לפני שבוע טוב
לפני שבוע טובצילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

בני ערובה של החמאס?

ואז קלמן ליבסקינד ביקש את התייחסותה של חברת הכנסת ציפי לבני להתנתקות והנסיגה מרצועת עזה. אולי, סבר ליבסקינד, תהרהר הגברת לבני הרהור נוסף על תוצאותיה הקשות של אותה נסיגה.

לא תופתעו (ומן הסתם גם קלמן לא הופתע) לשמוע שמבחינתה של לבני הנסיגה ההיא מהרצועה הייתה מעשה נצרך והכרחי ואלמלא הוא היינו מוצאים כעת את הישובים תחת איום ממשי ופגיעה בילדי הישובים הייתה מנת חלקנו היומיומית.

את הטיעון הזה אנחנו שומעים חדשות לבקרים ממעריציה של העקירה ההיא. לכאורה הגיון צרוף – אם היו הישובים נותרים על עומדם כשסביבם מלחכת שלהבת אש החמאס החמוש בטילים, רקטות ושאר אמל"ח, אכן היינו צפויים חלילה לטרגדיות יומיומיות של הרג, הרס, חורבן ופיגועים של התושבים שהיו בגדר בני ערובה בידיהם הרצחניות של מנהיגי הרצועה. איך אמרנו, היגיון צרוף.

העניין הוא שההיגיון הזה מסתמך על כך שאולי שכחנו פרט קטן נוסף: העקירה והנסיגה מהרצועה לא הייתה רק של הישובים אלא גם של נוכחות צה"ל ומערכת הביטחון בגזרה הזו. המשמעות של אותה נסיגת כוחות ביטחון ישראליים הייתה השתלטות מהירה, אלימה ואכזרית (ודמוקרטית) של חמאס על הרצועה, ובעקבותיה הגענו למציאות הנוכחית.

אם לא היינו נסוגים, מגרשים ועוקרים, יחד עם הישובים הייתה נשארת ברצועה נוכחות מאסיבית של צה"ל שהייתה מונעת השתלטות חמאסית שכזו, ממש כפי שזה היה קודם לעקירה ההיא. נוכחות ישראלית-ביטחונית ברצועה לא הייתה מאפשרת את ההתחמשות הבלתי מוגבלת של כנופיית הרוצחים שהשתלטה על עזה, וממילא האיום שמטריד כל כך את לבני וחבריה לא היה מגיע כלל למציאות העכשווית. בקיצור, גם רצחו את אביהם וגם בוכים על היותם יתומים.

עוצמות של פוליטיקאי

דרושה גבהות לב או עזות מיוחדת, כזו שיש כנראה רק לפוליטיקאים, כדי שיום לאחר ירי רקטות על עוטף עזה תצא הודעה לתקשורת בנוסח "הח"כ\השר\השרה יגיע\הגיע ליישובי עוטף עזה כדי לחזק את תושבי העוטף".

באיזה שלב משלבי חייו מגיע אדם למסקנה שביקור בן שעה או שעתיים של כבוד רוממותו יחזק את התושבים מול מטר רקטות וטילים? גם סופרמן בשעתו יצא בהצהרות מעט יותר צנועות בטרם יצא למשימות הגנת אוכלוסיית העולם.

הלזה ייקרה שמאל?

קולות משונים עלו בשבועיים האחרונים מהשמאל: חייבים לקבוע יעדים ללחימה. די להפצצת בניינים ריקים בתגובה למטחי הרקטות. דרושה יד קשה מול החמאס. הפשרות שמקדם נתניהו מול חמאס הרסניות. מה קורה למר ביטחון, נתניהו? איפה 24 השעות שהבטיח ליברמן לחסל בהם את הנייה? לא לוותר לחמאס. יאללה מכות, ועוד ועוד.

נמר השמאל, כך מסתבר, מוכן להסיר את חברבורות השלום שלו ולהתעטף באולטרה-ימניות, ובלבד שיוכל לבטא את להט שנאתו לממשלת נתניהו.

תנו עלילת דם, קבלו פרס

האקדמיה האירופית לקולנוע הציבה את סרטו של שמוליק מעוז, 'פוקסטרוט', כמועמד לפרס בקטגוריית הבימוי של מה שנחשב לאוסקר האירופי. המועמדות הזו השיבה את מעוז לתשומת הלב הציבורית-תקשורתית שנוצלה על ידו היטב למתקפה נוספת על השרה מירי רגב ועל החוק למניעת תקצוב מיצירות המכפישות את ישראל.

כזכור, התקשורת המגויסת בישראל נחלצה להגנתו של 'פוקסטרוט' ותקפה את השרה רגב שהעזה להגדיר אותו כמכפיש את צה"ל מבלי שראתה אותו, אך משום מה נדמה לי שאין עדות טובה יותר לאנטי-ישראליותו של סרט מאשר פרס שהאקדמיה האירופית לקולנוע מעניקה לו. האירופים הרי מצפים בכיליון עין לסרט מהסוג הזה. על מנת לראות ישראלי שמדביק עלילת דם לחיילי צה"ל הם מוכנים לחלק כל פרס אפשרי ואפילו להמציא פרס מיוחד לטובת המאורע.

נראה לי שיפה עשתה השרה כשחסכה מעצמה שעה וחצי של בזבוז זמן יקר הממומן בכספי ציבור בצפייה בדבר הזה. רק דרגה מיוחד של היתממות או אהבלות-יתר יכולה הייתה לנסות להגחיך את הטענות נגד הסרט. איך בדיוק מכנים בעדות יוצאי הקולנוע סרט המגולל סיפור שלא היה על חיילים שקוברים רכב ובו פלשתינים פצועים\הרוגים עמוק באדמה רק כדי להסתיר ירי מוטעה שביצעו? אם זו לא הכפשת צה"ל, הצבא שחוקר את עצמו על כל שריטה שנגרמה בטעות לפלשתיני שבמקרה נגע בקת רובה של חייל, אז מה זה בדיוק? הרי לחומר הארסי הזה ממתינים בציפייה צבועי אירופה על שטיחיהם האדומים ופפיוניהם החנוטים.

התקלה השקטה של צחי

כולם נעלבו ובצדק גמור מדבריו של השר צחי הנגבי על מה שהגדיר כירי מינורי על עוטף עזה. גם צחי עצמו הבין את טעותו (או שהיא הובהרה לו מלשכת ראש הממשלה) והוא מיהר להתנצל בהמשך היום. בתוך כל השיח הנעלב על דברי השר איכשהו נעלמה מתשומת ליבנו אמירה מקוממת אחרת של כבוד השר. זה היה כשבהתייחסות לירי על תל אביב אמר הנגבי ש"יש הבדל בין ירי על בירת ישראל ונתב"ג" וכו'. עמית סגל הזכר לשר ש"תל אביב היא לא בירת ישראל". השר חזר בו במהירות והגדיר את תל אביב כבירה הכלכלית של ישראל.

נראה לי שבהזדמנות זו היה מקום גם לעלבון בשמה של ירושלים.

תקוות שהיו לי פעם

באיזשהו מקום קיוויתי שאכן השר בנט מאמין במה שהוא עצמו אמר על כך שתפקיד שר החינוך הוא החשוב, המרגש והמאתגר ביותר שהיה לו בכל חייו, כי לחנך את ילדי ישראל זו משימה מופלאה שהיא זכות. קיוויתי שמי שמתבטא כך גם ירצה להמשיך בתפקידו כל עוד הדבר ניתן לו ויהיה קצת פחות להוט לקבל תיק אחר, גם אם קוראים לו תיק הביטחון.

מי לא יכול להיות שר ביטחון, ולמה

"מי שכל השקפת עולמו היא סיפוח - לא יכול להיות אחראי על מי שצריך לתת ביטחון", אמרה ח"כ לבני נגד רעיון מינויו של השר בנט לשר הביטחון. מעניין. בעיניה של לבני ראויה לכהונת שר חוץ ואולי אפילו ראש ממשלה מי שהמהלך בו תמכה ותומכת הוביל להקמתה בפועל של מדינת טרור בדרום הארץ, ומי שהמסמך שעליו חתמה להסדרת שלומנו בצפון התאדה ומאז הגבול שורץ עשרות אלפי קני טילים המכוונים לכל נקודה בארצנו.

הגיע הזמן ללמוד מציפי לבני

ואולי הגיע הזמן ללמוד מהגברת לבני. אני מתקשה לזכור אירוע שבו פסל הימין מועמד לכהונת שר בשל עמדותיו. טענות הימין התנקזו תמיד ליכולותיו וכישוריו של המועמדת לתפקיד כזה או אחר. משום מה עד כה לא מצא הימין לנכון לדרוש את פסילתו של אדם לכהונת שר בשל עמדותיו המצדדות בהקמתה של מדינה טרור ערבית בלב הארץ. משום מה בעיני הימין סביר והגיוני שאדם שעמדותיו החותרות להקמת מדינה שכזו יתמקם בצמרת הנהגת המדינה.

החשיפה של יובל שמלא

לאורך כל עונת הנינג'ה הישראלי הבטיחה הפקת התכנית שהזוכה או הזוכים יזכו להתמודד בהר המידוריאמה. לתומי (ואלי לטמטומי) לא מיהרתי לאטלס ולא לגוגל על מנת להתוודע לאותו הר נשגב שבו תתקיים התחרות הבינלאומית. שיערתי שמדובר בהר אימתני מצולק במדרונים תלולים ומצוקים חלקלקים מכוסי קרחונים ומזכרות ממשלחות הרפתקניות שכשלו במאמציהם להגיע לקודקודו, כראוי לאירוע גמר בינלאומי של מתחרי נינג'ה.

ואז הגיע הגמר ויובל שמלא זכה במקום הראשון. נשימת העם היושב בציון נעתקה בציפייה לרגע הטיפוס על ההר בעל השם האקזוטי, המידוריאמה.

אבל אז נחשף לעינינו ההר עצמו, כלומר לא בדיוק הר אימתני, גם לא מצוק ואפילו לא גבעה או תלולית מסולעת. הר המידוריאמה, כך התברר, אינו אלא פשוט חבל לבן בגובה של 23.5 מטרים, וזהו. בחבל הזה הפחדתם אותנו לאורך עונת נינג'ות מסעירה?

האמת היא שכשחושבים על זה שוב, זה מאוד הגיוני. אם תכנית הדגל של התחקירים בישראל, 'עובדה', המתיימרת להנפיק עובדות ורק עובדות, יוצאת לפרסומות עם המילים 'עוד דקה נשוב', כשברור לכולם שזה לא יקרה לפני שתחלופנה שבע דקות, מה לכם כי תלינו על חבל שזכה לכינוי הר. אצלנו הכול הולך.

(אגב, אם שאלתם, החבל אפילו לא קרוי על שמו של הר כלשהו, אלא בסך הכול על שמו של אולפן טלוויזיה ביפן)

(להערות ולהארות שלכם: [email protected])

לעוד כמה הערות קודמות:

הסתה, ימין, אמנות וזדורוב

אין הסתה בשמאל ועוד כמה

הביקור הנעלם וזכויות אדם

גינויים מתבוללים, טרור וגיבורים

גיבורי-על, מוסרי נפש ויפי נפש