"ממשלת ישראל אינה מיישמת את חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים ומתנערת מאחריות לביטחון אזרחיה בכבישים", כך נקבע בדו"ח של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא תאונות הדרכים שהוגש אתמול לנשיא המדינה משה קצב והונח על שולחן הכנסת.
מנתוני הדו"ח עולה כי "ראש הממשלה לא מדווח שלוש פעמים בשנה, כמתחייב בחוק, על ההתקדמות בביצוע החוק ועל תכניות הממשלה בנושא המאבק בתאונות הדרכים, ושר התחבורה לא פועל כמתחייב בחוק בכך שאינו מניח דו"ח שנתי בדבר ההתקדמות בביצוע החוק".
הוועדה הוקמה לפני שנה בעקבות העלייה במספר ההרוגים בתאונת דרכים בשנת 2001. בראשה עמד ח"כ נחום לנגנטל (מפד"ל), והיא מנתה שמונה חברי כנסת.
בעקבות הקדמת הבחירות ופרישתו מהכנסת החליט ח"כ לנגנטל להביא לסיום עבודתה, למרות שהיא קיימה רק 20 ישיבות, ולא כל הנושאים נבחנו.
לדעת הוועדה, למרות שיש נפגעים רבים בתאונות דרכים הנושא אינו עומד בראש סדר העדיפויות הלאומיות, ולממשלה אין מדיניות בנושא. עוד נודע כי בדיונים גילתה הוועדה כי לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חסרים המעמד והסמכות כדי למלא את יעודה. לדעת הוועדה, בצוות ההיגוי של הרשות יושבים בעלי אינטרסים ממשרדי ממשלה שונים, הסוחבים כל אחד לכיוונו ולא מאפשרים לקבל החלטות ממשיות.
לאור זאת המליצה הוועדה תחילה להעניק סמכויות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כדי שהיא לא תהיה תלויה במשרדי הממשלה, ובהמשך אף לשקול להעבירה תחת אחריות ראש הממשלה.
יו"ר הוועדה ח"כ לנגנטל ציין כי הוועדה חשפה ליקויים בנושאים נוספים, כגון: הכשרת נהגים. לפי הוועדה השיטה לא שונתה כבר 40 שנה. לדעת ח"כ לנגנטל, בתי הספר לנהיגה מכשירים את הנהג רק כדי לעבור את מבחן הרישוי, ולא כדי שיהיה נהג טוב.
עוד המליצה הוועדה לעגן בחוק את כל ההסדרים והתקנות הקשורים בהכשרת הנהג, לזרז את הקמת מגרשי ההדרכה ועוד.
ועדת החקירה חשפה ליקויים גם בשיטת הדיווחים על תאונות, ופערים בין נתוני המשטרה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחברות הביטוח. לדעת חברי הוועדה, אכיפת המשטרה מתמקדת בכמות ולא באיכות, ואין התאמה בין העברות שהמשטרה מגדירה כגורמות לתאונות קטלניות לבין מאמצי האכיפה בעברות הללו.
לכן הוועדה ממליצה שהמשטרה תכביד ידה על עבריינים המבצעים עברות חמורות. עוד היא המליצה להכניס אמצעי אכיפה אלקטרוניים נוספים, לצרף את שוטרי התנועה בערים למשטרת התנועה הארצית ולהרחיב את מערך המתנדבים שבשירות משטרת התנועה.
בנוסף קובעת הוועדה כי הדיונים בבתי המשפט לתעבורה נמשכים זמן-רב מדי וכי קיים פער בין גזרי הדין הניתנים בשל אותה עברה בבתי-משפט שונים ואף בין שופטים שונים באותו בית משפט. לאור זאת המליצה הוועדה לקצר את טווח הזמן בין מועד ביצוע העברה לבין זמן ההעמדה לדין ולהתיר לשופטים טווח ענישה מצומצם.
לפי הדו"ח מערכת החינוך לא מיישמת את החלטת הממשלה משנת 1993, המחייבת ללמד את מקצוע הבטיחות בדרכים בהיקף של 30 שעות לימוד לשנה בכל כיתה. לפיכך, הוועדה ממליצה למשרד החינוך לתת לנושא זה מעמד השווה למקצועות אחרים כגון חינוך גופני.
הוועדה גם התייחסה באריכות לנושא מעורבותם של כלי-רכב כבדים בתאונות דרכים.
בנוסף לדו"ח גיבשה ועדת החקירה הצעת-חוק מחודשת של פקודת התעבורה.
לסיום המליצה הוועדה שהכנסת ה-16 תקים ועדה מיוחדת שתעקוב אחר יישום המלצות
הדו"ח.
נשיא המדינה משה קצב אמר כי הוא משוכנע שיהיה אפשר להפחית את מספר ההרוגים בכבישים באמצעות פעולה משולבת מערכתית.
מנתוני הדו"ח עולה כי "ראש הממשלה לא מדווח שלוש פעמים בשנה, כמתחייב בחוק, על ההתקדמות בביצוע החוק ועל תכניות הממשלה בנושא המאבק בתאונות הדרכים, ושר התחבורה לא פועל כמתחייב בחוק בכך שאינו מניח דו"ח שנתי בדבר ההתקדמות בביצוע החוק".
הוועדה הוקמה לפני שנה בעקבות העלייה במספר ההרוגים בתאונת דרכים בשנת 2001. בראשה עמד ח"כ נחום לנגנטל (מפד"ל), והיא מנתה שמונה חברי כנסת.
בעקבות הקדמת הבחירות ופרישתו מהכנסת החליט ח"כ לנגנטל להביא לסיום עבודתה, למרות שהיא קיימה רק 20 ישיבות, ולא כל הנושאים נבחנו.
לדעת הוועדה, למרות שיש נפגעים רבים בתאונות דרכים הנושא אינו עומד בראש סדר העדיפויות הלאומיות, ולממשלה אין מדיניות בנושא. עוד נודע כי בדיונים גילתה הוועדה כי לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חסרים המעמד והסמכות כדי למלא את יעודה. לדעת הוועדה, בצוות ההיגוי של הרשות יושבים בעלי אינטרסים ממשרדי ממשלה שונים, הסוחבים כל אחד לכיוונו ולא מאפשרים לקבל החלטות ממשיות.
לאור זאת המליצה הוועדה תחילה להעניק סמכויות לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כדי שהיא לא תהיה תלויה במשרדי הממשלה, ובהמשך אף לשקול להעבירה תחת אחריות ראש הממשלה.
יו"ר הוועדה ח"כ לנגנטל ציין כי הוועדה חשפה ליקויים בנושאים נוספים, כגון: הכשרת נהגים. לפי הוועדה השיטה לא שונתה כבר 40 שנה. לדעת ח"כ לנגנטל, בתי הספר לנהיגה מכשירים את הנהג רק כדי לעבור את מבחן הרישוי, ולא כדי שיהיה נהג טוב.
עוד המליצה הוועדה לעגן בחוק את כל ההסדרים והתקנות הקשורים בהכשרת הנהג, לזרז את הקמת מגרשי ההדרכה ועוד.
ועדת החקירה חשפה ליקויים גם בשיטת הדיווחים על תאונות, ופערים בין נתוני המשטרה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וחברות הביטוח. לדעת חברי הוועדה, אכיפת המשטרה מתמקדת בכמות ולא באיכות, ואין התאמה בין העברות שהמשטרה מגדירה כגורמות לתאונות קטלניות לבין מאמצי האכיפה בעברות הללו.
לכן הוועדה ממליצה שהמשטרה תכביד ידה על עבריינים המבצעים עברות חמורות. עוד היא המליצה להכניס אמצעי אכיפה אלקטרוניים נוספים, לצרף את שוטרי התנועה בערים למשטרת התנועה הארצית ולהרחיב את מערך המתנדבים שבשירות משטרת התנועה.
בנוסף קובעת הוועדה כי הדיונים בבתי המשפט לתעבורה נמשכים זמן-רב מדי וכי קיים פער בין גזרי הדין הניתנים בשל אותה עברה בבתי-משפט שונים ואף בין שופטים שונים באותו בית משפט. לאור זאת המליצה הוועדה לקצר את טווח הזמן בין מועד ביצוע העברה לבין זמן ההעמדה לדין ולהתיר לשופטים טווח ענישה מצומצם.
לפי הדו"ח מערכת החינוך לא מיישמת את החלטת הממשלה משנת 1993, המחייבת ללמד את מקצוע הבטיחות בדרכים בהיקף של 30 שעות לימוד לשנה בכל כיתה. לפיכך, הוועדה ממליצה למשרד החינוך לתת לנושא זה מעמד השווה למקצועות אחרים כגון חינוך גופני.
הוועדה גם התייחסה באריכות לנושא מעורבותם של כלי-רכב כבדים בתאונות דרכים.
בנוסף לדו"ח גיבשה ועדת החקירה הצעת-חוק מחודשת של פקודת התעבורה.
לסיום המליצה הוועדה שהכנסת ה-16 תקים ועדה מיוחדת שתעקוב אחר יישום המלצות
הדו"ח.
נשיא המדינה משה קצב אמר כי הוא משוכנע שיהיה אפשר להפחית את מספר ההרוגים בכבישים באמצעות פעולה משולבת מערכתית.