טורקיה מבקשת לקיים משאל עם כדי לקבוע כיצד ועד כמה תהיה מעורבת במתקפה האמריקנית הצפויה על עיראק. כך אומר העומד בראשות מפלגת השלטון טאיפ ארדואן במהלך ביקורו בוושינגטון. לדבריו למרות שההחלטה צריכה להתקבל כמו במדינות דמוקרטיות בפרלמנט אך "דעתם של התושבים בהחלט קובעת".
הוושינגטון פוסט מדווח כי נוסף על משאל העם שטורקיה מבקשת לערוך היא גם רוצה הבטחות אמריקניות לסיוע לכלכלה הטורקית וזאת בתמורה לתמיכתה במלחמה נגד עיראק. המנהיגות הטורקית נוטה לסייע למתקפה האמריקנית אך דרישתה לסיוע כלכלי נובעת מהמיתון בו נתונה טורקיה ומהנזקים שהמשק הטורקי עדיין סובל מאז מלחמת המפרץ.
עוד מציין העתון כי טורקיה מבקשת כי ארה"ב תפעל כדי לאפשר את כניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי. לפני מספר שבועות הודיעה טורקיה לארה"ב כי היא מאפשרת לה להשתמש בבסיסיה האויריים אך עתה יש צורך באישורה של טורקיה גם לפרוס על שטחה חיילים אמריקניים אם עירק תפלוש. את האישור מתקשה טורקיה לתת משום שהציבור הטורקי מביע התנגדות עזה להצבתם של חיילים אמריקנים על אדמת טורקיה. ארה"ב לפיכך מקווה כי ההתנגדות תחלש בעקבות "הענקת יתרונות כלכליים" לטורקיה.
מדובר בין היתר על צמצומו ההדרגתי של החוב הטורקי לאמריקה המגיע לסכום של כ 5 מיליארד דולרים. כמו כן בתמיכה אמריקנית בטורקיה באמצעות הלוואות על סך 16 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית ולהענקת מעמד מועדף ליצוא הטורקי.
שר ההגנה האמריקני דונלד ראמספלד ושר החוץ הקטארי שייח' חאמד בן ג'אסם בן
ג'אבר אל תאני חתמו על ההסכם הקובע כי בסיסים צבאיים קטאריים ישודרגו ויותאמו לשימוש אמריקני במקרה של מלחמה עם עיראק.
לדבריו, ההסכם יאפשר לארה"ב לשדרג את המתקנים בבסיסים בקטאר, שבהם היא משתמשת בהתאם לאמנת ההגנה משנת 1992. אמנה זו עודכנה בשנת 2000, כדי לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיס אל-עובייד הענק.
משקיפים טוענים כי קטאר רוכשת במהירות חשיבות חדשה באסטרטגיה האמריקנית לאזור המפרץ, ככל שמתקרבת המלחמה. כ-5000 חיילים אמריקנים כבר מוצבים בה והגנרל טומי פרנקס, הנחשב למפקד המתקפה במקרה שתתבצע, הקים בה מטה נייד.
ובגרמניה נמשך בינתיים הסירוב ליטול חלק במלחמה אמריקנית נגד עיראק. "גם כאשר תצטרף גרמניה למועצת הבטחון החל מ 1 בינואר היא תמשיך בסירובה לקחת חלק במתקפה צבאית נגד עיראק" כך אמר בכיר גרמני.
גרמניה תצטרף כחברה לא-קבועה למועצת הביטחון למשך שנתיים החל מה-1
בינואר.
פרנץ מינטרפרינג, ראש סיעתו של הקנצלר שרדר בפרלמנט, אמר בראיון לעיתון "ריינישה פוסט" כי החברות במועצת הבטחון "לא תשנה דבר בעמדתנו". מינטרפרינג סרב לומר כיצד תצביע גרמניה במועצת הבטחון על פעולה נגד עיראק, שמטרתה תהיה לכפות את החלטת האו"ם בנושא פיקוח הנשק. "בנושא פעולה צבאית נגד עיראק יש לנו דעה משלנו ואנו נביע אותה בבוא הזמן", אמר.
יצוין כי ממשלת גרמניה כבר הבהירה שכוחות גרמניים לא ישתתפו בכל מתקפה צבאית נגד עיראק. עם זאת הבטיח שרדר למימשל בוש, כי ארה"ב תורשה להשתמש בתחום האווירי של גרמניה ובבסיסיה הצבאיים במדינה זו.
הוושינגטון פוסט מדווח כי נוסף על משאל העם שטורקיה מבקשת לערוך היא גם רוצה הבטחות אמריקניות לסיוע לכלכלה הטורקית וזאת בתמורה לתמיכתה במלחמה נגד עיראק. המנהיגות הטורקית נוטה לסייע למתקפה האמריקנית אך דרישתה לסיוע כלכלי נובעת מהמיתון בו נתונה טורקיה ומהנזקים שהמשק הטורקי עדיין סובל מאז מלחמת המפרץ.
עוד מציין העתון כי טורקיה מבקשת כי ארה"ב תפעל כדי לאפשר את כניסתה של טורקיה לאיחוד האירופי. לפני מספר שבועות הודיעה טורקיה לארה"ב כי היא מאפשרת לה להשתמש בבסיסיה האויריים אך עתה יש צורך באישורה של טורקיה גם לפרוס על שטחה חיילים אמריקניים אם עירק תפלוש. את האישור מתקשה טורקיה לתת משום שהציבור הטורקי מביע התנגדות עזה להצבתם של חיילים אמריקנים על אדמת טורקיה. ארה"ב לפיכך מקווה כי ההתנגדות תחלש בעקבות "הענקת יתרונות כלכליים" לטורקיה.
מדובר בין היתר על צמצומו ההדרגתי של החוב הטורקי לאמריקה המגיע לסכום של כ 5 מיליארד דולרים. כמו כן בתמיכה אמריקנית בטורקיה באמצעות הלוואות על סך 16 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית ולהענקת מעמד מועדף ליצוא הטורקי.
שר ההגנה האמריקני דונלד ראמספלד ושר החוץ הקטארי שייח' חאמד בן ג'אסם בן
ג'אבר אל תאני חתמו על ההסכם הקובע כי בסיסים צבאיים קטאריים ישודרגו ויותאמו לשימוש אמריקני במקרה של מלחמה עם עיראק.
לדבריו, ההסכם יאפשר לארה"ב לשדרג את המתקנים בבסיסים בקטאר, שבהם היא משתמשת בהתאם לאמנת ההגנה משנת 1992. אמנה זו עודכנה בשנת 2000, כדי לאפשר לארה"ב להשתמש בבסיס אל-עובייד הענק.
משקיפים טוענים כי קטאר רוכשת במהירות חשיבות חדשה באסטרטגיה האמריקנית לאזור המפרץ, ככל שמתקרבת המלחמה. כ-5000 חיילים אמריקנים כבר מוצבים בה והגנרל טומי פרנקס, הנחשב למפקד המתקפה במקרה שתתבצע, הקים בה מטה נייד.
ובגרמניה נמשך בינתיים הסירוב ליטול חלק במלחמה אמריקנית נגד עיראק. "גם כאשר תצטרף גרמניה למועצת הבטחון החל מ 1 בינואר היא תמשיך בסירובה לקחת חלק במתקפה צבאית נגד עיראק" כך אמר בכיר גרמני.
גרמניה תצטרף כחברה לא-קבועה למועצת הביטחון למשך שנתיים החל מה-1
בינואר.
פרנץ מינטרפרינג, ראש סיעתו של הקנצלר שרדר בפרלמנט, אמר בראיון לעיתון "ריינישה פוסט" כי החברות במועצת הבטחון "לא תשנה דבר בעמדתנו". מינטרפרינג סרב לומר כיצד תצביע גרמניה במועצת הבטחון על פעולה נגד עיראק, שמטרתה תהיה לכפות את החלטת האו"ם בנושא פיקוח הנשק. "בנושא פעולה צבאית נגד עיראק יש לנו דעה משלנו ואנו נביע אותה בבוא הזמן", אמר.
יצוין כי ממשלת גרמניה כבר הבהירה שכוחות גרמניים לא ישתתפו בכל מתקפה צבאית נגד עיראק. עם זאת הבטיח שרדר למימשל בוש, כי ארה"ב תורשה להשתמש בתחום האווירי של גרמניה ובבסיסיה הצבאיים במדינה זו.