אין לגנץ לאן לחזור

כך נסללה הדרך לשלילת תיקים מרכזיים ממי שאינו חפץ בהם ואפשר להרחיק את בנט, סמוטריץ' ושקד ממרכז העשייה. נתניהו רוצה את ימינה חלשה

איתמר סגל , ה' בניסן תש"פ

אין לגנץ לאן לחזור-ערוץ 7
איתמר סגל
צילום: עצמי

הסכסוך העמוק עם השמאל והקרע שייצר בני גנץ מול מי שהכתיר אותו כמושיע השמאל, גדול מכדי תיקון בשלב הזה. בניגוד לימין, השמאל אינו ממהר לשכוח ולסלוח.

ראש הממשלה יודע זאת היטב, הוא מבין באיזה מקום גנץ עומד, שהקרקע תחתיו שמוטה ושכדאי לו בעל כורחו להגיד אמן לכל ממשלה שתוצע לו. מהמקום של גנץ, המשמעות של פירוק החבילה, אחרי אירועי השבוע שעבר, היא שיגורו היישר לתהום הנשייה.

מנגד, במידה והוא יהיה נכון להמשיך את החיבור עם הליכוד, הוא יוכל להישאר בפוליטיקה גם לטווח הארוך. הרי יהיה לו הרבה זמן להסביר ולתרץ את מעשיו, ובמשבר העולמי הנוכחי, יהיה זה די בנקל. את הטעות המרה שעשה אבי גבאי בקיץ שעבר, גנץ לא רוצה לעשות.

אומנם יש גם את הדרך השנייה שנתניהו פותח לו, להישאר בפוליטיקה ולקבל לידיו סמכויות נרחבות ומקיפות. מה שעשוי במידה רבה לזרוע הרס רב בכל מה שהימין בנה ועמל במשך שנים רבות. וגרוע מכך, גם לקבל 'הזדמנות חינם' להכשיר בדיעבד את מעשיו מול חבריו ובוחריו הנבגדים כעת, שיקבלו אותו מחדש. כך ימצא את עצמו ראש הממשלה נאלץ להתמודד שוב עם הבלוק שמאל ערבים שהביא מדינה שלמה לשלוש מערכות בחירות בעלות של מיליארדים. וזה אכן יקרה אם ביבי הוא זה שיגיד עכשיו אמן לכל דרישותיו של בני גנץ.

מדוע נתניהו בוחר כרגע דווקא בדרך השנייה? יתכן שכל הלהטוטים הפוליטיים שלו נמוגו? שכוחותיו ניטלו ממנו עם גזיזת שערותיו כשבחר להקים ממשלה עם יריביו הפוליטיים? מסתבר שלא. לא נס לחו. כוחותיו במותניו. וכנראה שלא מחשבותינו מחשבותיו.

משהו מניע אותו ללכת נגד כיוון המצפון הימני שלו ומעיב על סדר קבלת ההחלטות ההגיוני והנדרש מצד בוחריו. משהו שמבחינתו הוא קרש הצלה. לא רק מאי היכולת להרכיב ממשלה בלי גנץ, אלא עמוק מכך, זוהי מקפצה גבוהה שמנפיקה לו שלל תירוצים מדוע חשוב לכאורה למשוך את התיקים החשובים משותפיו הוותיקים. כביכול, חובה להקים ממשלה יציבה, ודאי בעת החירום הזו, למען אזרחי ישראל. ולמען ממשלה יציבה צריך לוותר כמעט על כל האידיאולוגיות והחשבונות.

כך נסללה הדרך לשלילת תיקים ותפקידים מרכזיים ממי שאין הוא חפץ בו. וכך אפשר להרחיק את נפתלי בנט, את סמוטריץ' ואת איילת שקד ממרכז העשייה.  נתניהו רוצה את ימינה חלשה. וכמה שיותר.

הדבר הנדרש כעת מראש הממשלה הוא לעצב את הממשלה באסטרטגיה מנצחת, לתת חוסן ולהעצים את האידאות שלשמם נבחר ולמעט כפי האפשר את כוחם של מתנגדי הדרך האידיאולוגית שלו, של בוחריו ושל מי שעשה איתו מסע ארוך של חיים פוליטיים נאמנים. גם אם אין מנוס מהגבלות וסייגים מהשותפים החדשים - ידו כעת על העליונה.