נתניה
ועד ההורים מגיב לנאמני תורה ועבודה

יו"ר ועד ההורים של בית הספר 'אורות רש"י' בנתניה מגיב לשמואל שטח מנאמני תו"ע. "הם כידוע הזרוע הארוכה של הקרן החדשה לישראל''.

דניאל כלפון , י"ט באב תש"פ

תלמידים והורים מנתניה מפגינים
תלמידים והורים מנתניה מפגינים
צילום: ללא

הציבור התורני לאומי בנתניה נאבק על הקמת מוסדות חינוך על יסודיים לילדיו, אך העירייה מתעלמת ומתנערת ממנו.

בשבוע שעבר תקף שמואל שטח, מנכ"ל "נאמני תורה ועבודה", את הפעילות הקדושה שלנו למען תושבי נתניה תוך טענות מעוותות ומסולפות, המנותקות מהמציאות.

כמלאך רע העונה בעל כורחו אמן, מספר שמואל שטח במאמרו, "מזה זמן שאני עוקב אחר הנעשה שם בנתניה, ובחרתי במכוון לשבת בשקט".

מעניין, מדוע הוא בחר לשבת בשקט, והלא חדשות לבקרים הוא תוקף את בתי הספר התורניים? מה גרם לשמואל שטח לוותר על אייטם כה מעניין?

התשובה היא פשוטה – בית ספר אורות רש"י הוא הוכחה ניצחת, שטענותיהם של נאמני תו"ע אינן נכונות. הכל הפוך. מיום שהגרעין החינוכי נתניה נכנס אליו, והמקום הפך לתלמוד תורה, בית הספר צמח (תוך 7 שנים) מכ-170 לכ-450 תלמידים, והעיקר – נוהרים אליו בהמוניהם תלמידים מאוכלוסיות מסורתיות, וכן רבים רבים מבני העליות מאתיופיה ומצרפת.

בלי לבדוק, אני מוכן להסתכן ולהמר, שבכיתות של הילדים שלי באורות רש"י, לומדים יותר ילדים מבני העדה האתיופית, מאשר בכיתות בהם לומדים ילדיו של שטח. באורות רש"י לומדים גם ילדים רבים, שאבותיהם הולכים ביום יום בלי כיפה, ואנחנו גאים בכך ולומדים במקום בשמחה רבה.

הטענה הבסיסית הקבועה של נאמני תו"ע היא שכשמוסיפים תורה לחמ"ד, ונכנסים אוכלוסיות תורניות הרי שנוצרת 'הדרה' שמבריחה אוכלוסיות מסורתיות. אורות רש"י מוכיח שהמציאות היא הפוכה. יהודים מסורתיים רבים רוצים לבוא לבית ספר דתי דווקא בגלל שהם רוצים תורה, ואם כבר תורה – אז תורה באמת ובגדלות, וכשיש תלמוד תורה שבו הם מרגישים שווים, אהובים ורצויים, הם באים בהמוניהם.

בתחילה, הגרעין החינוכי נתניה כלל לא ביקש להיכנס לממ"ד רש"י הישן. עיריית נתניה ומשרד החינוך, קראו לנו לדגל ובקשו מאיתנו להיכנס למקום, מפני ש-97% מהתלמידים היו בני העדה האתיופית, ומספר התלמידים הלך ופחת במהירות. האוכלוסיות הדתיות והמסורתיות הקלאסיות של החמ"ד הלכו לבתי ספר חילוניים באזור או שזייפו כתובות ונסעו לשכונות אחרות, ובעקבות כניסת הגרעין למקום, הם שבו בהמוניהם.

ועכשיו בנוגע לטענות על המאבק למוסדות תורניים בגיל תיכון. גם כאן הכל הפוך. נתניה היא עיר ענקית, שהאוכלוסייה בה הכפילה את עצמה ב-20 שנה האחרונות, אך כבר עשרות שנים שלא הוקם בה תיכון דתי חדש. כך שהמאבק אינו נגד מישהו, אלא בעיקר בעד תוספת תורה וקדושה.

יתר על כן, הרי התיכונים המקיפים הדתיים – מסורתיים בנתניה, וודאי לא מרגישים עצמם נפגעים מהמהלך, שהרי הם מראש לא ציפו שהתלמידים התורניים יבואו אליהם. אם מישהו מרגיש עצמו נפגע, אלו מוסדות טובים ומצויינים אלא שגם הם 'מסננים', ולא מקבלים את כל התלמידים. הסינון באותם מוסדות נעשה על בסיס קריטריונים שונים שהם בחרו, שאינם דווקא תורניים, כך שמר שטח בא למעשה להגן על מוסדות 'מסננים'.

אדרבא, האולפנה והישיבה המדוברים, אם יאושרו, יקבלו בעזרת ה' כל תלמיד ותלמידה שמעוניינים לקיים אורח חיים המותאם באופן מלא להלכה, ללא קשר לציונים שלהם או למשפחה ממנה הם באים. המוסדות המדוברים, מאמינים בחינוך מתוך אהבה ולא מתוך כפייה, ולכן בגיל תיכון, התלמיד צריך לבחור בדרך זו בעצמו ולא שהוריו יבחרו בשבילו. אך תלמידים שיבחרו בכך, יתקבלו בשמחה.

בעבר, נאמני תו"ע ציינו את אורות רש"י כאחת הדוגמאות ל'בעיית' בתי הספר התורניים. באותו זמן, בחרנו לא להגיב, אך אחד מחברי הגרעין שלח להם צילום פשוט מהנייד שלו, שצולם באותם ימים, ובו נראים הורי אורות רש"י מתגודדים בשער בית הספר בשעת איסוף הילדים, בצילום נראים בבירור המגוון האדיר של האוכלוסיות במקום כולל הורים גלויי ראש, אך כמובן נאמני תורה ועבודה לא נתנו לעובדות לבלבל אותם.

בשעה טובה, זכינו אנשי הגרעין החינוכי בנתניה, להצטרף לרשימה הארוכה והמכובדת של גופים, שספגו ביקורת מנאמני תורה ועבודה, שהם כידוע הזרוע הארוכה של הקרן החדשה לישראל.

לכבוד הוא לנו. בכל מקום שיש ריח של תורה ויראת שמיים, מנסים נאמני תורה ועבודה להשמיץ ולסכסך. לפני כמה ימים, אמר לי תלמיד חכם אחד, שהמאבק אינו פנים נתנייתי, אלא חלק מהמאבק הגדול של הקרן החדשה בישראל ב'הדתה', וכעת בא שמואל שטח והוכיח שאכן צדק אותו רב. זה מחזק אותנו מאוד, כי להיאבק על דמותו הרוחנית הכוללת של עם ישראל זו זכות גדולה.

תורת ארץ ישראל היא תורה גדולה, אוהבת, שמחה, ושייכת לכל יהודי. נמשיך להניף את דגלה בעוז, באורות רש"י ובנתניה כולה!

דניאל כלפון הוא יו"ר ועד הורי בית הספר 'אורות רש"י' בנתניה