משלחת המומחים האמריקנים לעניין בדיקות פעולות ההטיה של נחל החצבני סיימה אמש בשעות הערב את יום העבודה הראשון שלה.
פעולות הצוות נועדו לאתר דרך לתיווך בין ישראל ללבנון בנושא זה של שאיבת המים.
המשלחת האמריקנית בילתה את היום בצילום ובבדיקת מפות ליד אתר השאיבה של הוואזני, אחד מיובלי החצבאני הזורם לשטח ישראל.
דגלי החיזבאללה הונפו באתר השאיבה כאשר אנשי הצוות בדקו את רשת הצינורות שהונחה על ידי המהנדסים הלבנונים, ואשר נועדה לטענתם לספק מי שתייה לכפרים באזור.
לאנשי המשלחת האמריקנית התלוו מנכ"ל מועצת דרום לבנון האשם היידאר, ומנכ"ל משרד משאבי המים פאדי קומייר.
הזרימה השנתית בוואזני היא של כ-50 מיליון מטרים מעוקבים. הזרימה בחצבאני מוערכת בכ-150 מיליון מטרים מעוקבים. הכמות המותרת לשאיבה לבנונית היא של כ-35 מיליון מטרים מעוקבים, זאת על פי הסכם ג'ונסטון שנחתם בשנת '55.
יצוין כי הסכם ג'ונסטון לא אושרר על ידי מדינות ערב כיוון שפירוש הדבר היה הכרה בישראל. עובדה זו אינה מפריעה לממשל הלבנוני לקבוע כי פעולות השאיבה מתבצעות על פי אותו הסכם ג'ונסטון. ההסכם מעניק זכות שאיבה של 720 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לירדן, 400 מיליון מטרים מעוקבים לישראל ו-132 מיליון מטרים מעוקבים לסוריה.
עבודת המשלחת האמריקנית הוגדרה כ"חשיפת עובדות" על ידי מקורות בשגרירות ארה"ב, זאת לקראת בואו לאזור של שליח מחלקת המדינה, ריצ'ארד לארסן, שידון בנושא עם בכירים לבנונים וישראלים.
על פי המקורות, אמור לארסן להגיע לביירות כבר מחר.
ביום שלישי שעבר אמר ראש הממשלה אריאל שרון, כי הטיית הנהר מהווה עילה למלחמה.
שר החוץ שמעון פרס אמר במהלך פגישה עם עמיתו הרוסי איגור איוואנוב בתחילת השבוע בניו יורק, כי עבודות הטיית הוואזאני הן בבחינת "פרובוקציה מסוכנת" של ממשלת לבנון.
כתב עתי"ם מוסר כי לדברי פרס, זהו מעשה בלתי נסבל בעיני ישראל, המקבלת 30 אחוזים ממימיה מהצפון. לדבריו, "ללבנון אין שום בעיה של עתודות מים, ולכן מדובר בפרובוקציה מסוכנת".
נשיא לבנון אמיל לאחוד, הודיע בשבת כי העבודה באתר ההטיה והשאיבה תימשך, ואמר כי מדובר "בהחלטה סופית ובלתי הפיכה".
פעולות הצוות נועדו לאתר דרך לתיווך בין ישראל ללבנון בנושא זה של שאיבת המים.
המשלחת האמריקנית בילתה את היום בצילום ובבדיקת מפות ליד אתר השאיבה של הוואזני, אחד מיובלי החצבאני הזורם לשטח ישראל.
דגלי החיזבאללה הונפו באתר השאיבה כאשר אנשי הצוות בדקו את רשת הצינורות שהונחה על ידי המהנדסים הלבנונים, ואשר נועדה לטענתם לספק מי שתייה לכפרים באזור.
לאנשי המשלחת האמריקנית התלוו מנכ"ל מועצת דרום לבנון האשם היידאר, ומנכ"ל משרד משאבי המים פאדי קומייר.
הזרימה השנתית בוואזני היא של כ-50 מיליון מטרים מעוקבים. הזרימה בחצבאני מוערכת בכ-150 מיליון מטרים מעוקבים. הכמות המותרת לשאיבה לבנונית היא של כ-35 מיליון מטרים מעוקבים, זאת על פי הסכם ג'ונסטון שנחתם בשנת '55.
יצוין כי הסכם ג'ונסטון לא אושרר על ידי מדינות ערב כיוון שפירוש הדבר היה הכרה בישראל. עובדה זו אינה מפריעה לממשל הלבנוני לקבוע כי פעולות השאיבה מתבצעות על פי אותו הסכם ג'ונסטון. ההסכם מעניק זכות שאיבה של 720 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לירדן, 400 מיליון מטרים מעוקבים לישראל ו-132 מיליון מטרים מעוקבים לסוריה.
עבודת המשלחת האמריקנית הוגדרה כ"חשיפת עובדות" על ידי מקורות בשגרירות ארה"ב, זאת לקראת בואו לאזור של שליח מחלקת המדינה, ריצ'ארד לארסן, שידון בנושא עם בכירים לבנונים וישראלים.
על פי המקורות, אמור לארסן להגיע לביירות כבר מחר.
ביום שלישי שעבר אמר ראש הממשלה אריאל שרון, כי הטיית הנהר מהווה עילה למלחמה.
שר החוץ שמעון פרס אמר במהלך פגישה עם עמיתו הרוסי איגור איוואנוב בתחילת השבוע בניו יורק, כי עבודות הטיית הוואזאני הן בבחינת "פרובוקציה מסוכנת" של ממשלת לבנון.
כתב עתי"ם מוסר כי לדברי פרס, זהו מעשה בלתי נסבל בעיני ישראל, המקבלת 30 אחוזים ממימיה מהצפון. לדבריו, "ללבנון אין שום בעיה של עתודות מים, ולכן מדובר בפרובוקציה מסוכנת".
נשיא לבנון אמיל לאחוד, הודיע בשבת כי העבודה באתר ההטיה והשאיבה תימשך, ואמר כי מדובר "בהחלטה סופית ובלתי הפיכה".