לחזק את החינוך היהודי בתפוצות

ד"ר חנה קטן מברכת על הצעתה של ח"כ תהלה פרידמן לתמוך בחינוך היהודי בתפוצות

ד"ר חנה קטן , כ"ט בתמוז תש"פ

ד"ר חנה קטן
ד"ר חנה קטן
צילום: באדיבות המצולם

מאמר תמיכה בהצעתה של תהילה פרידמן

בתש"ח, חיו בארץ ישראל קצת יותר משישים ריבוא יהודים. והנה, עם חגיגת יום ההולדת השבעים למדינת ישראל ,היא זוכה לאכלס בתוכה כמעט שבע מיליון יהודים. בעולם חיים עוד עשרה מיליון יהודים חלקם הגדול בתהליכים של התבוללות מואצת. לא ירחק היום ששמות משפחה כמו כהן וליבוביץ כבר לא יהיו שמות יהודיים דווקא, כי רבים מהנושאים אותם יהיו גויים גמורים בני בניהם של יהודים כשרים. 

הקהילה היהודית הגדולה בארצות הברית, מחולקת ל'זרמים'. התנועה האורתודוקסית, הקונסרבטיבית והרפורמית. לפני כשבעים- שמונים שנה, היהדות הרכה והמלטפת והלא-מחייבת שבאה בכנפיה של התנועה הרפורמית התאימה מאוד לאתוס האמריקאי.

באנייה שנסעה מהיבשת הישנה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות יהודים רבים הורידו את זקניהם והחליפו את בגדיהם  וכך הם גם החליטו להשיל מעליהם ביחד עם המולדת, את כל סממני היהדות השמרנית.. מה שהיה נראה 'מבטיח' אז, קורס כעת. מסתבר כי לקהילות הרפורמיות, ובמידה מסוימת גם הקונסרבטיביות, כמעט שאין המשך.

הנוער מתבולל באחוזים מבהילים, וגם אלו שבמקרה נישאו, ונישאו ליהודים, לא מחפשים קשר לא עם היהדות ולא עם קהילה יהודית. זהו אסון נורא שלא מספיק מדברים עליו. והנה, דוגמא לכך. לפני שנתיים אירע פיגוע טרור, בשבת קודש, בבית כנסת קונסרבטיבי בפיטסבורג שבארה"ב. נהרגו כעשרה יהודים – כולם מבוגרים סביב גיל 70 ומעלה. היו מעט מאוד צעירים בבית הכנסת. בתי הכנסת הרפורמים והקונסרבטיביים הפכו לבתי אבות.

האסון הדמוגרפי היהודי הזה עומד לצד חיזוק מעמדה של מדינת ישראל כאלטרנטיבה אטרקטיבית ליהודי העולם, גם כאלו שלא התכוונו מעולם לעלות לארץ 'לשם שמים'. ולא מדובר על עליות של מצוקה – אלא על עליות של מועקה, של יהודים שרוצים עדיין לשמור על חוטים ותפרים בודדים שיקשרו אותם ליהדותם, והם יודעים שעוד רגע אחד בגלות וגם החיבורים האחרונים האלו ינתקו, ואם לא עכשיו אימתי.

משבר הקורונה הראה לכל מי שיש לו עיניים שאין ביטחון אישי ולא ביטחון בריאותי וכלכלי בשום מקום בעולם, גם לא בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, והמקום היחיד שבו יהודי אמור להרגיש בבית זה ארץ ישראל.

אבל בינתיים, זה מורכב. ולא כל מי שרוצה לעלות, מסוגל לעלות בשלב הזה. ואנחנו לא מעוניינים לאבד אותם. ממש לא. ואנחנו מסוגלים לכך. מדינת ישראל, בזכות הכלכלה הנבונה של השנים האחרונות , תצלח בעזרת ה', את המשבר ללא נזק כלכלי משמעותי.

במרתפי בנק ישראל ישנה מזוודה מלאה דולרים, וכך גם בלי לפתוח את המזוודה הזו, נוכל אנו להיות רגועים.. 

ותקופת הקורונה מזמינה למחוות של חסד. של אחווה ואחדות. והכרת הטוב. כן, הכרת הטוב לאותם יהודים שתרמו מכספם למיזמים, לקהילות, לצה"ל, ומהווים רשת תמיכה למדינת ישראל בזירה הבין-לאומית, מימים ימימה ועד הלום. ולכן כל כך חשוב לסייע להם.

אני מצדיעה לחברת הכנסת תהילה פרידמן על הצעתה להשקיע כלכלית בחינוך היהודי בתפוצות. 

חייבים לחזק אותה. ואותם. ואותנו.