במהלך סיור שערך בנמל אילת אמר השר לאיכות הסביבה צחי הנגבי כי תוכנית נסיגת צה"ל מחברון נבעה משיקולים פוליטיים של שר הביטחון הקודם בנימין בן אליעזר. "ההחלטה להוציא את צה"ל מחברון הייתה החלטה פוליטית, והשם שצריך להינתן לה, לפיכך, הוא 'פואד תחילה' ולא 'יהודה תחילה'. ההחלטה נבעה משיקולים פוליטיים, ובעיצובה לא נלקחו בחשבון היבטי הביטחון בלבד", הבהיר הנגבי.
"אני יודע שהיו במערכת הביטחון גורמים, לרבות בצבא, שהזהירו את שר הביטחון מפני תוצאות חמורות שתתלווינה ליציאה חפוזה של צה"ל מחברון. לצערנו, בן אליעזר לא שעה לעצות האלה, ואת התוצאה ראינו בליל שבת", הוסיף השר.
בשיחה לערוץ 7 אמר שר השיכון נתן שרנסקי כי חברון הייתה המקום האחרון שבו ויתרה ישראל על שליטתה, ולכן חשוב כי היא שתשוב ראשונה לשליטתה. משום כך צריכה ישראל לבטל את הסכמי חברון. ביטחון תושבי ישראל הוא רק בידי צה"ל, אומר שרנסקי, מה עוד שלישראל אין פרטנר למו"מ. שרנסקי ציין כי על תכנית יהודה תחילה החליט שר הביטחון לבדו, וכי הדבר לא הובא לדיון בממשלה.
מפקד חטיבת חברון, שנהרג בקרב, אל"מ דרור ויינברג הי"ד, היה מראשי המתנגדים בקרב הצבא לנסיגה מחברון. הוא לא היה לבד. תמכו בו כמעט כל הצמרת הצבאית שמעליו, ובהם הרמטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז, ומפקד אוגדת יהודה תא"ל עמוס בן אברהם. ויינברג היה התקיף מכולם בהתנגדותו. כמפקד בשטח הוא טען כי תשתית הטרור בחברון עדיין לא חוסלה לחלוטין, שצה"ל ממשיך ללכוד מבוקשים בעיר כמעט בכל יום, ושיציאת כוחות צה"ל תפגע ביכולת איסוף המודיעין.
לפני שלושה שבועות פרסם עיתון "הצופה" את דבריהם של קצינים בכירים, שבדיונים פנימיים השמיעו דברי אזהרה הנשמעים כיום כנבואה של ממש: הטרור בחברון עדיין לא חוסל . ברגע שלא נהיה שם, לא נוכל להמשיך ב "קטיף המחבלים", כלשונם, ויכולתם של ארגוני הטרור להתאושש תהיה קלה הרבה יותר". הקצינים אמרו עוד כי יציאת צה"ל תגרום לאובדן היכולת לאסוף מידע מודיעיני, שהוא חיוני ביותר כדי להילחם בטרור. "אנשים לא יסכימו שוב לשתף פעולה אתנו", הזהירו הקצינים. צה"ל אמר את שלו אבל לשר הביטחון היו שיקולים משלו".
דברים אלו, שפורסמו ב"הצופה", עוררו את חמתו של שר הביטחון לשעבר, והוא הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד כתב עיתון "הצופה" חגי הוברמן.
מקום ההתקפה על היהודים בשבת הייתה בשטח בשליטה ישראלית, כך שהנסיגה אינה קשורה לאירועים, טען בן אליעזר והוסיף כי ההחלטה לבצע את הבנות "יהודה תחילה" התקבלה על דעתו של ראש הממשלה.
בראיון לקול ישראל אמר עוד בן אליעזר כי מדובר בהחלטה שקיבלה את המלצותיהם של צה"ל ושל שירותי הביטחון. "ראש הממשלה ידע מזה. אין דבר שהחלטות כאלה קרדינליות נעלמות משולחנו של ראש הממשלה", הדגיש בן-אליעזר.
בן-אליעזר אמר כי בדברים שנכתבו הוא רואה הסתה לרצח, ואמר כי הוא מקווה שהיועץ המשפטי לממשלה אלייקים רובינשטיין יפעל למיצוי הדין.
את הנושא העלה ביומן הבוקר שדר "קול ישראל" אריה גולן, אך להוברמן ניתנה האפשרות להגיב רק לאחר שעתיים, בתכניתה של דליה יאירי.
העיתונאית חני לוז מציינת כי אישוש לדברי הוברמן נמצא בדבריהם של השרים ושל הרמטכ"ל. אלה דנו באירועי חברון בישיבת הממשלה השבועית. הרמטכ"ל יעלון אמר כי בזמן שצה"ל שהה בעומק העיר נמלטה מחברון חוליית הג'יהאד האיסלמי שביצעה את מתקפת הטרור בליל שבת והיא הייתה מוכרת לכוחות הביטחון, אך לפני כחודש, לאחר נסיגת כוחות צה"ל במסגרת הבנות "יהודה תחילה", היא חזרה אל העיר, ומאז התארגנה להתקפה.
בעניין זה אמר השר אפי איתם: "בגישה שניסתה להקל הקלות ביטחוניות באזורים שונים פואד טעה לכל אורך הדרך. אני טענתי שצה"ל יהיה חייב לשהות בשטח כולו לאורך זמן רב כחומת מגן של ישראל ושל הדמוקרטיה שלה. משום כך כל הניסיונות להסיט את המלחמה יצטרכו לעמוד להכרעה הן בשדה הקרב והן במנהיגות".
הוברמן, מוסיפה חני לוז, אינו חוזר בו, אלא עומד מאחורי כל מילה שכתב. לדבריו, בכירים בצה"ל, ואף המח"ט דרור ויינברג הי"ד הזהירו, כאמור, את שר הביטחון מפני התוצאות החמורות שעלולות להתקבל בגלל הנסיגה. הוברמן אומר כי דבריו של בן אליעזר הם "עלבון לאינטליגנציה". "צה"ל איבד את היכולת המודיעינית שלו באזור H1 בשליטת הערבים, וכך יכלה ההתארגנות להתבצע. בוודאי שהפלשתינאים התקיפו בשטח שבשליטת ישראל, וזאת מפני שגם בשטח זה אין יהודים וחיילים", אמר הוברמן.
באשר לזכותו של שר הביטחון והקבינט להחליט החלטות בניגוד לעמדת צה"ל השיב הוברמן כי גם לשרון הייתה בזמנו זכות להחליט על הסגת כוחות בסברה ושתילה, מה שלא מנע מגורמים בציבור הישראלי להאשים אותו בטבח שביצעו שם הפלנגות הנוצריות לאחר הסגת כוחות צה"ל.
נציין כי נוסף על עבודתו ככתב יש"ע ה"הצופה" בעשר השנים האחרונות, שם הוא משמש גם כעורך, הוברמן מסקר את יש"ע גם בערוץ 7.
לשאלתה של לוז השיב הוברמן כי בעיתון "הצופה" הוא זוכה לתמיכה מלאה הן מהעיתונאים האחרים והן מהעורך הראשי, אך מעמיתיו באגודת העיתונאים וממועצת העיתונות הוא לא זכה לכל מחווה של תמיכה.
ועוד בענייני המדיניות שננקטה בקשר לביטחונה של ישראל בכלל ושל חברון בפרט: הרב דוד שמחון, סא"ל במיל', המשמש בתפקיד מרכזי בפיקוד מרכז סיפר על אחת משיחותיו עם אל"מ דרור ויינברג הי"ד. לדבריו, ויינברג אמר לו כי הוא טען שאסור לעזוב את חברון. "לצערי", אומר שמחון, "במסגרת המלחמות הפוליטיות ומתוך שיקולים לא צבאיים היה מי שהזדקק להציג את 'יהודה תחילה', ואת המחיר על כך שילמה ישראל בחייו של אחד הקצינים המבטיחים ביותר בצה"ל".
לדברי שמחון, שיטת פעולתו של ויינברג התאפיינה ביוזמתיות. כך חונכנו, אומר שמחון, שכדי להגן על מדינת ישראל יש צורך לשלוט בשטח ולא להציב שומרים בכל גני הילדים ובקניונים. כל זמן שאגפי המודיעין מדווחים שהערבים רוצים לפגוע בכל מטרה יהודית צה"ל חייב להיות נוכח בעומק השטח ולשלוט בו.
"אני יודע שהיו במערכת הביטחון גורמים, לרבות בצבא, שהזהירו את שר הביטחון מפני תוצאות חמורות שתתלווינה ליציאה חפוזה של צה"ל מחברון. לצערנו, בן אליעזר לא שעה לעצות האלה, ואת התוצאה ראינו בליל שבת", הוסיף השר.
בשיחה לערוץ 7 אמר שר השיכון נתן שרנסקי כי חברון הייתה המקום האחרון שבו ויתרה ישראל על שליטתה, ולכן חשוב כי היא שתשוב ראשונה לשליטתה. משום כך צריכה ישראל לבטל את הסכמי חברון. ביטחון תושבי ישראל הוא רק בידי צה"ל, אומר שרנסקי, מה עוד שלישראל אין פרטנר למו"מ. שרנסקי ציין כי על תכנית יהודה תחילה החליט שר הביטחון לבדו, וכי הדבר לא הובא לדיון בממשלה.
מפקד חטיבת חברון, שנהרג בקרב, אל"מ דרור ויינברג הי"ד, היה מראשי המתנגדים בקרב הצבא לנסיגה מחברון. הוא לא היה לבד. תמכו בו כמעט כל הצמרת הצבאית שמעליו, ובהם הרמטכ"ל, אלוף פיקוד המרכז, ומפקד אוגדת יהודה תא"ל עמוס בן אברהם. ויינברג היה התקיף מכולם בהתנגדותו. כמפקד בשטח הוא טען כי תשתית הטרור בחברון עדיין לא חוסלה לחלוטין, שצה"ל ממשיך ללכוד מבוקשים בעיר כמעט בכל יום, ושיציאת כוחות צה"ל תפגע ביכולת איסוף המודיעין.
לפני שלושה שבועות פרסם עיתון "הצופה" את דבריהם של קצינים בכירים, שבדיונים פנימיים השמיעו דברי אזהרה הנשמעים כיום כנבואה של ממש: הטרור בחברון עדיין לא חוסל . ברגע שלא נהיה שם, לא נוכל להמשיך ב "קטיף המחבלים", כלשונם, ויכולתם של ארגוני הטרור להתאושש תהיה קלה הרבה יותר". הקצינים אמרו עוד כי יציאת צה"ל תגרום לאובדן היכולת לאסוף מידע מודיעיני, שהוא חיוני ביותר כדי להילחם בטרור. "אנשים לא יסכימו שוב לשתף פעולה אתנו", הזהירו הקצינים. צה"ל אמר את שלו אבל לשר הביטחון היו שיקולים משלו".
דברים אלו, שפורסמו ב"הצופה", עוררו את חמתו של שר הביטחון לשעבר, והוא הודיע כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה נגד כתב עיתון "הצופה" חגי הוברמן.
מקום ההתקפה על היהודים בשבת הייתה בשטח בשליטה ישראלית, כך שהנסיגה אינה קשורה לאירועים, טען בן אליעזר והוסיף כי ההחלטה לבצע את הבנות "יהודה תחילה" התקבלה על דעתו של ראש הממשלה.
בראיון לקול ישראל אמר עוד בן אליעזר כי מדובר בהחלטה שקיבלה את המלצותיהם של צה"ל ושל שירותי הביטחון. "ראש הממשלה ידע מזה. אין דבר שהחלטות כאלה קרדינליות נעלמות משולחנו של ראש הממשלה", הדגיש בן-אליעזר.
בן-אליעזר אמר כי בדברים שנכתבו הוא רואה הסתה לרצח, ואמר כי הוא מקווה שהיועץ המשפטי לממשלה אלייקים רובינשטיין יפעל למיצוי הדין.
את הנושא העלה ביומן הבוקר שדר "קול ישראל" אריה גולן, אך להוברמן ניתנה האפשרות להגיב רק לאחר שעתיים, בתכניתה של דליה יאירי.
העיתונאית חני לוז מציינת כי אישוש לדברי הוברמן נמצא בדבריהם של השרים ושל הרמטכ"ל. אלה דנו באירועי חברון בישיבת הממשלה השבועית. הרמטכ"ל יעלון אמר כי בזמן שצה"ל שהה בעומק העיר נמלטה מחברון חוליית הג'יהאד האיסלמי שביצעה את מתקפת הטרור בליל שבת והיא הייתה מוכרת לכוחות הביטחון, אך לפני כחודש, לאחר נסיגת כוחות צה"ל במסגרת הבנות "יהודה תחילה", היא חזרה אל העיר, ומאז התארגנה להתקפה.
בעניין זה אמר השר אפי איתם: "בגישה שניסתה להקל הקלות ביטחוניות באזורים שונים פואד טעה לכל אורך הדרך. אני טענתי שצה"ל יהיה חייב לשהות בשטח כולו לאורך זמן רב כחומת מגן של ישראל ושל הדמוקרטיה שלה. משום כך כל הניסיונות להסיט את המלחמה יצטרכו לעמוד להכרעה הן בשדה הקרב והן במנהיגות".
הוברמן, מוסיפה חני לוז, אינו חוזר בו, אלא עומד מאחורי כל מילה שכתב. לדבריו, בכירים בצה"ל, ואף המח"ט דרור ויינברג הי"ד הזהירו, כאמור, את שר הביטחון מפני התוצאות החמורות שעלולות להתקבל בגלל הנסיגה. הוברמן אומר כי דבריו של בן אליעזר הם "עלבון לאינטליגנציה". "צה"ל איבד את היכולת המודיעינית שלו באזור H1 בשליטת הערבים, וכך יכלה ההתארגנות להתבצע. בוודאי שהפלשתינאים התקיפו בשטח שבשליטת ישראל, וזאת מפני שגם בשטח זה אין יהודים וחיילים", אמר הוברמן.
באשר לזכותו של שר הביטחון והקבינט להחליט החלטות בניגוד לעמדת צה"ל השיב הוברמן כי גם לשרון הייתה בזמנו זכות להחליט על הסגת כוחות בסברה ושתילה, מה שלא מנע מגורמים בציבור הישראלי להאשים אותו בטבח שביצעו שם הפלנגות הנוצריות לאחר הסגת כוחות צה"ל.
נציין כי נוסף על עבודתו ככתב יש"ע ה"הצופה" בעשר השנים האחרונות, שם הוא משמש גם כעורך, הוברמן מסקר את יש"ע גם בערוץ 7.
לשאלתה של לוז השיב הוברמן כי בעיתון "הצופה" הוא זוכה לתמיכה מלאה הן מהעיתונאים האחרים והן מהעורך הראשי, אך מעמיתיו באגודת העיתונאים וממועצת העיתונות הוא לא זכה לכל מחווה של תמיכה.
ועוד בענייני המדיניות שננקטה בקשר לביטחונה של ישראל בכלל ושל חברון בפרט: הרב דוד שמחון, סא"ל במיל', המשמש בתפקיד מרכזי בפיקוד מרכז סיפר על אחת משיחותיו עם אל"מ דרור ויינברג הי"ד. לדבריו, ויינברג אמר לו כי הוא טען שאסור לעזוב את חברון. "לצערי", אומר שמחון, "במסגרת המלחמות הפוליטיות ומתוך שיקולים לא צבאיים היה מי שהזדקק להציג את 'יהודה תחילה', ואת המחיר על כך שילמה ישראל בחייו של אחד הקצינים המבטיחים ביותר בצה"ל".
לדברי שמחון, שיטת פעולתו של ויינברג התאפיינה ביוזמתיות. כך חונכנו, אומר שמחון, שכדי להגן על מדינת ישראל יש צורך לשלוט בשטח ולא להציב שומרים בכל גני הילדים ובקניונים. כל זמן שאגפי המודיעין מדווחים שהערבים רוצים לפגוע בכל מטרה יהודית צה"ל חייב להיות נוכח בעומק השטח ולשלוט בו.