פרשת בהעלותך פותחת בהעלאת הנרות בידי אהרון הכהן. זו אינה הפעם הראשונה שהתורה עוסקת במצוות הדלקת המנורה; עסקנו בה גם בספר שמות וגם ספר ויקרא, מדוע יש צורך לחזור על מצוה זו כל כך הרבה פעמים?
אומר המדרש שחלשה דעתו של אהרון בראותו את הקרבנות שהביאו הנשיאים ולכן מדגיש לו ה' 'ששלך גדולה משלהם שאתה עולה ומיטיב את המנורה'. באופן טבעי כאשר אדם רואה פרץ התלהבות כדוגמת קרבנות הנשיאים בפרשת נשא הוא מעוניין להיות חלק מכך; יש חשש לקבל חלישות דעת ממעמד כה רגשי וחד פעמי.
לכן מדגיש הקב"ה שדווקא העלאת הנרות - פעולה המצריכה עבודה יומיומית אטית ומדורגת, היא זו שמביאה את האור בעולם. כך גם אומר הרמב"ם ביחס למצות הצדקה - שעדיף לתת כל יום במשך אלף ימים שקל אחד מאשר אלף שקלים בבת אחת. ההתעלות בעבודת ה' היא דווקא בשגרה מבורכת ומדורגת. לאט לאט, אבל בטוח.