ממרומי זקנתו, בסיכום חייו.

זה מוליד אצלנו חריקת שיניים, לעתים סגפנות, וגם בחירות-חיים שנעשות תחת פנס מוסרי בוהק. לא נוח, לא נעים, לא מוליד אושר רגעי – אבל אם זה המעשה הערכי והנכון – עליו תקבל אישור.

אז מי צודק? מי שרודף אחרי מטבעות יומיים של אושר, או מי שיעשה סיכום אושר סופי רגע לפני שהוא מזדכה על הציוד? באחד המחקרים המפורסמים, כאשר נתנו לאנשים לבחור בין מרשמלו – שנחשב רע לבריאות אך מעניק הנאה מיידית - להימנעות ממנו, הייתה תחושת ההנאה מאכילת המרשמלו חזקה יותר – אבל קצרת מועד. לעומת זאת, התחושה הטובה שנלוותה להתאפקות מהממתק הייתה פחות חזקה, אך נמשכה יותר זמן.

ילדתי ארבע פעמים בלידה טבעית וכואבת, בלי אפידורל, כשקצות העצבים שלי מוכי ייסורים. באותן שעות בלתי נגמרות התייסרתי בעינויים. היום – עצם הלידות הללו מסב לי אושר: עשיתי את זה. טיפסתי על האוורסט. מתברר שכאב יכול להסב אושר. לא רק בגלל התוצאות שנולדו בכאב הזה, אלא בגלל ענק של כוח שהתגלה בתוכי ומרים אותי בכל פעם שרגליי חלשות.

מתברר שכאב יכול להסב אושר, ומתברר גם שכסף מביא פחות אושר ממה שאנחנו חושבים. מחקרים הוכיחו שמעבר לרמת הכנסה מינימלית, עלייה בהכנסה אינה מעלה את רמת האושר. הסיבה היא שאנחנו מתרגלים מהר לרמת ההכנסה החדשה, ואחר כך שואפים ליותר, במרוץ שאינו נפסק. איך אומרים כל הבעלים לכל הנשים, את אף פעם לא תהיי מרוצה? כולנו אף פעם לא נהיה מרוצים.

אפשר להגיד שהליברליזם מבקש הנאה וסיפוק, והשמרנות תסתפק בהיעדר סבל, שכול, חרדה וכאב. השמרנות, אגב, היא פולנייה בת שבעים.

יש לך שולחן וסביבו גפן ושתילי זיתים? תגיד תודה. כל השאר זה בונוס.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי