נכדתי חזרה מהגן והודיעה לאמהּ שהיא הצליחה להתאפק ולא לבכות שלוש פעמים באותו בוקר.
היא נראתה די מרוצה מכך שעמדה בציפיותיה של הגננת, שמנסה ללמד את הילדים הצעירים להתגבר על הבכי ולשלוט על עצמם.
ילדים יכולים לתת את הרושם שדברים אינם מטרידים אותם. הם יכולים להסתיר את עצבותם, את פחדיהם ואת תסכוליהם כאשר הם יודעים שקיומם של רגשות אלו אינו רצוי. ייתכן שייראה כאילו הילדים מתקדמים, מפני שעתה הם אינם בוכים או מגלים התנהגות רגועה, אבל למעשה, מתחת לפני השטח, צומחות בעיות גדולות.
רגש הוא אנרגיה שמחפשת ביטוי. רגש צריך להיכנס לתודעה. זה מה שעוזר לילדתך להפוך לאכפתית וליצור אנושי מלא. במילים אחרות, רגש הוא המנוע להתבגרות. בלי לחוות את רגשותיהם ולהיות מודעים להם, ילדים אינם יכולים לפתח את התכונות המאפיינות מבוגר בוגר ומתחשב.
אפשר לחשוב על רגש במונחים של רכיבה על אופניים. כשאת מלמדת את ילדתך איך לרכוב על אופניים, את מסבירה לה שעליה לנסוע כל הזמן כדי לשמור על האיזון. אם היא מפסיקה לדווש, היא תאבד את שיווי המשקל ותיפול. רגשות צריכים לנוע. ילדתך תפתח שיווי משקל רגשי אם תיתני לה מרחב לבטא את רגשותיה ותעזרי לה להכניס את רגשותיה לתודעתה. מצד שני, אם את מנסה לעצור את דמעותיה, להכחיש את חרדותיה או למזער את תסכוליה, את מונעת מרגשות אלה לנוע ולעשות את תפקידם - לעזור לילדתך להתבגר ולהתגבר.
לילדים יש צורך לבטא את רגשותיהם בלי לדאוג להשלכות האפשריות. אם ילדתך חושבת שדמעותיה ירגיזו אותך או שתגובתך לחרדות ולפחדים שלה תגרום לה להרגיש מבוישת, רגשותיה יסוכלו. עלייך להתבונן היכן וכיצד ילדתך יכולה לפרוק רגשותיה בבטחה. רגשות אפשר לבטא במשחק, במילים, או בפעילות יצירתית ואמנותית. יותר מכל דבר אחר, עליה לדעת שכל רגשותיה מוזמנים אל מערכת היחסים שלה איתך. כשלילדתך יש רגשות חזקים במיוחד, מערכת היחסים צריכה להיות יציבה ובטוחה במיוחד, על מנת לספק את ההקשר הנכון לכך שהרגשות יורגשו ויבוטאו.
לעומת זאת, כשלילדתך אין מקום לבטא את רגשותיה, התפקוד האופטימלי שלה נופל קורבן. דבר זה יכול ליצור שעמום, דיכאון, היעדר אכפתיות, בעיות קשב, התנגדות למרותך ותוקפנות. אם הרגש נחסם, עליו לעבור למקום אחר.
לא מכבר שוחחתי אם נערה בת חמש עשרה שהפסיקה להגיע לבית הספר. לא היו לה רצונות, התעניינות בתחום כלשהו או תכניות לעתיד. תהיתי כמה זמן עבר מאז שהיו לה יחסים בטוחים עם מישהי שהיא יכולה לחלוק עמה את רגשותיה הפגיעים.
אין זו תופעה נדירה. כמו כן, אין זה נדיר שילד יאבד את מודעותו לרגשותיו הפגיעים. המחיר שיש לשלם על כך ש"מלמדים" את הילדים להתגבר על רגשותיהם ומצפים מהם לבלוע את דמעותיהם ולהשתמש בהיגיון ורציונליות, הוא גבוה מאוד. לאמיתו של דבר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשלם את המחיר הזה.
כל הורה רוצה שילדו יפתח שליטה עצמית, יכולת להתגבר על קשיים ולפתור בעיות. עם זאת, אינך יכולה ללמד דברים אלה ואינך יכולה לצוות לבצעם. אינך יכולה לדלג על התהליך הרגשי שיוצר בריאות רגשית, איזון ופרספקטיבה כדי שיכולות אנושיות אלו יוכלו לצמוח. רק יצירת התנאים הנכונים לעשות זאת - מקלט בטוח שבו ילדך יכול לבטא את רגשותיו ולהפוך מודע להם. בסופו של דבר, המערך העשיר של רגשות מנוגדים, שהם חלק מהניסיון האנושי, יעניקו לו יכולת להרהר, שליטה עצמית והתחשבות.
לא רק הורים צריכים לדעת זאת, מאחר שילדים מבלים זמן כה רב בגן ובבית הספר, מן הראוי שמודעות זו תשרור גם שם.
פורסם בפנימה