במאמרו מיום ו' באייר תש"פ, כותב העיתונאי מר מנחם רהט כי "חב"ד לא מסוגלת להוציא מפיה את שלוש המלים הנאמרות בפי מדליקי המשואות ומתמצתות את ניצחונה של הציונות: "לתפארת מדינת ישראל".
עוד מוסיף וכותב העיתונאי הנכבד כי חב"ד היא "אופוזיציה מוחלטת לציונות" ומאשים אותה "בקידוש הגלות". מר רהט מסתמך על שברי שיחות שנערכו בין הרב מנחם מנדל שניאורסון זצוק"ל (להלן: "הרבי מלובביץ'" או "הרבי") לבין מספר מצומצם של אישים, על שברי דברים שאמרו או שכתבו אדמו"רי חב"ד ואנשיה ובראשם הרבי מלובביץ', וחותם את מאמרו בשורה של עובדות שעל פיהן הוא מייחס אנטי-ציונות לתנועת חב"ד: בבתי הכנסת של חב"ד אין נושאים את התפילה לשלום מדינת ישראל, אנשי חב"ד נמנעים משירת "התקווה", אינם מניפים את דגל ישראל, ואינם חוגגים את יום העצמאות.
גם אם כל הדברים והעובדות שמר רהט מציין מאומתים לכאורה, רק מבט שטחי על חב"ד מסוגל לייחס לתנועה זו שמץ של שנאה לציונות. ברגע האמת, אין יותר ציוניים מן החב"דניקים:
מעבר לכל פעולות החסד והסיוע לכל יהודי וישראלי בכל פינה נידחת בעולם (החל מנעמה יששכר ועד אחרון הישראלים בחו"ל שאינו יכול לשוב ארצה בגלל מגפת הקורונה) חב"דניקים רבים מתגייסים לצה"ל על כל יחידותיו, בהוראת הרבי מלובביץ', שחיבק את פצועי צה"ל ודרש לכנות אותם "מצויני צה"ל" בגלל הקרבתם בשדה הקרב. כשיצאה לפועל תוכנית העקירה הזדונית של יישובי גוש קטיף וצפון השומרון התייצבו חסידי חב"ד לצד המתנגדים לה והזהירו את קברניטי מדינת ישראל מן האסון שהיא תמיט עליה – אסון שאנו אוכלים את פרי הבאושים שלו עד היום.
יתכבד נא מר רהט ויעיין בספרם של שלום ירושלמי, יוסי אליטוב ואריה ארליך "ברגע האמת- הרבי מלובביץ' והדיאלוג הביטחוני- מדיני עם מקבלי ההחלטות בישראל", שם יוכל לקרוא על כל התייעצויותיהם של ראשי המדינה לדורותיהם עם הרבי בעת החלטת ההחלטות הגורליות ביותר בתולדותיה של מדינתנו, שרק אתמול חגגנו לה 72 שנה: על שיחותיו עם אלופים בצה"ל בימי מלחמת ההתשה; על עצותיו להנהגת המדינה בשעתה הקשה במלחמת יום הכיפורים; על פתיחת ביקורו הראשון של מנחם בגין בארה"ב כראש ממשלת ישראל בפגישה עם הרבי, ועל עוד אינספור שיחות עידוד וייעוץ עם מדינאים וראשי מערכת הביטחון של מדינת ישראל, לרבות ראש ממשלתה הנוכחי, בנימין נתניהו.
תפילה לשלום מדינת ישראל, שירת "התקווה", הנפת הדגל וציון יום העצמאות הן פעולות חשובות, אך חסרות כל ערך אם אינן מלוות במעשים ממשיים לגאולת העם והארץ שלשמה הוקמה מדינת ישראל. יש אנשים שמכנים את עצמם "ציוניים" ומקיימים את כל הטקסים הללו, אך אינם נמנעים מפעולות אנטי ציוניות מובהקות כגון, הטלת רפש תקשורתי עולמי בצדקת הדרך של מדינת ישראל, האשמתה "בפשעי מלחמה", ניהול דיאלוג עם טרוריסטים ומרצחים לצורך "השגת שלום" שאינו אלא המשך המלחמה, מסירת שטחי מולדת לאויב ועוד.
ציונות אמיתית נמדדת במעשים ציוניים, וכשמדובר במעשים שכאלה, ידה של תנועת חב"ד על העליונה.