בראיון מיוחד ל"עורך הדין", המובא בN.F.C. , אומר פרופ' ארווין קוטלר, בין יוזמיו של בית הדין הבינלאומי בהאג, ראש הקתדרה לזכויות האדם באוניברסיטת מגיל במונטריאול, חבר פרלמנט קנדי מטעם המפלגה הליברלית ועוזרו הבכיר של שר החוץ הקנדי לנושא בית הדין הפלילי הבינלאומי, כי הוא מבין מדוע ישראל מעדיפה לא להצטרף לבית הדין הבינלאומי.
אני מבין את החששות שלכם, מוסיף קוטלר. זאת, אף על פי ש,לדבריו, תמך בחתימתה של ישראל על ההאמנה, ואף טרח ובא לארץ לפני היום האחרון ב 31 בדצמ' 02' כדי להשפיע על כך שיחתמו על ההאמנה. אף על פי שישראל חתמה עליה היא מסתייגת מהקמת בית הדין, ומסרבת להצטרף אליו. קוטלר מציע כי ישראל תמתין לראות כיצד מתנהל בית הדין ואז תחליט כיצד לנהוג בו.
עם זאת, לטענתו, נימוקיהם של רה"מ ושל שר החוץ, שמדינות כמו שבדיה ששיתפה פעולה עם הנאצים, ובלגיה שהייתה שותפה לרצח עם בקונגו, אינן יכולות לשפוט את מדינת ישראל, אינם שייכים לעניין, מפני שמדובר, לטענתו, בתהליך שיפוטי ולא פוליטי.
קוטלר חושף את העובדה כי הערבים הצטרפו להקמת בית הדין רק לאחר שגילו כי הוא קיבל את הסעיף המצוי באמנת ג'נבה, שעליה חתומה ישראל, ולפיו חל איסור לבצע טרנספר. הערבים, אומר קוטלר, הרחיבו את הסעיף כך שיאפשר לכלול את ישראל בתוכו. עם זאת, מציין קוטלר, למען מצבים אלו נבנתה מערכת הגנות שלפיה התובע הכללי אינו יכול להביא כל גורם לדין לפני קבלת הסכמה מפאנל שיפוטי שמורכב מהשופטים בעצמם. השופטים, אומר קוטלר, נבחרים על פי כישוריהם מתוך המדינות הדמוקרטיות שהצטרפו לאמנה.
בקשר לחשש שהובע בישראל מפני תביעות כלפי חיילי צה"ל ומפקדיו אומר קוטלר כי אף על פי שידוע כי בישראל מקפידים על טוהר הנשק, בכל זאת ישנו סיכון. "מפני שישראל נתונה בהתגוננות, לפעמים היא עלולה להתקיף מטרה אזרחית ולא צבאית. אני אומר שאם במצב כזה אין כוונת זדון, אזי אין מדובר בפשעי מלחמה, אבל החשש הוא שאפשר לפעמים לפרש פעולה שכזאת בצורה שגויה, ואז תחל לרחוש המערבולת של ההאשמות".
עם כל זאת החשש שיעמידו ישראלים לדין רחוק, מציין קוטלר, וזאת מפני שרוב המדינות הערביות רוסיה אמריקה וסין לא הצטרפו לבית הדין.
לדבריו, כיום יש סמכות שיפוט אוניברסלית המחייבת מדינות להעמיד לדין את אלה שמבצעים פשעים נגד האנושות. אחת המדינות שהשתמשה בסמכות זו, טוען קוטלר, היא ישראל בעצמה, בשופטה את אייכמן. מדינות נוספות שיש להן מערכת משפטית כזו הן בלגיה, גרמניה, ספרד ומדינות סקנדינביה.
קוטלר חיווה את דעתו כי הבג"ץ הישראלי מתערב בסוגיות צבאיות שבג"ץ בקנדה, למשל, לא היה נכנס אליהן. "אני יכול להגיד לך שדברים שבג"ץ נכנס אליהם פה, בקנדה לא היו מגיעים לבית המשפט. למשל עכשיו, קנדה מעורבת במלחמה עם אפגניסטן. אינני רואה שיש פניות לבית המשפט הקנדי שחיילים קנדים מעורבים באיזשהו טבח שם שקורה באפגניסטן. אם הייתה פנייה, ראשית זה היה הולך לערכאה הראשונה. אין פנייה ישירה לבית המשפט העליון. זה דבר אחד. שנית, אינני מאמין שבית המשפט היה דן בזה. היו אומרים: 'זה בלתי שפיט', או היו אומרים שאין זכות עמידה. ואם בכל זאת היו דנים בזה, הייתי אומר שהקביעה הייתה שסמכות המדינה היא הגוברת, והיו משלימים עם המדיניות של הממשלה".
בקשר לנושא הסיכול הממוקד אומר קוטלר כי במדינת ישראל יש לנהוג עפ"י העיקרון המנוסח בפרקי אבות: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". לדבריו, ראש ממשלת קנדה אמר כי אין אחד בקנדה שיכול להבין את המציאות של ישראל. אין אחד בקנדה שיכול להבין את הפחד שישראל חיה בו יום יום, כשההחלטה לתת לבן או לבת שלך ללכת לפיצריה או ללכת לדיסקו, או רק לשחק בפארק, יכולה להיות החלטה של חיים ומוות. לכן, הוא אמר, קשה לשפוט את מה שישראל עושה בסטנדרטים של מישהו החי בקנדה".
אני מבין את החששות שלכם, מוסיף קוטלר. זאת, אף על פי ש,לדבריו, תמך בחתימתה של ישראל על ההאמנה, ואף טרח ובא לארץ לפני היום האחרון ב 31 בדצמ' 02' כדי להשפיע על כך שיחתמו על ההאמנה. אף על פי שישראל חתמה עליה היא מסתייגת מהקמת בית הדין, ומסרבת להצטרף אליו. קוטלר מציע כי ישראל תמתין לראות כיצד מתנהל בית הדין ואז תחליט כיצד לנהוג בו.
עם זאת, לטענתו, נימוקיהם של רה"מ ושל שר החוץ, שמדינות כמו שבדיה ששיתפה פעולה עם הנאצים, ובלגיה שהייתה שותפה לרצח עם בקונגו, אינן יכולות לשפוט את מדינת ישראל, אינם שייכים לעניין, מפני שמדובר, לטענתו, בתהליך שיפוטי ולא פוליטי.
קוטלר חושף את העובדה כי הערבים הצטרפו להקמת בית הדין רק לאחר שגילו כי הוא קיבל את הסעיף המצוי באמנת ג'נבה, שעליה חתומה ישראל, ולפיו חל איסור לבצע טרנספר. הערבים, אומר קוטלר, הרחיבו את הסעיף כך שיאפשר לכלול את ישראל בתוכו. עם זאת, מציין קוטלר, למען מצבים אלו נבנתה מערכת הגנות שלפיה התובע הכללי אינו יכול להביא כל גורם לדין לפני קבלת הסכמה מפאנל שיפוטי שמורכב מהשופטים בעצמם. השופטים, אומר קוטלר, נבחרים על פי כישוריהם מתוך המדינות הדמוקרטיות שהצטרפו לאמנה.
בקשר לחשש שהובע בישראל מפני תביעות כלפי חיילי צה"ל ומפקדיו אומר קוטלר כי אף על פי שידוע כי בישראל מקפידים על טוהר הנשק, בכל זאת ישנו סיכון. "מפני שישראל נתונה בהתגוננות, לפעמים היא עלולה להתקיף מטרה אזרחית ולא צבאית. אני אומר שאם במצב כזה אין כוונת זדון, אזי אין מדובר בפשעי מלחמה, אבל החשש הוא שאפשר לפעמים לפרש פעולה שכזאת בצורה שגויה, ואז תחל לרחוש המערבולת של ההאשמות".
עם כל זאת החשש שיעמידו ישראלים לדין רחוק, מציין קוטלר, וזאת מפני שרוב המדינות הערביות רוסיה אמריקה וסין לא הצטרפו לבית הדין.
לדבריו, כיום יש סמכות שיפוט אוניברסלית המחייבת מדינות להעמיד לדין את אלה שמבצעים פשעים נגד האנושות. אחת המדינות שהשתמשה בסמכות זו, טוען קוטלר, היא ישראל בעצמה, בשופטה את אייכמן. מדינות נוספות שיש להן מערכת משפטית כזו הן בלגיה, גרמניה, ספרד ומדינות סקנדינביה.
קוטלר חיווה את דעתו כי הבג"ץ הישראלי מתערב בסוגיות צבאיות שבג"ץ בקנדה, למשל, לא היה נכנס אליהן. "אני יכול להגיד לך שדברים שבג"ץ נכנס אליהם פה, בקנדה לא היו מגיעים לבית המשפט. למשל עכשיו, קנדה מעורבת במלחמה עם אפגניסטן. אינני רואה שיש פניות לבית המשפט הקנדי שחיילים קנדים מעורבים באיזשהו טבח שם שקורה באפגניסטן. אם הייתה פנייה, ראשית זה היה הולך לערכאה הראשונה. אין פנייה ישירה לבית המשפט העליון. זה דבר אחד. שנית, אינני מאמין שבית המשפט היה דן בזה. היו אומרים: 'זה בלתי שפיט', או היו אומרים שאין זכות עמידה. ואם בכל זאת היו דנים בזה, הייתי אומר שהקביעה הייתה שסמכות המדינה היא הגוברת, והיו משלימים עם המדיניות של הממשלה".
בקשר לנושא הסיכול הממוקד אומר קוטלר כי במדינת ישראל יש לנהוג עפ"י העיקרון המנוסח בפרקי אבות: "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". לדבריו, ראש ממשלת קנדה אמר כי אין אחד בקנדה שיכול להבין את המציאות של ישראל. אין אחד בקנדה שיכול להבין את הפחד שישראל חיה בו יום יום, כשההחלטה לתת לבן או לבת שלך ללכת לפיצריה או ללכת לדיסקו, או רק לשחק בפארק, יכולה להיות החלטה של חיים ומוות. לכן, הוא אמר, קשה לשפוט את מה שישראל עושה בסטנדרטים של מישהו החי בקנדה".