עם השנים הבנתי שיש כל מיני דרכים לנקות לפסח. יש את אלו שמתחילות בראש חודש שבט, בונות תכנית עבודה מפורטת ושפויה ומגיעות לחג רעננות ושלוות. יש את אלו שמתחילות בפורים, או מיד אחרי שנגמרו משלוחי המנות, ויש את אלו שמתפנות בראש חודש ניסן ונכנסות בבית במלוא העוצמה, מצחצחות, מבריקות ומבערות. ויש את אלה שמתפנות לכך יומיים לפני החג, וכל שנה מגיעות מסויטות ומאובקות לשולחן הסדר, כשהניגון "עבדים היינו" נשמע להן כמו לעג לרש.
יש אפשרות שבמהלך כל השנה את שומרת על סדר וניקיון בבית. הילדים יודעים שלא נכנסים עם אוכל לחדר השינה לא רק מראש חודש אדר, אלא בכל יום מימות השנה. ארון הבגדים מסודר אחרי כל כביסה, והשידה של הצעצועים לא כורעת תחת נטל ערימות הפלסטיק שנאגרות, אלא מעוצבת באופן שמזמין את הילדים להתחיל במשחק. ואז, כשפסח מתקרב את רק מעבירה הילוך ולא מזנקת מאפס למאה בבת אחת.
כל השנה
ההגדה מלמדת אותנו שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. יצא ולא יוצא בכל שנה מחדש. יצא בבחינת היה ונגמר. מאז ועד היום אנחנו עם של בני חורין.
ומה מקבל עם שיוצא מעבדות לחירות? הוא מקבל תורה. תורה שראשיתה אמנם בחוויה על-חושית של ראיית הקולות, אך מיד בהמשך יורדת התורה לפרטי פרטים של כללים וחוקים כיצד עלינו לנהוג בעולם הזה. את חוקי התורה אנו מצווים לשמור בכל יום ויום, ולא חודשיים, שבועיים או יומיים לפני חג מתן תורה.
וכן הדין גם לגבי תהליכי הניקיון בגופנו. ישנן כל מיני שיטות שמזמינות אותנו לנקות את הכבד עם בוא האביב. הכבד הוא האיבר שאחראי על רוב תהליכי הניקוי בגופנו. כמעט כל מה שנכנס אל פינו עובר קודם דרך הכבד, ובמידת הצורך מנוטרל מרעלים או עובר תהליך כלשהו שהופך אותו לפחות מזיק לרקמות הגוף.
הכבד הוא כמו עיקר הבית שלא נותן לדברים מזיקים לעבור את סף הדלת, ודואג שהכול יהיה על מקומו וכסדרו. מכיוון שכך, קורה ולעתים הוא ניזוק מעצם תפקידו כמסנן רעלים. או אז מגיעה שיטה כזו או אחרת המבטיחה שניקוי הכבד דווקא עכשיו – יבטיח שעבודת הסינון תתבצע מעתה באופן טוב יותר ויעיל יותר.
השיטות כוללות התנזרות ממזונות מעובדים ומשופעים ברעלים כאלה ואחרים ואכילת מזונות הידועים כממריצי תהליכי ניקוי בכבד. בין אם זה מזונות ירוקים, אורז לבן או שעועית מאש, ובין אם זה כרוך בשתיית מיץ לימון מהול בשמן זית איכותי מכבישה קרה – כך או כך יש כאן פעולה שמאלצת את הכבד להתנקות, ועכשיו. השאלה היא האם זו דרך נכונה.
אמנם אין עוררין על כך שהתנזרות מרעלים היא תמיד חיובית. ונכון שלעתים הכבד כה עמוס ברעלים עד שהדבר מקשה עליו את מלאכת הסינון, וניקוי שכזה מחזיר אותו לתפקוד תקין ומאוזן. נכון, האביב הוא עונתו של הכבד, לפחות לפי הרפואה הסינית, ואם כבר לנקות אותו – זה העיתוי המושלם. השאלה הנשאלת היא האם זה נכון לכפות על הכבד ניקוי שכזה, במקום לשמור בכל יום ויום את חוקי הבריאה, ולדאוג שמלכתחילה הכבד לא יגיע למצב שבו הוא זקוק לניקוי.
ניקוי כפוי
לתהליך ניקוי שאינו הדרגתי ונכפה על הגוף בלי הכנה ותמיכה נאותים יש שני חסרונות עיקריים. הראשון נוגע לאופן תפקודו של הכבד עצמו. כמו אותה אישה שמגיעה לליל הסדר באפיסת כוחות ולא מצליחה לחוות את תחושת החירות המדוברת, כך קורה שלעתים המאמץ שנכפה על הכבד, בייחוד אם כלולה בשיטת הניקוי שתיית שמן, מוביל להתשת הכבד ולפגיעה בתפקודיו התקינים.
חיסרון נוסף נוגע לחשש שמא הניקוי עצמו יציף את הגוף ברעלים. כשמתרחש ניקוי רעלים הוא קורה בשני שלבים עיקריים. בשלב הראשון נוצרות מולקולות חדשות שתפקידן להתחבר אל הרעלים שצריכים להיות מנוטרלים ולהפוך אותם לנוחים לשינוע. בשלב זה הכבד מזהה את הרעלים, ובעזרת אנזימים ספציפיים הופך אותם למסיסי שומן למחצה ולרדיקלים חופשיים. אלה הם תוצרי ביניים זמניים ורעילים ביותר, לעתים יותר מהרעל המקורי. בשלב השני הכבד ממיר חלק מהרעלים של שלב א' למסיסי מים, כדי שיוכלו להתפנות דרך הדם ומערכת השתן, או דרך המרה והצואה.
כמו בכל תהליך יש מקרים שבהם הוא משתבש. הסיבות לכך יכולות לנבוע מנטיות גנטיות או ממחסור במרכיבים תזונתיים מסוימים. כתוצאה מכך, השלב השני מתרחש בקצב איטי יותר מהשלב הראשון, מה שגורם לכך שהכבד מתקשה להשתלט על הכמות הגדולה של תוצרי הביניים של שלב א'. תוצרי הביניים הרעילים חוזרים לדם ועלולים להצטבר במוח, בפרקים וברקמות אחרות. הנזק שנגרם כתוצאה מהרדיקלים החופשיים ומחומרי הביניים הרעילים מאוד שנוצרים בכבד בין שלב א' לשלב ב' הוא בלתי הפיך. במוח נוצרים קשרים קוולנטיים הקשורים למחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון, ועוד מחלות של ניוון מערכת העצבים המרכזית.
חוכמת הגוף
ויש עוד עניין שראוי להזכיר. בגופנו טמונה חוכמה אלוקית, ויש לו סדרים וחוקים משלו. כשאנחנו כופים את רצוננו מבחוץ לעתים אנחנו עלולים להזיק, יותר מלהביא תועלת. אם נסמוך על חוכמת הגוף שלנו ופשוט נתחיל לעשות את הדברים הנכונים – נימנע מהכנסת רעלים מחד, ונצרוך מזונות מועילים ומחזקים מאידך – הדברים ייעשו בזמנם ובעתם, לפי יכולת הגוף לשאת את השינוי, וברחמים.
פורסם בפנימה