פיקוד העורף שינה את דרך הסברת ההתגוננות במצבי חירום ובעיקר בנושא אב"כ, לילדי בית ספר. מתגובות שהגיעו מהשטח עלה כי תכני ההסברה שנבנו עד עתה עבור ילדים בגיל בית ספר היו כבדים וקיצוניים וגרמו לילדים פחדים. גם הצוות שליווה את התכנים, מדריכים שנקראו "מדריכי אוכלוסייה" ושפיקוד העורף הכשיר אותם, לא היו מותאמים לצורכי הילדים.
לפיכך מערך ההדרכה לאוכלוסייה אזרחית של פיקוד העורף בפיקודה של רס"ן טלי ורסאנו-היימן פתח בתכנית שונה וחילק למחנכים אוגדן בנושא הסברת אב"כ, אשר כתבו וערכו אותו גורמי הפיקוד המקצועיים והמוסמכים למשימה זו, בשיתוף עם משרד החינוך ובהוצאתם המשותפת.
עפ"י התכנית ילדי כיתות ה' פועלים עפ"י חוברת עבודה שנועדה להכשיר אותם להגות ולפתח "תכנית חירום למשפחה". התלמידים מגבשים תכנית בשיתוף פעולה ובעבודת צוות, וכך נערכים למצבי חירום רבים. התכנית זכתה לתמיכתם ולהמלצתם של פסיכולוגים ושל יועצי חינוך בגלל שבתכנית משולבת תמיכה חברתית הבאה לידי ביטוי בגיוס תמיכה משפחתית-הורית.
משיחות עם התלמידים בעניין ההכנות לשעת חירום עולה כי מידע אמין מעניק תחושה של שליטה במצב וכי לצד הבהרת הסיכונים השונים יש להדגיש את יעילות השימוש באמצעי המיגון.
גם תמיכה חברתית היא גורם חשוב בהתמודדות ולשם כך קיימות שתי מסגרות תמיכה: המסגרת החינוכית - המחנכים מחויבים לקיים שיחות עם תלמידי הכיתה; וצוות נרחב של עובדי חינוך מ'שפ"ח' (שירות פסיכולוגי חינוכי), אשר עברו הסמכה במשרד החינוך. כאשר נקלטת תגובה חריגה של ילד אזי הילד מקבל ישירות טיפול מקיף ומוסמך ממערכת החינוך.
בעיה נוספת שנערך צוות הדרכת הפקע"ר להתמודד עמה היא השפעת תחושותיהם של המחנכים על תלמידיהם. לעתים דווקא הנתונים והמסרים שהמחנכים מעבירים הם אלו היוצרים בהלה ופאניקה בקרב הילדים.
בצה"ל ובמערכת החינוך מודעים לכך שאכן מדובר בתכנים ובמסרים לא נעימים המאיימים אף על מבוגרים, אך אין זו מטרת ההדרכה כלל.
פקע"ר מנסה להגן על האוכלוסייה האזרחית שמא יקרו תקלות בשעת חירום. פעולת חבישת המסכות, כתרגול שמעבירות מורות חיילות שהוסמכו בקורס של פקע"ר, נועדה ללמד את הילדים את פעולת החבישה עצמה ותו לא. דרך זו נמצאה כנכונה ביותר היות והיא יעילה, ובסיומה הילדים אכן יודעים לחבוש מסכה.
לפיכך מערך ההדרכה לאוכלוסייה אזרחית של פיקוד העורף בפיקודה של רס"ן טלי ורסאנו-היימן פתח בתכנית שונה וחילק למחנכים אוגדן בנושא הסברת אב"כ, אשר כתבו וערכו אותו גורמי הפיקוד המקצועיים והמוסמכים למשימה זו, בשיתוף עם משרד החינוך ובהוצאתם המשותפת.
עפ"י התכנית ילדי כיתות ה' פועלים עפ"י חוברת עבודה שנועדה להכשיר אותם להגות ולפתח "תכנית חירום למשפחה". התלמידים מגבשים תכנית בשיתוף פעולה ובעבודת צוות, וכך נערכים למצבי חירום רבים. התכנית זכתה לתמיכתם ולהמלצתם של פסיכולוגים ושל יועצי חינוך בגלל שבתכנית משולבת תמיכה חברתית הבאה לידי ביטוי בגיוס תמיכה משפחתית-הורית.
משיחות עם התלמידים בעניין ההכנות לשעת חירום עולה כי מידע אמין מעניק תחושה של שליטה במצב וכי לצד הבהרת הסיכונים השונים יש להדגיש את יעילות השימוש באמצעי המיגון.
גם תמיכה חברתית היא גורם חשוב בהתמודדות ולשם כך קיימות שתי מסגרות תמיכה: המסגרת החינוכית - המחנכים מחויבים לקיים שיחות עם תלמידי הכיתה; וצוות נרחב של עובדי חינוך מ'שפ"ח' (שירות פסיכולוגי חינוכי), אשר עברו הסמכה במשרד החינוך. כאשר נקלטת תגובה חריגה של ילד אזי הילד מקבל ישירות טיפול מקיף ומוסמך ממערכת החינוך.
בעיה נוספת שנערך צוות הדרכת הפקע"ר להתמודד עמה היא השפעת תחושותיהם של המחנכים על תלמידיהם. לעתים דווקא הנתונים והמסרים שהמחנכים מעבירים הם אלו היוצרים בהלה ופאניקה בקרב הילדים.
בצה"ל ובמערכת החינוך מודעים לכך שאכן מדובר בתכנים ובמסרים לא נעימים המאיימים אף על מבוגרים, אך אין זו מטרת ההדרכה כלל.
פקע"ר מנסה להגן על האוכלוסייה האזרחית שמא יקרו תקלות בשעת חירום. פעולת חבישת המסכות, כתרגול שמעבירות מורות חיילות שהוסמכו בקורס של פקע"ר, נועדה ללמד את הילדים את פעולת החבישה עצמה ותו לא. דרך זו נמצאה כנכונה ביותר היות והיא יעילה, ובסיומה הילדים אכן יודעים לחבוש מסכה.