דגם בית המקדש במוזיאון ישראל
דגם בית המקדש במוזיאון ישראלפלאש 90

האם בית המקדש יבנה ביום חמישי הקרוב? האם הקורונה תיעלם במוצאי תשעה באב? האם הבעיות החברתיות, הבטחוניות והכלכליות שלנו יפתרו בימים הקרובים?

התשובה היא שאלו אינן השאלות הרלוונטיות; השאלה הרלוונטית היא מה נעשה השבוע כדי לקדם את השאיפות הללו?

כשאדם מגיע לשמים, מלמדים אותנו חז"ל, שואלים אותו "ציפית לישועה?" ומוסיפים המפרשים "בימיך". ניתן להבין זאת בפשטות כצפייה לישועה מיידית בימינו, אולם ניתן להבין "ב-ימיך" - באמצעות ימיך!

כלומר השאלה היא האם לקחנו את "הימים שלנו" - את המשאבים הנפשיים שלנו - ורתמנו אותם לקידום הגאולה. זו גם משמעותם העמוקה של דברי הרמב"ם: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא" - אני מאמין ומחכה שבכל יום יבוא עוד קצת משיח.

כל תפילה, כל דמעה, כל מעשה טוב בימים הללו -  מוסיפים עוד אבן לבניין בית המקדש בלב שלנו; מביאים עוד טיפה של משיחיות לעולמנו; מסלקים עוד קצת את הקורונה מחיינו - וזה מה שחשוב.

המגיפה תעלם לבסוף; הכלכלה תפרח; המשיח הממשי יופיע; השלום יגיע; עוד נשוב לגוש קטיף; וגם בית המקדש השלישי יעמוד על תילו.

בינתיים אנו נעשה את שלנו - והקדוש ברוך הוא יעשה את שלו.

הרע יעבור.
הטוב יתגבר.
בעזרת ה'