א. לא הצטרפתי למחאה שמתארגנת כעת בציבור החרדי והדתי כנגד התוכנית "היהודים באים".
ב. לא מפני שהמחאה לא צודקת אלא שדעתי היא שמחאה ציבורית בהקשר הזה איננה משרתת את המטרה.
ג. ראיתי קטעים "נבחרים" מהסדרה עוד בעונה הראשונה והספיק לי. אין מה להתפלסף ולנתח יותר מידי. גועל נפש. פשוט ככה.
ד. אני גם לא חש צורך להוסיף את מס השפתיים ש"הם כישרוניים". אני ראיתי הומור ברמת גן ילדים שבו אומרים מילים גסות וכולם צוחקים. אם זה הכישרון שלהם אז כדאי מאד שהשחקנים והיוצרים יחליפו מקצוע. אולי הקורונה תעזור לזה.
ה. אירגון מחאות כנגדם רק משרת אותם. כדאי פשוט להתעלם. התנגחות חזיתית היא ניסיון להילחם במאה ה21 בכלים של המאה ה20. זה לא יעיל.
ו. מי שמתעצבן מהצביעות של התרבות הליברלית שצולבת כל רב / איש ציבור ימני על חצי משפט שנאמר על ידו, ולעומת זאת מגבה זלזול בוטה וגס בכל מה שקדוש ויקר למיליוני יהודים - מבזבז אנרגיה. זה לא ישתנה עד שהציבור החרדי, הדתי והמסורתי יהיה רוב מוצק. בינתיים - שלא יאהבו אותנו; נחיה עם זה.
ז. למרות הבאזז התקשורתי (שהמחאה הנוכחית מוסיפה לו), תוכניות מסוג זה נעלמות מהר מאד מהתודעה הציבורית והשפעתן זניחה.
ח. לשחקנים וליוצרים - יש דין ויש דיין בשמים. אתם אמנם לא מאמינים בו אז תמשיכו לזלזל ולהפיץ רעל. אנחנו נמשיך להפיץ תורה. כל אחד יעמוד בבא היום מול אביו שבשמים ויסביר את עצמו.
ט. התוכנית הזו היא עוד טיפה בים השנאה של ציבור מאד מסוים ואינה מעלה או מורידה לרוב החברה הישראלית. מה שמנצח זו המסורתיות שהולכת וגוברת במדינת ישראל, על אפם ועל חמתם.
י. התועלת שאולי כן תצמח מהמחאה היא שמי יראת א-לוהים בלבבו ועד עכשיו בטעות כן צפה בדבר בזה - שיפסיק! היהודים באים והולכים. היהדות נשארת ומנצחת. זוהי החלטה טובה לפני תחילת חודש אלול.