להמשיך מבראשית

הגישה הרוחנית הרצויה היא לא שאיפה לשלמות אלא תביעה מתמדת לשיפור והשתלמות

הרב חגי לונדין , כ"ה בתשרי תש"פ

להמשיך מבראשית-ערוץ 7
להמשיך מבראשית
איור: יוסי שחר

לא פשוט להתחיל שנה חדשה. בפתח השנה, יחד עם ההתרגשות והציפייה, מתגנבת לתוך הלב תולעת הספק: הרי גם בשנה הקודמת האדרנלין זרם בגוף, גם בשנה שעברה עמדתי בפרשת בראשית עם המון בחלומות, גם בשנה שעברה הבטחתי לעצמי שלא אפול – והנה זה שוב קרה. מה יקרה בשנה הזאת שלא היה בשנה שעברה?

התחושות והמחשבות הללו מלוות אותנו בכל שלב חדש בחיים – זוהי המחשבה שמקננת בראש בעת ההחלטה בפעם המי-יודע-כמה ש"ממחר דיאטה". זוהי הלחישה של הגמד הקטן באוזן לפני הדייט המאה ואחד. זוהי ההכרה שמכה בנו בפעם הנוספת שמצאנו את עצמנו בשעת לילה מאוחרת מול המחשב, וזוהי העננה שמרחפת מעלינו בזמן שאנו עומדים עם פרפרים בבטן בשער המוסד החדש שאליו הגענו השנה: למה שהפעם זה יצליח?

השאלה היא מהי העמדה הנפשית שלנו. אם אנחנו מחפשים שלמות ומוחלטות הרי באמת עלולה להיווצר אצלנו תחושה מייאשת מול הכישלונות החוזרים ונשנים, השגרה מלאה באכזבות ובנפילות, למי יש כוח לשנן שוב את החומר מחדש? די! אני רוצה שלמות כאן ועכשיו.

הגישה הרוחנית אמורה להיות לא שאיפה לשלמות אלא תביעה מתמדת לשיפור והשתלמות. לפני פתיחת שנה יהודית בחודש תשרי, מוקדם לה חודש אלול המכונה חודש הרחמים והסליחות.

המילה רחמים איננה ותרנות, כי כידוע "כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - ייוותרו מעיו". בקשת ויתור מאת ה' נמשלת לאדם שמתחנן בפני המורה לחשבון שיסכים ששתיים ועוד שתיים הם חמש ולא ארבע. המילה רחמים מגיעה מהמילה רחם. רחם האישה הוא המקום שבו העובר מתפתח לפני צאתו לאוויר העולם. הרחם הוא המקום שבו מתרקמים חיים חדשים שיופיעו בעתיד.

לפני תחילת השנה אנחנו מתמלאים ברחמים, כלומר אנחנו מאמינים שלמרות שכעת אנחנו לא מושלמים – עוד נשכיל להצמיח כוחות חדשים שיובילו אותנו אל היעד. זוהי היכולת שלנו להיות סבלניים ולהבין שהמציאות כולה, ואנו בתוכה, מתקדמת אט אט. יש נפילות וירידות, אבל הכיוון הכללי הוא התקדמות.

היכולת להתחיל מחדש איננה תמימות, אלא הבנה בוגרת של מהות המושג תהליך. אין דבר כזה "להגיע". אין דבר כזה "לא ליפול יותר". יש אפשרות להתקדם כל הזמן. השנה הצלחתי להתרכז בתפילה חמש דקות יותר מאשר בשנה שעברה. השנה, לעומת שנה שעברה, הצלחתי לקבוע עוד שיעור אחד בשבוע. השנה הצלחתי לדבר קצת פחות לשון הרע – כל אלה הם הישגים אדירים שאמורים להעניק את המנוע והשמחה להמשיך להתקדם הלאה.

המבט הבוגר מבין שאין דבר כזה ניצחון מוחלט, אין דבר כזה "ממחר לא אכשל יותר לעולם". יש הבנה שממחר אשתפר עוד קצת. אני לא מתחיל מבראשית אלא ממשיך את המסע הלא נגמר של חיי, ושנת תש"פ תהיה, בעזרת ה', שנה קצת יותר טובה משנת תשע"ט. אמן.

הרב חגי לונדין

ארגון קהלים

לשאלות ומכתבים למדור: ofralax@gmail.com