תנועת "בוחרים במשפחה" ביקשה היום (שני) להצטרף כידידי בית המשפט לדיון הנוסף (דנג"ץ) ב"בג"ץ הבוגדת" שיתקיים בעוד כחודש.
בוחרים במשפחה דורשים את דחיית הערעור הנוסף לבג"ץ והסבירו כי במידה ויקבל בג"ץ את הערעור, בכך הוא "כופה את תפיסת עולמו על החברה מבלי שהוסמך לכך ותוך פגיעה חמורה בחופש הפרט".
לדברי "בוחרים במשפחה", דנג"ץ הבוגדת הוא תיק תקדימי שעלול להביא להשלכות הרות גורל במעמד המשפחה וביחס בין בית הדין לבית המשפט בישראל.
בבקשה להצטרף כידידי בית המשפט נכתב בין השאר: "לנושא זה של הנאמנות המינית ישנם השלכות הרות גורל על החברה, על מבנה המשפחה, וגידול הילדים במסגרת זו. אי אפשר לדון בו רק מתוך ראיית מצומצמת של זכויות הפרט בלבד. משום כך, צריך בית המשפט לנקוט בזהירות מיוחדת בבואו להכריע בסוגיה זו, ולא לנסות לכפות סדר יום אזרחי על מי שבחרו להקים את ביתם על בסיס עולם הערכים היהודי".
עוד נכתב: "במידה ואכן יתקבל הערעור, תהיה בכך אמירה כי בית המשפט לא רק מבכר את דפוס הבגידה וחוסר הנאמנות בין בני הזוג כלגיטימית, אלא הוא הופך אותה לדרך הבלעדית בה בני זוג יכולים להתקשר ביניהם. ובכך יפגע בית המשפט פגיעה אנושה בחופש הפרט".
"לטענתנו, לו יתקבל ערעור זה יצעד בית המשפט עוד צעד אחד מעבר לאמור בסעיף הקודם, משמעות ההחלטה תהיה כי מחשבת שיתוף המותלת בתנאי על שמירת נאמנות, אינה לגיטימית. בכך מתערב בית המשפט בהחלטות פרטיות של כל בני זוג וכופה את תפיסת עולמו על החברה מבלי שהוסמך לכך ותוך פגיעה חמורה בחופש הפרט. אשר על כן, מציעים אנו לבית המשפט לדחות את בקשת הערעור ולהשאיר את החלטת מותב קמא בעינה. בשם המבקשת להצטרף כידיד, מיכאל פואה", כך "בוחרים במשפחה.
כפי שפורסם, הפרשה נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.
יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.
האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין בעיקר מטעמים של נתינת מקום לאוטונומיה השיפוטית של בתי הדין הרבניים וכיבוד האוטונומיה של היחיד ביחס לרכושו.
האישה עתרה שוב לבג"ץ על מנת לקבל דיון נוסף ולבטל את פסיקת בג"ץ. אל הבקשה לדיון הנוסף הצטרפו ארגוני נשים, שאף הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט בהליך עקב משמעותו הרחבה.