יש לי בשורה בשבילכן, סבתות שמחפשות פעילות מגוונת עם נכדים או אימהות עייפות מהחופש: מפגש תנועתי חווייתי עם ילדים בימי החופשה!
התנועה היא כלי לחוויה כיפית ומשחררת, ודעו לכם שגם כשהבית מבולגן והילדים בפיזור הדעת, או שהנכדים קפצו לביקור ונכנסו בסערה, יש דרך לתעל את האנרגיות שלהם. מפנים את הסלון מכיסאות וממכשולים מסוכנים, משמיעים מוזיקה קצבית ומזמינים את הילדים למרחב בדילוגים. (כן, כן, יקירותיי, גם אם כבר כמה עשורים לא דילגתן, זו הזדמנות נהדרת להתנסות שוב בחוויה ילדית זו).
בהדרגה מדייקים את הכוחות של הילדים לעבודה מכוונת עם הגפיים, כשהדימוי שמלווה את התרגיל שלנו הוא דימוי של תמנון: הגפיים שלנו מגיעים הכי רחוק ומתוח, ואפילו אם נגזים ונאמר (מותר! אנחנו בחוויה של דמיון ודימויים) שהאיברים שלנו - הראש והידיים והרגליים וכל הגוף שלנו - ממלאים את כל המרחב. כמו תמנון רב זרועות שיכול להיות במקומות רבים באותו זמן.
נחווה מתיחות בגפיים, נרגיש שוב את השכמות ששכחנו מקיומן, וגם העורף יחווה עיסוי נעים ומרגיע. הילדים, לעומת זאת, יתחילו להמציא תנועות מגוונות, חדשות ומפתיעות. באופן טבעי הם ממשיכים לרקוד בחופשיות.
הפעילות מתאימה לכל הגילים. כאמור, גם לסבתות שבינינו, עם קשב ואחריות למה שכל אחת מסוגלת.
היזהרו! יש נטייה לכך שהריקוד מוביל להשתוללות - עצרו אותה מיד, והזכירו לילדים שהכיף הזה מטרתו לתיעול ולמידה. השחרור הפיזי משתמש בכל האנרגיות הקיימות ומכוון את הילדים לתדר קשוב יותר, ועם ילדים מכווננים אפשר לעשות הכול.
כמה ימים נחזור, עד הפעם הבאה, לשגרה.
פורסם בפנימה