בעוד ארבעה ימים, ב 1 בינואר 03', תיכנס לתוקפה הרפורמה במס. בשיחה לערוץ 7 אומר גד ליאור, הכתב הכלכלי של "ידיעות אחרונות", כי אין ברפורמה כדי לעשוק את כספי הציבור. מעתה, מסביר ליאור, ימוסו כל אפיקי החיסכון, ולכן אין בידי החוסך הישראלי לעשות דבר כדי להתחמק מהמיסוי.
ליאור מציין כי הרפורמה תציב בפני שלטונות מס הכנסה מטלה שאליה הם אינם ערוכים דיים. מדובר, לדבריו, בכל מי שזכאי לקבל פטור מתשלום חלק מהמס בשל היותו מובטל או בשל גובה הכנסה שלו, שאינה מגיעה לשיעור של שכר מינימום. אלו ואלו צריכים, לדבריו, לפנות לפקידי השומה באזור מגוריהם ושם להציג את עצמם ואת המסמכים המוכיחים את טענתם בדבר היותם מובטלים או בעלי הכנסה נמוכה. שלטונות מס הכנסה יפנו אז לבנק שבו מוחזק חשבונו של הפונה ויודיעו לבנק לא לנכות מהפונה את המס, וזאת עד לסכום מסוים.
מדובר, אומר ליאור, בכ 200 עד 400 אלף אנשים, להערכת מס ההכנסה, שזכאים להתחשבות זו, וכי אלה עתידים להסתער על פקידי מס הכנסה מהרגע שהמדיניות החדשה תופעל, ואז יהיה צורך לתת להם את האישורים לבנקים. ליאור מוסיף כי יש להסביר לציבור שהחשש כי המדינה עומדת לקחת מהם את כספם אין לו על מה להתבסס. חשוב שיבינו, אומר ליאור, כי מי שיש לו, למשל, חיסכון בן עשרת אלפים שקלים לא ישלם 15% מס מתוך החיסכון אלא הוא ישלם 15% מס על רווחי הריבית שיקבל. אם הריבית של החיסכון היא בסך 1000 ₪ המס על החסכון יהיה 150 שקלים, וזה אינו נורא כל כך, אומר ליאור. עוד מסביר ליאור כי ההמלצה היא לא להיחפז במשיכת כספי החיסכון ממסגרת תכניותיהם. לדבריו, בעקבות רפורמת בן בסט, שלא הופעלה בסופו של דבר, נקבעו הוראות מעבר, שתוקפן מ 8 במאי 00'. לפי הוראות המעבר, כל אדם שהחזיק בתכנית חיסכון החל מהתאריך הקובע להפעלת זמן המעבר, אם הייתה בתכנית פעולה עד להפעלת הרפורמה ב 1 בינואר 03' הרי שיהיה צורך לשלם מס, כי פריצת התכנית פירושה שהתכנית עברה לכזאת שתמוסה בתוך הרפורמה.
כלומר פעולה של האדם בתוך תכנית החיסכון שלו בתוך תקופה המעבר גרמה לכך שהיא תיחשב לתכנית חיסכון בתוך תקופה הרפורמה ולכן היא תמוסה. מי שפועל בחיפזון עלול לפעול לרעת עצמו, אומר ליאור, ובמקרה הנוכחי "שב ואל תעשה" היא הנחיה טובה. ליאור מוסיף כי בסופו של דבר מדובר ברפורמה צודקת משום שהיא ממסה בעיקר את חסכונותיהם של העשירים, אותם אזרחים המחזיקים במיליוני שקלים בתכניות חיסכון שונות, ואלה אכן ראוי שישלמו מס.
ליאור מציין כי הרפורמה תציב בפני שלטונות מס הכנסה מטלה שאליה הם אינם ערוכים דיים. מדובר, לדבריו, בכל מי שזכאי לקבל פטור מתשלום חלק מהמס בשל היותו מובטל או בשל גובה הכנסה שלו, שאינה מגיעה לשיעור של שכר מינימום. אלו ואלו צריכים, לדבריו, לפנות לפקידי השומה באזור מגוריהם ושם להציג את עצמם ואת המסמכים המוכיחים את טענתם בדבר היותם מובטלים או בעלי הכנסה נמוכה. שלטונות מס הכנסה יפנו אז לבנק שבו מוחזק חשבונו של הפונה ויודיעו לבנק לא לנכות מהפונה את המס, וזאת עד לסכום מסוים.
מדובר, אומר ליאור, בכ 200 עד 400 אלף אנשים, להערכת מס ההכנסה, שזכאים להתחשבות זו, וכי אלה עתידים להסתער על פקידי מס הכנסה מהרגע שהמדיניות החדשה תופעל, ואז יהיה צורך לתת להם את האישורים לבנקים. ליאור מוסיף כי יש להסביר לציבור שהחשש כי המדינה עומדת לקחת מהם את כספם אין לו על מה להתבסס. חשוב שיבינו, אומר ליאור, כי מי שיש לו, למשל, חיסכון בן עשרת אלפים שקלים לא ישלם 15% מס מתוך החיסכון אלא הוא ישלם 15% מס על רווחי הריבית שיקבל. אם הריבית של החיסכון היא בסך 1000 ₪ המס על החסכון יהיה 150 שקלים, וזה אינו נורא כל כך, אומר ליאור. עוד מסביר ליאור כי ההמלצה היא לא להיחפז במשיכת כספי החיסכון ממסגרת תכניותיהם. לדבריו, בעקבות רפורמת בן בסט, שלא הופעלה בסופו של דבר, נקבעו הוראות מעבר, שתוקפן מ 8 במאי 00'. לפי הוראות המעבר, כל אדם שהחזיק בתכנית חיסכון החל מהתאריך הקובע להפעלת זמן המעבר, אם הייתה בתכנית פעולה עד להפעלת הרפורמה ב 1 בינואר 03' הרי שיהיה צורך לשלם מס, כי פריצת התכנית פירושה שהתכנית עברה לכזאת שתמוסה בתוך הרפורמה.
כלומר פעולה של האדם בתוך תכנית החיסכון שלו בתוך תקופה המעבר גרמה לכך שהיא תיחשב לתכנית חיסכון בתוך תקופה הרפורמה ולכן היא תמוסה. מי שפועל בחיפזון עלול לפעול לרעת עצמו, אומר ליאור, ובמקרה הנוכחי "שב ואל תעשה" היא הנחיה טובה. ליאור מוסיף כי בסופו של דבר מדובר ברפורמה צודקת משום שהיא ממסה בעיקר את חסכונותיהם של העשירים, אותם אזרחים המחזיקים במיליוני שקלים בתכניות חיסכון שונות, ואלה אכן ראוי שישלמו מס.