ירדן החליטה לאפשר "פריסה דיסקרטית" של כוחות אמריקניים בתחומה, זאת כדי לאייש את סוללות ההגנה האווירית, ולנהל מבצעי חיפוש והצלה. כמו כן, יוכלו הכוחות לנוע במרחב האווירי של ירדן במקרה של מלחמה עם עיראק.

האישור הירדני חשוב ביותר לצבא האמריקני, ומאפשר למטוסי הקרב שלו לטוס ישירות מנושאות המטוסים המשייטות בים התיכון לעיראק, תוך מעבר במרחב האווירי של ירדן. במקביל הודיעה ירדן כי לא תאפשר שימוש בבסיסים על הקרקע, לצורך יציאת כוחות לעיראק.

בתקופת מלחמת המפרץ ב-1991, לא הצטרפה ירדן, שרוב אוכלוסיתה פלשתינית, לקואליציה הבינלאומית בהנהגת ארה"ב.



ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר אמר כי השימוש בכוח נגד עיראק יתואם עם החלטות האו"ם, זאת אם סדאם חוסיין יסרב לשתף פעולה באופן מלא עם פקחי הנשק.

"אם פירוק הנשק לא יתרחש בסיוע פקחי האו"ם, הוא יבוצע בכוח", אמר בלייר במסיבת עיתונאים משותפת עם עמיתו הספרדי חוסה מריה אסנאר, במדריד.

בלייר נפגש לשיחה קצרה עם אסנאר לפני שיצא לקמפ דייוויד, לפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ורג' וו. בוש. ספרד ובריטניה הן בין בעלות-הברית הנאמנות ביותר של בוש באירופה.

לדברי בלייר, אין צורך לקבוע תאריך יעד שרירותי לעבודת פקחי האו"ם, אולם יש להבהיר אם עיראק מוכנה לציית להחלטות האו"ם.

אסנאר הצטרף לבלייר והדגיש אף הוא כי "ספרד ובריטניה פועלות בנושא עיראק במסגרת החלטת האו"ם 1441".

ראש הממשלה הספרדי קרא לקבלת החלטת או"ם נוספת, שתהווה "סימן לאחדות הקהילה הבינלאומית".