מאמר תגובה לדבריו של עמית סגל -''המתנחלים מסכנים את הריבונות''
לנו, המתנחלים, כבר יצא לא פעם להתמודד עם כינויי גנאי. אבל בעבר באו הכינויים הללו ממבקשי נפשנו, או מיריבים אידיאולוגיים, שמטרתם הייתה לחסום ואף להחריב את המפעל שלנו. עצוב שהפעם זה קורה בתוך הבית פנימה. אבל אנחנו עמידים, ונעמוד בכך, אל דאגה...
אומרים לעצמם אלה החולקים עלינו: למה לנהל שיח אמיתי? מדוע להקשיב לטענות הזולת, להבין מהי מצוקתו, אם אפשר פשוט לעשות לו דה-לגיטימציה?
הלו, התבלבלתם
אנחנו חולמי ולוחמי הריבונות – אמרנו זאת כיובל שנים, יחד עם כל יישוב ועם כל עץ שנטענו – ואל תנסו להפוך אותנו למתנגדיה, לצרכים הסברתיים של מהלך שאתם מובילים, מורכב ככל שיהיה. וכן, גם אנחנו בעלי תפקידים, נושאים בעול של אחריות מן ההווה אל העתיד.
אנו מייצגים תושבים, באזורים גדולים על מפת ארצנו, ומתמודדים עם סוגיות מורכבות ביותר, אולי מהמורכבות בעולם. וכן, נבחרנו על ידי בוחרינו בדיוק כמו שראש הממשלה נבחר על ידי בוחריו (אותם הבוחרים, דרך אגב), ועלינו לתת להם דין וחשבון, ולייצג נאמנה את צרכיהם – וגם את הערכים שלהם!
ובכן, משימתנו העליונה היתה ותהיה למחוק את חרפת הקו הירוק ממפת הארץ – קו של 300 ק"מ – ולא לשרטט במקומו "חרפה משודרגת", קו ירוק חליפי של 1000 ק"מ.
עכשיו נדבר תכלס: ההזדמנות היא אכן הזדמנות היסטורית. ואנחנו קיפצנו על הג'בלאות זה שלוש רגלים, בשנה וחצי האחרונות, כדי שנתניהו יהיה ראש ממשלה – כי האמנו, וממשיכים להאמין, שהוא גם רוצה וגם מסוגל להביא את החלת הריבונות ביהודה ושומרון.
אבל לא רק נתניהו הבוגר, אלא אף עמית סגל הצעיר – שניהם יודעים שבתכנית חלה תפנית. הדברים המונחים לפתחנו היום אינם כתמול שלשום, כפי שהוצגו בוושינגטון לפני מספר חודשים. וכאשר במשך חודשיים לא עונים לנו לטלפונים, ולא משיבים לשאלותינו הבסיסיות ביותר על עתיד הישובים – מה בדיוק מפתיע בכך שלבסוף התקוממנו?
ועם זאת, יש להודות על האמת – יד על הלב – נאמרו מצידנו דברים מקוממים שאין להם מקום, לא מבחינת התוכן ולא בצורת הביטוי. כפיות טובה היא מן המידות הרעות ביותר, וברגע שנדבק בנו אבק של כפיות טובה, עלינו לעצור ולחשב מסלול מחדש. הנני מקבל זאת על עצמי, ומקווה – ואף בטוח – שכך נוהגים ויינהגו גם חבריי, ראשי המתנחלים, ודאי רובם הגדול.
הנשיא טרמפ עשה מהלכים היסטוריים עבור עם ישראל. הוא העביר את השגרירות לירושלים, הכיר בריבונותנו על רמת הגולן, הכיר בחוקיות ההתיישבות ועוד ועוד. אבל מעל כל אלה – בפעם הראשונה מאז גלינו מארצנו, בא מנהיג אומות העולם ומכיר בזכותנו על שכם, חברון, ירושלים והר הבית.
גם בעבר, לאורך ההיסטוריה של התנועה הציונית, הכירה הקהילה הבין-לאומית בכך שיש ליהודים זכות למדינה, אבל אף פעם לא מכוח הזכות היסודית שלנו על ארץ ישראל. פשוט כבר היינו כאן, ואז הוכר הצורך במדינה במקום הזה, ככיסוי פוליטי למציאות שבפועל. ולעומת זאת, זכו הערבים בזכויות לאומיות על "פלשתינה" – וברוב נדיבות נקרא שם עמם, פלשתינים, בשם שהדביק הכיבוש הרומי לארץ יהודה כדי להאביד ממנה את זכר ישראל. הם היו ל"מקומיים", ואנחנו לפליטים אשר מגיע להם פתרון מכובד.
האיוולת ההיסטורית הזו נמשכה עד לנאומיהם של טרמפ ונתניהו בבית הלבן, בעת שהוצגה שם תכנית המאה. הנשיא טרמפ באמת הפך את הקערה אל פיה והכיר בכך שאנחנו, עם ישראל, בעלי הארץ – והערבים פשוט נמצאים כאן. אמנם, לדעתו, צריכים להעניק להם מדינה כדי שיממשו את לאומיותם, אך לא מכוח הזכות, כמונו.
ובכן, אנו מלאים רגשי תודה לאומה אמריקאית ולמנהיגה הדגול על המהפך החשוב וההיסטורי הזה – אך אסור להתבלבל! תודתנו נתונה, אך לא המרנו את דתנו! ההתיישבות היהודית בארץ ישראל מעולם לא הכירה, ולעולם לא תכיר, בזכויות לאומיות של הערבים על הארץ הזו. גם כאשר נדאג לזכויות אזרחיות מלאות עבורם, ככל האפשר, לא נסכים לשרטוט גבולות או הקמת חומות על מפת ארצנו. לא נוכל להסכים לגטאות מודרניים בעשרות ישובים מבודדים, עם הגבלות תנועה, הקפאת בניה והתפתחות, וחרב מונפת על עצם קיומם.
וגם עצם הטענה הזאת אמורה לקומם כל אוזן הגיונית: לשיטתכם – אתם, המוכנים להקמת מדינה ערבית בין הירדן לים – מדוע ולמה שלא יהיה בשטחה איזה כפר יהודי פורח? אפילו שליטי אירן וסוריה מוכנים לזה... מדוע אתם מציבים תנאי כה הזוי, שעל אדמת "פלשתין" לא יישאר יהודי חי? כאן יוצא המרצע מן השק: התשובה האמתית היא שלשיטת אוייבינו הערבים אין מקום גם לעצמות המתים היהודים באדמת "פלשתין", כדי שלא יטמאו את קדושתה...
אדוני ראש הממשלה בנימין נתניהו, אדוני יו"ר בית המחוקקים יריב לוין, ואף אתה, אדוני עמית סגל – מעצב דעת הקהל בכישרון רב כל כך – אנחנו מבקשים תשובות! מכיוון שמה שהוצג בעבר כבר לא לגמרי רלוונטי, אמרו לנו בבקשה: מהם פרטי התכנית? מהו גורלם של היישובים שמחוץ ל"קו הירוק החדש"? ובעיקר אמרו לנו בבקשה – מהו עתיד ארצנו בעיניכם?
כל זאת, לפני שנרוץ פעם נוספת לכבוש את ג'אבל השלטון עבור המחנה הלאומי, כי עכשיו עליכם לומר לנו: מה הדגל אשר יונף בו?