ראש עיריית חיפה עמרם מצנע, המועמד לראשות מפלגת העבודה, נמנע במסגרת תפקידו כאלוף פיקוד המרכז מלהציל סייען בכיר מידי רוצחים ערבים שביצעו בו לינץ' אכזרי. כך עולה ממאמר שפרסם עו"ד אליקים העצני בכתב העת "נתיב" בהוצאת 'מרכז אריאל לחקר מדיניות' (גיליון 59, נוב' 97', עמוד 36,).
במאמרו זה, ציטט העצני את כתבתו של העיתונאי, איש "ידיעות אחרונות", יגאל סרנה שבה הוא מתאר את הירצחו של מוחמד אל עייאד, מוכתר העיירה קבטיה. עייאד, שסייע רבות לכוחות הביטחון שלנו, נרצח על ידי המון מוסת של פורעים ערבים שכיתרו את ביתו. ההמון לא שעה לתחינותיו ולאיומיו של עייאד עד שתלו את גוויתו על עמוד חשמל בעיירה, כל זאת כשאלוף הפיקוד דאז, עמרם מצנע, מודע למצבו, אך ממאן לשלוח כוח צה"לי כדי להציל אותו.
בכתבתו של סרנה (מוסף "7 ימים" 21.3.97) מובאים הדברים המצמררים הבאים: "כשנכנסנו לרחוב הראשי של קבטיה, זכרתי רק את המראה המצמרר מחורף 88' כשבאתי לשם ועשן עלה מהבית ההרוס של מוחמד אל-עייאד שנלחם ארבע שעות בכפר כולו, שעט עליו להשמידו. הוא היה משתף פעולה ידוע ושנוא, וכשבא להרגו ירה מהחלונות לשמיים ועל האנשים וניסה להזעיק עזרה ישראלית של צה"ל או השב"כ, עד שעקרו אותו בכוח ותלוהו על עמוד חשמל וכך צולם. זה היה מאותם מעשי לינץ' שנחרתים בזיכרון ודבקים בשמו של מקום..."
בהמשך מאמרו ממשיך ומתאר סרנה את תוצאות אותו לינץ' "תחת צילומו של המשת"פ התלוי, שפמו הדק, משקפי המתכת שלו, ישבה אלמנתו שזקנה מאז מותו. לידה בתה הקטנה אזהאר, שהייתה בת שנה וחצי, כשפרצו האנשים אל הבית וכמעט הטילוה אל האש, לולא עצר בעדם אחד מהם. מבניה, אחד איבד אוזן והאחר עין..."
במאמרו ב"נתיב" מציין עו"ד העצני כי "אלוף פיקוד המרכז, עמרם מצנע, היה מתוודע למתרחש בזמן אמת, בעת המצור, הזעקות הנואשות לבוא ולהציל, ההסתערות וההשתלטות ואחר כך הרצח, ההתעללות ותליית הגופה".
בשיחה עם כתב ערוץ 7 סיפר העצני כי לאחר האירוע טלפן לעמרם מצנע כשהוא מבקש לשמוע הכחשה של הדברים החמורים מפיו של מצנע עצמו, ואולם "האלוף הודה שהיה לאל ידו לשלוח יחידה קטנה, ג'יפ אחד, לתוך העיירה ולהציל את המוכתר מיד תוקפיו, אבל הוא לא השתמש בכוח הקטן כיון שזה היה נאלץ לפתוח בירי, ואולי לפגוע באנשים כדי להציל את האיש, והעדיף לחכות עד שיתאסף כוח גדול יותר שיימנע את הצורך בשימוש מאסיבי באש".
העצני סיפר לכתבנו כי שאל את מצנע האם לא חשש שמא יאחר את המועד והסייען יירצח. מצנע העדיף להתעלם מהשאלה. מהדברים עולה כי מצנע ביכר את הוודאות הקרובה לרצח הסייען על פגיעה באנשים.
בשיחה שקיים כתב ערוץ 7 עם און לוי, דוברו של עמרם מצנע, אמר הדובר כי תגובתו היא ש"לא היו הדברים מעולם". אולם משתוארו באוזנו פרטי השיחה בין מצנע לעו"ד העצני, נזכר הדובר כי בעצם היה הוא עצמו ראש לשכתו של מצנע בתקופת הפרשה המדוברת, וזכורה לו שיחתם של השניים, אך אינו מעוניין להתייחס לדברים כיון שהם נעשו בתקופת שירותו הצבאית של מצנע. אשר על כן הם ראויים לבירור אצל לשכת דובר צה"ל בלבד.
במאמרו זה, ציטט העצני את כתבתו של העיתונאי, איש "ידיעות אחרונות", יגאל סרנה שבה הוא מתאר את הירצחו של מוחמד אל עייאד, מוכתר העיירה קבטיה. עייאד, שסייע רבות לכוחות הביטחון שלנו, נרצח על ידי המון מוסת של פורעים ערבים שכיתרו את ביתו. ההמון לא שעה לתחינותיו ולאיומיו של עייאד עד שתלו את גוויתו על עמוד חשמל בעיירה, כל זאת כשאלוף הפיקוד דאז, עמרם מצנע, מודע למצבו, אך ממאן לשלוח כוח צה"לי כדי להציל אותו.
בכתבתו של סרנה (מוסף "7 ימים" 21.3.97) מובאים הדברים המצמררים הבאים: "כשנכנסנו לרחוב הראשי של קבטיה, זכרתי רק את המראה המצמרר מחורף 88' כשבאתי לשם ועשן עלה מהבית ההרוס של מוחמד אל-עייאד שנלחם ארבע שעות בכפר כולו, שעט עליו להשמידו. הוא היה משתף פעולה ידוע ושנוא, וכשבא להרגו ירה מהחלונות לשמיים ועל האנשים וניסה להזעיק עזרה ישראלית של צה"ל או השב"כ, עד שעקרו אותו בכוח ותלוהו על עמוד חשמל וכך צולם. זה היה מאותם מעשי לינץ' שנחרתים בזיכרון ודבקים בשמו של מקום..."
בהמשך מאמרו ממשיך ומתאר סרנה את תוצאות אותו לינץ' "תחת צילומו של המשת"פ התלוי, שפמו הדק, משקפי המתכת שלו, ישבה אלמנתו שזקנה מאז מותו. לידה בתה הקטנה אזהאר, שהייתה בת שנה וחצי, כשפרצו האנשים אל הבית וכמעט הטילוה אל האש, לולא עצר בעדם אחד מהם. מבניה, אחד איבד אוזן והאחר עין..."
במאמרו ב"נתיב" מציין עו"ד העצני כי "אלוף פיקוד המרכז, עמרם מצנע, היה מתוודע למתרחש בזמן אמת, בעת המצור, הזעקות הנואשות לבוא ולהציל, ההסתערות וההשתלטות ואחר כך הרצח, ההתעללות ותליית הגופה".
בשיחה עם כתב ערוץ 7 סיפר העצני כי לאחר האירוע טלפן לעמרם מצנע כשהוא מבקש לשמוע הכחשה של הדברים החמורים מפיו של מצנע עצמו, ואולם "האלוף הודה שהיה לאל ידו לשלוח יחידה קטנה, ג'יפ אחד, לתוך העיירה ולהציל את המוכתר מיד תוקפיו, אבל הוא לא השתמש בכוח הקטן כיון שזה היה נאלץ לפתוח בירי, ואולי לפגוע באנשים כדי להציל את האיש, והעדיף לחכות עד שיתאסף כוח גדול יותר שיימנע את הצורך בשימוש מאסיבי באש".
העצני סיפר לכתבנו כי שאל את מצנע האם לא חשש שמא יאחר את המועד והסייען יירצח. מצנע העדיף להתעלם מהשאלה. מהדברים עולה כי מצנע ביכר את הוודאות הקרובה לרצח הסייען על פגיעה באנשים.
בשיחה שקיים כתב ערוץ 7 עם און לוי, דוברו של עמרם מצנע, אמר הדובר כי תגובתו היא ש"לא היו הדברים מעולם". אולם משתוארו באוזנו פרטי השיחה בין מצנע לעו"ד העצני, נזכר הדובר כי בעצם היה הוא עצמו ראש לשכתו של מצנע בתקופת הפרשה המדוברת, וזכורה לו שיחתם של השניים, אך אינו מעוניין להתייחס לדברים כיון שהם נעשו בתקופת שירותו הצבאית של מצנע. אשר על כן הם ראויים לבירור אצל לשכת דובר צה"ל בלבד.