מאת אורלי ברוך
המאחז 'גבעת אסף', ששוכן בצומת הT ליד בית אל, הוקם לזכרו של אסף הרשקוביץ הי"ד מעופרה, שנרצח חודשים מספר לאחר אביו. במאחז, שעומד גם הוא תחת אימת הפינוי, גרות מספר משפחות, שמצהירות שלא יתפנו מהמקום
"במהלך השבוע הקרוב יימשך פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, ובכלל זה גם מאחזים מאוישים" הכריז שר הביטחון בנימין בן אליעזר בתחילת השבוע. עם איומו של פואד נכנסו ראשי יש"ע לטכס עצה ולחשוב על דרכי פעולה שיעצרו את המהלך.
אחד מבין עשרות המאחזים שהוקמו בשנתיים האחרונות, כתגובה ציונית לטרור הפלסטיני, הוא מאחז "גבעת אסף", שהוקם על ידי מתיישבים מבית אל, עפרה והאזור. לאחר רצח בני הזוג כהנא עלו לשם אנשים מבית אל, והם איישו את הגבעה עד שהגיעו להסדר עם צה"ל, שהתחייב להשאיר נוכחות צבאית במקום. נוכחות צה"ל הגבירה הביטחון באזור, אך השקט הזמני ושיקולים פוליטיים אחרים הביאו את הדרג המדיני להורות לצבא להתקפל מהגבעה.
מאחז לזכר הנרצחים
"גבעת אסף" הוקמה מיד לאחר הירצחו של אסף הרשקוביץ הי"ד מעפרה. כבר ביום הרצח עלתה משפחה אחת והתמקמה שם בתוך אוטובוס ישן. אסף נרצח לפני שנה וחצי, מטרים צפונית לצומת הT, חודשים אחדים בלבד אחרי שנרצח אביו מאש מחבלים לא הרחק משם, בצומת אדם.
המתנחלים לא חיכו לפיגוע הבא, הם לקחו יוזמה והעלו קרוואנים. שש משפחות ארזו את חפציהם ועזבו את הנוחיות של ביתם לטובת התיישבות בצומת חשוך על כביש 60 בבנימין.
בחצי השנה הראשונה לשהותם במקום, החיים במאחז לא היו קלים. ארבע המשפחות גרו במכולה אחת ואוטובוס ישן, והיו מחוברים לגנרטור. באותה תקופה עדיין לא הייתה נוכחות צבאית במקום והמשפחות שמרו בעצמם על ביטחונם האישי. חרף הקשיים, הם לא נכנעו והמשיכו באחיזתם. לאחר כחצי שנה הגיע הקרוואן הראשון.
בשנה וחצי שחלפו הגיעו אנשים רבים למאחז כדי לתמוך ולחזק. במקום התקיימו אירועים, כמו הקפות שניות במוצאי שמחת תורה (בהם השתתפו למעלה מאלף איש), וסעודות מלווה מלכה במוצאי שבתות.
"הנוכחות יהודית חשובה מאד במקום הזה", אומר אחד התושבים במקום. שני כבישים עוברים בסמוך למאחז, האחד לכיוון הכפר ביתין והשני לכיוון הכפר בורקא. דרך כבישים אלה נמלטו המחבלים שרצחו את בני הזוג כהנא ואת אסף הרשקוביץ, והיום בשל הנוכחות היהודית, הם נחסמו למעבר פלשתינאים. מי שעולה עד לראש הגבעה, יוכל לצפות על כל הישובים מסביב: רימונים, פסגות, בית אל ועפרה. מתיישבי המקום, רואים בהיאחזות מוקד שליטה על בנימין והשומרון, וכן על הכביש המרכזי המוביל לרמאללה.
לא מאמינים לצבא
התושבים מצדיעים לחיילים, המעניקים להם הרגשת ביטחון. "אנחנו מרגישים ביטחון כמו בכל ישובי יש"ע" הם מסבירים. גם כעת, בצל הפינוי, אנשי המאחז מדגישים כי "צה"ל הוא לא האויב שלנו, אך אם חיילים יבואו ויתקפו אותנו, לא נוותר ולא נשב בשקט. אם נאלץ ננקוט באמצעים לא נעימים, אך לא נתקוף מלכתחילה".
"לא מפנים ישוב יהודי בארץ ישראל", אומרות בנחישות המשפחות, ומוסיפות: "אנשים לא יתפנו, לא יוותרו, לא ירימו ידיים. ארץ ישראל שייכת לנו, ויש לנו את הזכות לגור פה". לדעתן, מה שצריך לפנות מהאזור דווקא את הבתים של הערבים, שהם באמת המאחזים הלא חוקיים.
הוצעה פשרה, לפיה יוקם בסיס צבאי קבוע במקום, אך התושבים כבר אינם מאמינים. הם סבורים שנוכחות הצבא לא תישאר שם לאורך זמן, ולא תהיה התרחבות של הגבעה. "הצבא לא מקיים את הבטחותיו. נקודות של הצבא על הכביש מירושלים לשכם ירדו מהר. אם לא יהיה ישוב יהודי ולא צבא, לא תהיה נוכחות יהודית מבית אל לירושלים".
האווירה בגבעת אסף מתוחה. המתיישבים לא מוכנים לוותר לשר הביטחון, "פה יקום ישוב", הם אומרים. לחיזוק המאחז הגיעו בימים האחרונים ראש הישיבה ורב היישוב בית אל הרב זלמן ברוך מלמד, חברי הכנסת אורי אריאל ומיכאל קליינר, רבנים ומשפחות נוספות.
גם גאולה הרשקוביץ מעפרה הגיעה למאחז הקרוי על שם בנה, כדי לחזק את המקום. "הדם שזרם בעורקיי ועבר דרך אסף, מגיע לסלעים וזורם באדמה של 'גבעת אסף'". גאולה מבהירה כי לא תסכים לפינוי המקום, ובמידה ויוחלט על פינוי היא קוראת לתושבי האזור להגיע בהמוניהם כדי למנוע אותו, "אבל לא באלימות. אסור להתנגד לצבא", היא מדגישה.
אפי איתם, שר התשתיות, שביקר אף הוא השבוע במקום, חיזק את המתיישבים ואמר כי אם יצליחו למשוך את המצב עוד חודש, עד לאחר הפריימריז בעבודה, יידעו שהגל המאיים הזה עבר בשלום. המתנחלים הביעו אכזבה על כך ש"ארץ ישראל נמסרת לאויב, בשביל להביא קולות לפואד..."
מתייצבים לחיזוק המאחזים
במהלך השבוע הזה התקיימו במקום אירועים רבים לחיזוק המתיישבים: כינוס חירום של רבני יש"ע, תפילה המונית, טכס חנוכת מקווה טהרה ופתיחת ישיבה חדשה: "בית אריה", על שם אריה הרשקוביץ, אביו של אסף, בה מתקיימים לימודים, תפילות ושיעורים בכל שעות היממה.
תושבי 'גבעת אסף' נושאים מסר לעם ישראל: "יש בעיה. פינוי ישוב נשמע לא מוזר, אנשים התרגלו מאז פינוי ימית. אריאל שרון יצר תקדים של פינוי ישובים, ובעקבות כך ישנם אנשים הרואים פינוי מאחזים כדבר לגיטימי, ואנשים כבר לא חושבים על פיתוח ישובים חדשים, העיקר שלא יפנו את מקום מגוריהם". כעת הם מביעים תקווה שבן אליעזר לא ינצל את שהותו של ראש הממשלה בארה"ב כדי לפנות עוד כמה מאחזים ולזכות בכמה נקודות בשמאל.
בעת כתיבת שורות אלה, ביום שלישי בלילה, מצפצף הביפר "שמועות נפוצו על כוונה לפנות מאחזים עוד הלילה, ואנשים רבים מכל הארץ עושים דרכם לחיזוקם" מדווחת סוכנות קול רינה. רמת הכוננות עולה ובמהלך הלילה מתקיימים מגעים בין אנשי יש"ע לצה"ל, שבסופם הוחלט לדחות את פנוי מאחז אסף. מרכז המאבק עובר ל'חוות גלעד', שעומדת אף היא תחת איום הפינוי.
גאולה הרשקוביץ כתבה לראש הממשלה אריאל שרון איגרת דחופה, בה היא מבקשת ממנו: "מנע בנחישותך ובכוח אהבת הארץ שהנחלת לנו בעבר, כל מחזה של פינוי משפחות מאדמת מולדת. דמו של אסף הי"ד נשפך באשמת ההפרה הבוטה של כל כללי הדמוקרטיה בידיו של שר הביטחון ובאשמת כל מי שתכנן את תהליך ההתקפלות וההתבטלות הלאומית שלנו כעם הזכאי ליישב את מולדתו", היא כותבת, וחותמת: "אל תפנה אותנו מאחיזתנו ב'גבעת אסף'".
על מידת ההשפעה של המכתב על ראש הממשלה, ימים יגידו.
המאחז 'גבעת אסף', ששוכן בצומת הT ליד בית אל, הוקם לזכרו של אסף הרשקוביץ הי"ד מעופרה, שנרצח חודשים מספר לאחר אביו. במאחז, שעומד גם הוא תחת אימת הפינוי, גרות מספר משפחות, שמצהירות שלא יתפנו מהמקום
"במהלך השבוע הקרוב יימשך פינוי המאחזים הבלתי חוקיים, ובכלל זה גם מאחזים מאוישים" הכריז שר הביטחון בנימין בן אליעזר בתחילת השבוע. עם איומו של פואד נכנסו ראשי יש"ע לטכס עצה ולחשוב על דרכי פעולה שיעצרו את המהלך.
אחד מבין עשרות המאחזים שהוקמו בשנתיים האחרונות, כתגובה ציונית לטרור הפלסטיני, הוא מאחז "גבעת אסף", שהוקם על ידי מתיישבים מבית אל, עפרה והאזור. לאחר רצח בני הזוג כהנא עלו לשם אנשים מבית אל, והם איישו את הגבעה עד שהגיעו להסדר עם צה"ל, שהתחייב להשאיר נוכחות צבאית במקום. נוכחות צה"ל הגבירה הביטחון באזור, אך השקט הזמני ושיקולים פוליטיים אחרים הביאו את הדרג המדיני להורות לצבא להתקפל מהגבעה.
מאחז לזכר הנרצחים
"גבעת אסף" הוקמה מיד לאחר הירצחו של אסף הרשקוביץ הי"ד מעפרה. כבר ביום הרצח עלתה משפחה אחת והתמקמה שם בתוך אוטובוס ישן. אסף נרצח לפני שנה וחצי, מטרים צפונית לצומת הT, חודשים אחדים בלבד אחרי שנרצח אביו מאש מחבלים לא הרחק משם, בצומת אדם.
המתנחלים לא חיכו לפיגוע הבא, הם לקחו יוזמה והעלו קרוואנים. שש משפחות ארזו את חפציהם ועזבו את הנוחיות של ביתם לטובת התיישבות בצומת חשוך על כביש 60 בבנימין.
בחצי השנה הראשונה לשהותם במקום, החיים במאחז לא היו קלים. ארבע המשפחות גרו במכולה אחת ואוטובוס ישן, והיו מחוברים לגנרטור. באותה תקופה עדיין לא הייתה נוכחות צבאית במקום והמשפחות שמרו בעצמם על ביטחונם האישי. חרף הקשיים, הם לא נכנעו והמשיכו באחיזתם. לאחר כחצי שנה הגיע הקרוואן הראשון.
בשנה וחצי שחלפו הגיעו אנשים רבים למאחז כדי לתמוך ולחזק. במקום התקיימו אירועים, כמו הקפות שניות במוצאי שמחת תורה (בהם השתתפו למעלה מאלף איש), וסעודות מלווה מלכה במוצאי שבתות.
"הנוכחות יהודית חשובה מאד במקום הזה", אומר אחד התושבים במקום. שני כבישים עוברים בסמוך למאחז, האחד לכיוון הכפר ביתין והשני לכיוון הכפר בורקא. דרך כבישים אלה נמלטו המחבלים שרצחו את בני הזוג כהנא ואת אסף הרשקוביץ, והיום בשל הנוכחות היהודית, הם נחסמו למעבר פלשתינאים. מי שעולה עד לראש הגבעה, יוכל לצפות על כל הישובים מסביב: רימונים, פסגות, בית אל ועפרה. מתיישבי המקום, רואים בהיאחזות מוקד שליטה על בנימין והשומרון, וכן על הכביש המרכזי המוביל לרמאללה.
לא מאמינים לצבא
התושבים מצדיעים לחיילים, המעניקים להם הרגשת ביטחון. "אנחנו מרגישים ביטחון כמו בכל ישובי יש"ע" הם מסבירים. גם כעת, בצל הפינוי, אנשי המאחז מדגישים כי "צה"ל הוא לא האויב שלנו, אך אם חיילים יבואו ויתקפו אותנו, לא נוותר ולא נשב בשקט. אם נאלץ ננקוט באמצעים לא נעימים, אך לא נתקוף מלכתחילה".
"לא מפנים ישוב יהודי בארץ ישראל", אומרות בנחישות המשפחות, ומוסיפות: "אנשים לא יתפנו, לא יוותרו, לא ירימו ידיים. ארץ ישראל שייכת לנו, ויש לנו את הזכות לגור פה". לדעתן, מה שצריך לפנות מהאזור דווקא את הבתים של הערבים, שהם באמת המאחזים הלא חוקיים.
הוצעה פשרה, לפיה יוקם בסיס צבאי קבוע במקום, אך התושבים כבר אינם מאמינים. הם סבורים שנוכחות הצבא לא תישאר שם לאורך זמן, ולא תהיה התרחבות של הגבעה. "הצבא לא מקיים את הבטחותיו. נקודות של הצבא על הכביש מירושלים לשכם ירדו מהר. אם לא יהיה ישוב יהודי ולא צבא, לא תהיה נוכחות יהודית מבית אל לירושלים".
האווירה בגבעת אסף מתוחה. המתיישבים לא מוכנים לוותר לשר הביטחון, "פה יקום ישוב", הם אומרים. לחיזוק המאחז הגיעו בימים האחרונים ראש הישיבה ורב היישוב בית אל הרב זלמן ברוך מלמד, חברי הכנסת אורי אריאל ומיכאל קליינר, רבנים ומשפחות נוספות.
גם גאולה הרשקוביץ מעפרה הגיעה למאחז הקרוי על שם בנה, כדי לחזק את המקום. "הדם שזרם בעורקיי ועבר דרך אסף, מגיע לסלעים וזורם באדמה של 'גבעת אסף'". גאולה מבהירה כי לא תסכים לפינוי המקום, ובמידה ויוחלט על פינוי היא קוראת לתושבי האזור להגיע בהמוניהם כדי למנוע אותו, "אבל לא באלימות. אסור להתנגד לצבא", היא מדגישה.
אפי איתם, שר התשתיות, שביקר אף הוא השבוע במקום, חיזק את המתיישבים ואמר כי אם יצליחו למשוך את המצב עוד חודש, עד לאחר הפריימריז בעבודה, יידעו שהגל המאיים הזה עבר בשלום. המתנחלים הביעו אכזבה על כך ש"ארץ ישראל נמסרת לאויב, בשביל להביא קולות לפואד..."
מתייצבים לחיזוק המאחזים
במהלך השבוע הזה התקיימו במקום אירועים רבים לחיזוק המתיישבים: כינוס חירום של רבני יש"ע, תפילה המונית, טכס חנוכת מקווה טהרה ופתיחת ישיבה חדשה: "בית אריה", על שם אריה הרשקוביץ, אביו של אסף, בה מתקיימים לימודים, תפילות ושיעורים בכל שעות היממה.
תושבי 'גבעת אסף' נושאים מסר לעם ישראל: "יש בעיה. פינוי ישוב נשמע לא מוזר, אנשים התרגלו מאז פינוי ימית. אריאל שרון יצר תקדים של פינוי ישובים, ובעקבות כך ישנם אנשים הרואים פינוי מאחזים כדבר לגיטימי, ואנשים כבר לא חושבים על פיתוח ישובים חדשים, העיקר שלא יפנו את מקום מגוריהם". כעת הם מביעים תקווה שבן אליעזר לא ינצל את שהותו של ראש הממשלה בארה"ב כדי לפנות עוד כמה מאחזים ולזכות בכמה נקודות בשמאל.
בעת כתיבת שורות אלה, ביום שלישי בלילה, מצפצף הביפר "שמועות נפוצו על כוונה לפנות מאחזים עוד הלילה, ואנשים רבים מכל הארץ עושים דרכם לחיזוקם" מדווחת סוכנות קול רינה. רמת הכוננות עולה ובמהלך הלילה מתקיימים מגעים בין אנשי יש"ע לצה"ל, שבסופם הוחלט לדחות את פנוי מאחז אסף. מרכז המאבק עובר ל'חוות גלעד', שעומדת אף היא תחת איום הפינוי.
גאולה הרשקוביץ כתבה לראש הממשלה אריאל שרון איגרת דחופה, בה היא מבקשת ממנו: "מנע בנחישותך ובכוח אהבת הארץ שהנחלת לנו בעבר, כל מחזה של פינוי משפחות מאדמת מולדת. דמו של אסף הי"ד נשפך באשמת ההפרה הבוטה של כל כללי הדמוקרטיה בידיו של שר הביטחון ובאשמת כל מי שתכנן את תהליך ההתקפלות וההתבטלות הלאומית שלנו כעם הזכאי ליישב את מולדתו", היא כותבת, וחותמת: "אל תפנה אותנו מאחיזתנו ב'גבעת אסף'".
על מידת ההשפעה של המכתב על ראש הממשלה, ימים יגידו.