"בטלוויזיה זה נראה כניצחון גדול של ערפאת, וכולם מסביבו עשו "וי", אך דבר לא השתנה, ואין נוקאאוט לשום כיוון", כך אמר המזרחן ד"ר יובל ארנון אוחנה לתכנית "בוקר ב-7". לדבריו, בכל המערכת ברשות ובראשה בערפאת לא חל שינוי. הדבר היחידי שהשתנה הוא שישראל סייעה בפרשת המוקטעה לערפאת לא לבצע את "הרפורמות", שממילא לא התכוון לבצע באמת.
שום שינוי גם לא יתרחש, מוסיף ארנון אוחנה, כל זמן שישראל תמשיך בהכרתה באש"ף ובמנהיגו ערפאת כנציגיהם של הפלשתינים. בתמורה להכרה זו התחייבו אש"ף וערפאת להגיע להסדר שלום, התחייבות שלא מילאו. לפיכך גם אם ערפאת "יבצע" "רפורמות" חיצוניות הוא אינו מתכוון לוותר על שליטתו במנגנוני הביטחון, בכספים ובתפקידו כראש הארגון, ולכן יימשך המצב שבו מידי פעם נוחל צד זה או אחר ניצחון טקטי בלבד.
אוחנה מוסיף כי כרגע, בתקופת היערכותה של ארה"ב לקראת המלחמה בעירק היא זקוקה לכך שישראל תותיר את ערפאת על כנו, כדי להבטיח שיתוף פעולה אתה מצד מדינות ערב. בעבר כבר הוכח, וכך מתברר גם ממסמכים שנלכדו במהלך מבצע "חומת מגן" שערפאת משתף פעולה עם עירק ותומך בה. עירק אף הקימה את ארגון המחבלים של אבו עבאס, שביצע את התקיפה על האנייה אקילה לאורו ושגם ניסה לאחרונה להבריח טילי כתף כדי לפגוע במטוסי אל על. לדבריו, כשתתחיל המלחמה על עירק יוסרו המגבלות, ורה"מ שרון יוכל לפעול כדי להכות את ערפאת. ערפאת יודע זאת וחושש מכך, מכיוון שמדובר בתסריט שחזר על עצמו גם בשנת 87'. גם אז החלה אינתיפדה, והסתיימה במשבר עירק ב 1990. ישראל, מציין אוחנה, קרבה ליום של סגירת המעגל.
בעניין זה אומר ח"כ יובל שטייניץ מהליכוד כי באופן סמלי חשוב לגרש את ערפאת דווקא לתוניס. לפני כשמונה שנים הגיע משם ערפאת, וזאת לאחר שהתחייב לקדם דו קיום בשלום וכל העולם חגג בפסטיבלים של שלום, אומר שטייניץ, ועתה, אחרי 8 שנים של הפרות הסכמים, הוא צריך לחזור לתוניס.
עם זאת מזהיר ח"כ שטייניץ מפני ההתמקדות רק בערפאת ומפני ראיית גירושו כפתרון לכל הבעיה. לדבריו, הסכמי אוסלו לא נכשלו בגלל ערפאת או בגלל אישיותו אלא בגלל העולם הערבי כולו, ובגלל הפלשתינים והנהגתם המורחבת, שפסגת שאיפתם הייתה לממש את זכות השיבה, קרי - להשמיד את מדינת ישראל. עם כל רשעותו ורמאותו של ערפאת,ולמרות הצורך בגירושו, אומר שטייניץ, אסור לתלות את הפתרון בכך שהוא ייעלם מהמפה אלא יש להחריב את הרשות כולה, על הרדיו והטלוויזיה שלה, על ממשלתה ועל מנגנוני הפיקוח שלה. רק לאחר חורבנה של הרשות, ולאחר שתעבור תקופה זמנית של שקט, שיושג בעזרת הסכמים מקומיים, יהיה אפשר לנהל משא ומתן עם הנהגה חלופית אמיתית. את הרשות, שיצרה תנאים שאפשרו את הפיכת הנוסחה של אוסלו "שטחים תמורת שלום" ל"שטחים תמורת טרור", יש להעיף מכאן למערב, לתוניס" אומר שטייניץ.
לדעתו, אם ישראל תכה מספיק חזק ותיצור בערבים "הלם עתיד" ייתכן שהנהגה מקומית שתפעל תחת רושם שמסוכן לחצות את קוויה האדומים של מדינת ישראל, תוכל לחתום על הסכמים וגם לקיימם.
שום שינוי גם לא יתרחש, מוסיף ארנון אוחנה, כל זמן שישראל תמשיך בהכרתה באש"ף ובמנהיגו ערפאת כנציגיהם של הפלשתינים. בתמורה להכרה זו התחייבו אש"ף וערפאת להגיע להסדר שלום, התחייבות שלא מילאו. לפיכך גם אם ערפאת "יבצע" "רפורמות" חיצוניות הוא אינו מתכוון לוותר על שליטתו במנגנוני הביטחון, בכספים ובתפקידו כראש הארגון, ולכן יימשך המצב שבו מידי פעם נוחל צד זה או אחר ניצחון טקטי בלבד.
אוחנה מוסיף כי כרגע, בתקופת היערכותה של ארה"ב לקראת המלחמה בעירק היא זקוקה לכך שישראל תותיר את ערפאת על כנו, כדי להבטיח שיתוף פעולה אתה מצד מדינות ערב. בעבר כבר הוכח, וכך מתברר גם ממסמכים שנלכדו במהלך מבצע "חומת מגן" שערפאת משתף פעולה עם עירק ותומך בה. עירק אף הקימה את ארגון המחבלים של אבו עבאס, שביצע את התקיפה על האנייה אקילה לאורו ושגם ניסה לאחרונה להבריח טילי כתף כדי לפגוע במטוסי אל על. לדבריו, כשתתחיל המלחמה על עירק יוסרו המגבלות, ורה"מ שרון יוכל לפעול כדי להכות את ערפאת. ערפאת יודע זאת וחושש מכך, מכיוון שמדובר בתסריט שחזר על עצמו גם בשנת 87'. גם אז החלה אינתיפדה, והסתיימה במשבר עירק ב 1990. ישראל, מציין אוחנה, קרבה ליום של סגירת המעגל.
בעניין זה אומר ח"כ יובל שטייניץ מהליכוד כי באופן סמלי חשוב לגרש את ערפאת דווקא לתוניס. לפני כשמונה שנים הגיע משם ערפאת, וזאת לאחר שהתחייב לקדם דו קיום בשלום וכל העולם חגג בפסטיבלים של שלום, אומר שטייניץ, ועתה, אחרי 8 שנים של הפרות הסכמים, הוא צריך לחזור לתוניס.
עם זאת מזהיר ח"כ שטייניץ מפני ההתמקדות רק בערפאת ומפני ראיית גירושו כפתרון לכל הבעיה. לדבריו, הסכמי אוסלו לא נכשלו בגלל ערפאת או בגלל אישיותו אלא בגלל העולם הערבי כולו, ובגלל הפלשתינים והנהגתם המורחבת, שפסגת שאיפתם הייתה לממש את זכות השיבה, קרי - להשמיד את מדינת ישראל. עם כל רשעותו ורמאותו של ערפאת,ולמרות הצורך בגירושו, אומר שטייניץ, אסור לתלות את הפתרון בכך שהוא ייעלם מהמפה אלא יש להחריב את הרשות כולה, על הרדיו והטלוויזיה שלה, על ממשלתה ועל מנגנוני הפיקוח שלה. רק לאחר חורבנה של הרשות, ולאחר שתעבור תקופה זמנית של שקט, שיושג בעזרת הסכמים מקומיים, יהיה אפשר לנהל משא ומתן עם הנהגה חלופית אמיתית. את הרשות, שיצרה תנאים שאפשרו את הפיכת הנוסחה של אוסלו "שטחים תמורת שלום" ל"שטחים תמורת טרור", יש להעיף מכאן למערב, לתוניס" אומר שטייניץ.
לדעתו, אם ישראל תכה מספיק חזק ותיצור בערבים "הלם עתיד" ייתכן שהנהגה מקומית שתפעל תחת רושם שמסוכן לחצות את קוויה האדומים של מדינת ישראל, תוכל לחתום על הסכמים וגם לקיימם.