אחד הנושאים שמגלמים העדר של אור במערכת יחסים זוגית הוא הביקורת בין בני זוג. ביקורת לרוב יוצרת ויכוחים, חלקם גלויים, חלקם סמויים וחלקם גם בלתי נגמרים. לביקורת על פי רוב יש בסיס במציאות, אך היא אבן נגף בהשגת תקשורת מקרבת במערכת יחסים זוגית.
בן זוג שהוטחו בפניו טענות וביקורת כלפי תפקודו, התנהלותו וכדומה, יתקשה לעשות את החיבור מחדש לבן הזוג, יתקשה להיענות לצרכיו ולרוב יתרחק ממנו.
זוגות שמרבים בביקורת מתארים מציאות חשוכה אשר מלווה בכאב ובסבל רב. גם זוגות שממעטים לבקר זה את זה מדווחים על אי הנוחות שהביקורת גורמת להם במערכת היחסים הזוגית. כדי שנוכל להאיר את המקומות החשוכים, אותם מקומות שתוקעים אותנו ומונעים מזוגות שוב ושוב ליצור חיבור עמוק בזוגיות, עלינו להבין מה עומד בבסיס הביקורת.
בסיס של אמת
בתחילת הדברים ציינתי שעל פי רוב לביקורת יש בסיס של אמת. הכוונה היא לצרכים החבויים שלנו שלא באו על סיפוקם עד כה. בבסיס הרצונות והצרכים הקיימים על פני השטח יש צרכים חבויים שלא בוטאו, הנוגעים בדרך כלל לבעיות ילדות שלא נפתרו.
לדוגמה, אישה אחת נהגה להטיח בביקורת כלפי בן הזוג: "אתה כל הזמן מדבר בטלפון", משפט שגרם לבן הזוג לכעס, להתכנסות ולהתנגדות לשינוי. בעבודת מודעות שנעשתה עם האישה, נמצא כי קיימים אצלה צרכים חבויים שלא באו על סיפוקם בעבר.
במהלך העבודה עמה, האישה למדה ותרגלה לבטא את הצרכים החבויים שלה, ומשפט ביקורתי כמו "אתה כל הזמן מדבר בטלפון" הוחלף במשפט "אני זקוקה לתשומת הלב שלך, להרגיש ביטחון שאכפת לך ממני", משפט שהאיר והבהיר לבן הזוג את הצורך שלה בנראות, בתשומת לב ובהרגשת ביטחון.
להשלים את החסר
הבנה נוספת שעומדת בבסיס הביקורת נוגעת למודעות לחלקים המוכחשים שלנו. הכוונה היא לכל אותם כוחות, תכונות וכישורים שאליהם נמשכנו בבן הזוג שלנו, בין היתר משום שהם חסרו לנו.
אישה אחת טענה בפני בעלה שוב ושוב: "אתה מדבר יותר מדי", משפט שגרם לבני הזוג להיות במציאות חשוכה עם ויכוחים אינסופיים. לאחר תהליך של עבודת מודעות על החלקים המוכחשים שלה, קיבל המשפט הזה תפנית מוארת והפך ל"כמה אני מרשה לעצמי לדבר".
מודעות בונה
היכולת להיות מחובר ומודע לצרכים החבויים ולחלקים המוכחשים היא האור אשר מאפשר לבני הזוג ליצור חיבור עמוק, ובסופו של דבר יאפשר חיבור בין כל בני המשפחה.
בפעם הבאה כשאתם מפנים משפט ביקורתי כלפי בן או בת הזוג, עצרו לרגע ותנשמו עמוק. דמיינו פנס של אור ושאלו את עצמכם: מה המשפט מעורר בתוככם? ייתכן שהמשפט יעורר בכם כעס או עצב. שאלו את עצמכם: מה יכול כרגע להקל על הרגש שהתעורר? או למה אתם זקוקים כרגע מעצמכם ומבן הזוג? ייתכן שהתשובה תהיה קרבה, מרחק, הבנה או קבלה.
מכאן תמשיכו להעמיק בהתבוננות באותם צרכים חבויים, וחשבו על אילו פחדים תצטרכו להתגבר. פעמים התשובה תהיה להתגבר על פחד מדחייה, מנטישה של בן או בת הזוג, פחד ממגע עם נזקקות, פחד מתלות ועוד.
ולגבי החלקים המוכחשים, כאן אתם מוזמנים לצאת מהמרחב הפרטי למרחב הזוגי ולרשות הרבים, ממש כמו החנוכייה, ולשאול את עצמכם כל אחד בנפרד: מה קורה לכם במרחב הזוגי? כמה רשות אתם נותנים לעצמכם לבטא? ממי אתם מצפים לרשות או רוצים רשות? על מה אתם רוצים או צריכים רשות? מה יהיה עליכם לשנות במחשבתכם כדי שתוכל להרשות לעצמכם?
ו"כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים" (הראי"ה קוק).
פורסם בפנימה