בקרוב יכנס ראש הממשלה שרון דיון בהשתתפות כל הגורמים העוסקים בהסברה במטרה לבחון אפשרות למנות גורם על שירכז בידיו את כל הסמכויות בתחום ההסברה. זאת על פי המלצת מבקר המדינה בדוח מס' 53, שפורסם מטעמו.
המבקר מציין כי שלושת גורמי ההסברה המרכזיים של ישראל פועלים בלא תיאום ביניהם, וכי בשל כך יש בזבוז משאבים וגם נזקים למאמצי ההסברה של ישראל.
במסגרת הביקורת נבדקו לשכת יועץ התקשורת במשרד ראש הממשלה, לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל, המשרד לבטחון הפנים ומשטרת ישראל.
מבקר המדינה קבע כי ההחלטה שנתקבלה בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, להקים במשרד ראש הממשלה אגף תקשורת על חשבון לשכת העיתונות הממשלתית, פגעה מאד בקשר ההדוק בין לשכת העיתונות הממשלתית לבין הכתבים הזרים בישראל. המבקר ממליץ לבחון ולהגדיר מחדש את הגורם שיעמוד אל מול הכתבים הזרים, וגם לבחון מחדש את תפקידיה של לע"מ במערך ההסברה הלאומי.
משרד החוץ, קובע המבקר, התקשה להתמודד עם נושא הסברת החוץ. אף על פי שבצה"ל נערכו לעימות מזוין, מערך ההסברה של משרד החוץ לא נערך לאפשרות כזאת, ופעילותו בחודשים הראשונים הייתה תגובה מאולתרת לצרכים המיוחדים שנדרשו באותה עת.
גם הסברה שנועדה לעולם הערבי לא טופלה כראוי, וישראל לא הצליחה להתמודד מול התעמולה וההסתה בצד הפלשתיני.
משרד הביטחון עסק בהסברה באופן לא ממוסד, ללא גורם מכוון, ללא תהליך מסודר ושיטתי וללא תיאום עם משרד החוץ. המודיעין הישראלי אינו ערוך להתמודד מול התעמולה הערבית. חטיבת המחקר באמ"ן לא ערכה מחקר ראוי בנושא התעמולה הערבית. המבקר המליץ לבחון את סוגיית האיום של לוחמת התעמולה הערבית כפי שבוחנים איום אסטרטגי, ואת דרכי ההתמודדות מול תעמולה זו.
בהמשך הדו"ח מותח המבקר ביקורת על כך ששיתוף הפעולה בין הגופים התבצע בעיקר על בסיס של יוזמה אישית של ממלאי תפקידים. התוצאה הייתה שבמהלך מלחמת אוסלו חלו תקלות רבות "שפגעו בפעולות ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל".
כדוגמא להעדר התיאום הביא המבקר את פעולות ההסברה בפרשת לכידתה של אוניית הנשק "קארין איי". גורמי ההסברה במשרד החוץ לא עודכנו בפרשה, וגם לאחר הפורום הראשון על לכידת הספינה, מרבית פעולות ההסברה נעשו בצה"ל ללא שיתוף המשרד. צה"ל כינס אז מסיבת עיתונאים, וכעבור יומיים נערכה מסיבת עיתונאים נוספת באילת בהשתתפות ראש הממשלה, מבלי שאנשי לשכתו היו מעורבים בעיצוב תוכנה ומאפייניה. כמו כן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית שמע על תפיסת האונייה בתקשורת ואנשיו לא היו מעורבים בפעולות ההסברה. התוצאה הייתה שדרך העברת המידע לעיתונאים הזרים היה לקוי.
במהלך מסיבת עיתונאים אמרה השרה ציפי לבני, יו"ר ועדת השרים למינהל, לתיאום ולביקורת המדינה, כי בנושא הליקויים בהסברה "הכתובת הייתה על הקיר", לדברי המבקר, וכי ישראל לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ליקויים שכאלה. לפני למעלה משנה מינה ראש הממשלה שרון את לבני לאחראית על ההסברה במשרד ראש הממשלה, אולם בשל התנגדותו הנחרצת של שר החוץ פרס הניסיון לא עלה יפה.
לסיכום נדגיש כי בהגישו את הדוח ליו"ר הכנסת אברהם בורג ציין מבקר המדינה אליעזר גולדברג כי חשיבותה של מערכת ההסברה אינה פחותה מהמאמץ הבטחוני, וכי לכן חמורים כל כך ממצאי הדוח המצביעים על ליקויים בשיתוף הפעולה בין גופי ההסברה הממלכתיים. העדר תיאום מערכתי שכזה פגע באיכות ההסברה וגרם לה נזק רב.
לדברי גולדברג מתקבל הרושם כי "למאבקי כוח ויוקרה יש משקל לא מבוטל בעיצוב דמותה של ההסברה הישראלית, והתוצאה מכך, כמו תמיד, היא פגיעה באינטרס הלאומי".
מבקר המדינה סבור, לסיכום, כי צריך להיות גורם על שינחה את כלל מערך ההסברה הלאומי וייצג אותו בממשלה ובקבינט המדיני-בטחוני.
המבקר מציין כי שלושת גורמי ההסברה המרכזיים של ישראל פועלים בלא תיאום ביניהם, וכי בשל כך יש בזבוז משאבים וגם נזקים למאמצי ההסברה של ישראל.
במסגרת הביקורת נבדקו לשכת יועץ התקשורת במשרד ראש הממשלה, לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), משרד החוץ, משרד הביטחון וצה"ל, המשרד לבטחון הפנים ומשטרת ישראל.
מבקר המדינה קבע כי ההחלטה שנתקבלה בתקופתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, להקים במשרד ראש הממשלה אגף תקשורת על חשבון לשכת העיתונות הממשלתית, פגעה מאד בקשר ההדוק בין לשכת העיתונות הממשלתית לבין הכתבים הזרים בישראל. המבקר ממליץ לבחון ולהגדיר מחדש את הגורם שיעמוד אל מול הכתבים הזרים, וגם לבחון מחדש את תפקידיה של לע"מ במערך ההסברה הלאומי.
משרד החוץ, קובע המבקר, התקשה להתמודד עם נושא הסברת החוץ. אף על פי שבצה"ל נערכו לעימות מזוין, מערך ההסברה של משרד החוץ לא נערך לאפשרות כזאת, ופעילותו בחודשים הראשונים הייתה תגובה מאולתרת לצרכים המיוחדים שנדרשו באותה עת.
גם הסברה שנועדה לעולם הערבי לא טופלה כראוי, וישראל לא הצליחה להתמודד מול התעמולה וההסתה בצד הפלשתיני.
משרד הביטחון עסק בהסברה באופן לא ממוסד, ללא גורם מכוון, ללא תהליך מסודר ושיטתי וללא תיאום עם משרד החוץ. המודיעין הישראלי אינו ערוך להתמודד מול התעמולה הערבית. חטיבת המחקר באמ"ן לא ערכה מחקר ראוי בנושא התעמולה הערבית. המבקר המליץ לבחון את סוגיית האיום של לוחמת התעמולה הערבית כפי שבוחנים איום אסטרטגי, ואת דרכי ההתמודדות מול תעמולה זו.
בהמשך הדו"ח מותח המבקר ביקורת על כך ששיתוף הפעולה בין הגופים התבצע בעיקר על בסיס של יוזמה אישית של ממלאי תפקידים. התוצאה הייתה שבמהלך מלחמת אוסלו חלו תקלות רבות "שפגעו בפעולות ההסברה של מדינת ישראל בחו"ל".
כדוגמא להעדר התיאום הביא המבקר את פעולות ההסברה בפרשת לכידתה של אוניית הנשק "קארין איי". גורמי ההסברה במשרד החוץ לא עודכנו בפרשה, וגם לאחר הפורום הראשון על לכידת הספינה, מרבית פעולות ההסברה נעשו בצה"ל ללא שיתוף המשרד. צה"ל כינס אז מסיבת עיתונאים, וכעבור יומיים נערכה מסיבת עיתונאים נוספת באילת בהשתתפות ראש הממשלה, מבלי שאנשי לשכתו היו מעורבים בעיצוב תוכנה ומאפייניה. כמו כן מנהל לשכת העיתונות הממשלתית שמע על תפיסת האונייה בתקשורת ואנשיו לא היו מעורבים בפעולות ההסברה. התוצאה הייתה שדרך העברת המידע לעיתונאים הזרים היה לקוי.
במהלך מסיבת עיתונאים אמרה השרה ציפי לבני, יו"ר ועדת השרים למינהל, לתיאום ולביקורת המדינה, כי בנושא הליקויים בהסברה "הכתובת הייתה על הקיר", לדברי המבקר, וכי ישראל לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ליקויים שכאלה. לפני למעלה משנה מינה ראש הממשלה שרון את לבני לאחראית על ההסברה במשרד ראש הממשלה, אולם בשל התנגדותו הנחרצת של שר החוץ פרס הניסיון לא עלה יפה.
לסיכום נדגיש כי בהגישו את הדוח ליו"ר הכנסת אברהם בורג ציין מבקר המדינה אליעזר גולדברג כי חשיבותה של מערכת ההסברה אינה פחותה מהמאמץ הבטחוני, וכי לכן חמורים כל כך ממצאי הדוח המצביעים על ליקויים בשיתוף הפעולה בין גופי ההסברה הממלכתיים. העדר תיאום מערכתי שכזה פגע באיכות ההסברה וגרם לה נזק רב.
לדברי גולדברג מתקבל הרושם כי "למאבקי כוח ויוקרה יש משקל לא מבוטל בעיצוב דמותה של ההסברה הישראלית, והתוצאה מכך, כמו תמיד, היא פגיעה באינטרס הלאומי".
מבקר המדינה סבור, לסיכום, כי צריך להיות גורם על שינחה את כלל מערך ההסברה הלאומי וייצג אותו בממשלה ובקבינט המדיני-בטחוני.